|
מבט, חיוך
מילה טובה שאולי תזרוק
ואני שלך.
|
אני עומדת לפניכם
אלפי האבות ועשרות אלפי האמהות
שמתו על מזבח דתי וזהותי
|
ואנחנו,
שמתבהרים
לאט,
לאט.
|
עשן הסיגרות שהתמר מפיך
נראה כה טבעי
|
מסתירה חיוך בנשיקה
מהירה, כאילו נעלמת
|
את כל-כך יפה שאת נופלת, ילדה
|
רוצה לבלוע את העולם
בלי לנגוס לפניי
|
כמה חזקה הערבה
היא עומדת לה
בקור, בחום
|
פרח שלי.
את נולדת בשלהי הסתיו
יחד עם הקור החודר
|
לאחוז את היד שלך באדישות
אבל
|
פוטנציאל גדול
לאיש קטן
עם הרבה תכנונים
וכלום בגורל
|
כשהיא ישבה שם, באותו היום, היא הרגישה שונה.
היא לא ידעה אם זה היה מבטו אשר עשה את הרגשתה שונה, אך היא רק
ידעה שהיא שונה.
אולי היא מתבגרת. אולי. סביר להניח, זאת בדיוק התקופה שמשהו
ישתנה אצלה.
היא שותקת ולא שמחה ועליזה כתמיד, היא משפילה מבטה מטה, בעוד
הם
|
כאב ראש.
ערפול עיניים
בחירה אחת לא נכונה
|
רכבת לילה
שלא מובילה לשומקום
וגם אם ננסה
נמצא מסע כושל
ואלף דרכים לא ברורות
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
מה זאת אומרת:
"סלוגנך נשלח
לעיון, לשפצור
ולמחזור?
הרי קודם כל,
אני לא מבין מה
יש לעיין פה, זה
כולה מקסימום
100 מילה, דבר
שני, מה זה
לשפצר? מה
אנחנו, בצבא?
ומה שהכי משכנע
אותי שזה סתם
בולשיט זה פשוט
העובדה שמשום מה
אף פעם לא ראיתי
מיכלים למחזור
סלוגנים בתל
אביב.
(ולבקבוקים
דווקא יש!)
לא חותם, מה
תעשו לי? |
|
