|
בעומק הגוונים של הסגול
ונושאת את כתר הערפל
של השתיקה
|
ושוב אני קוראת את שירייך
כטיול בסבך חוטי טייל
|
היום פגשתי אחד
שפעם הייתי מאוהבת בו
|
היא צפה על פני מים שאולים
אלה לא היו מי באר
צלולים
|
השנה העיתונים הצילו אותי
לא אצטרך להפוך מגירות
|
רעים זה אל זה
קנאים זה לזה
|
קרן שמש הודפת
נדחקת בין עננים
|
נדיבות ליבה שובה
רוקחת קסמים בסיריה
|
כוסית זכוכית אדומה
ארוגה בחוטי זהב
ובה
|
מה זה היה שניתק
את החיבור שחיבר
והשאיר צימאון גובר
|
הנחש נכש
והותיר את עורו אחריו
|
את אור דמותך
הערפלית
אני נושאת אל מחוזות הרריי
|
אמרה האם:
ילדתי,
חיי משורר
|
קוטע בלשון חדה את התום שבאהבה
|
הכל מתנהל בהרמוניה אינטואיטיבית
המבט מוביל לאן שצריך
|
עד אשר עוז הרוח
לא יתן שלווה של חום הבית
|
דמותו לנגד עיניי מחייכת
בלבוש חקי, שכל כך הלם את גווניו היפים
|
רחב הזונה בוחשת ללא לאות
מנפנפת בדגלה דהוי החנופה
|
פן אלכד ביופיו
של פסל עתיק
|
לא תמיד הייתי אובדת או נאהבת כמותן
הסתפקתי בדמותן
|
לסדר שבאי הסדר
יש תכונות מרחב
|
היא אונסת את המילים
לבוא אליה
|
שתיקה מול ירח
ומילים משומשות
|
הו דיוניסוס
למה עזבת אותי
|
עדר מעלה גירה
מדי יום באים כמו לתפילה
|
את המרחב סביבי
יש לצמצם
שיהיה מינימלי
במכלול האורבני
|
קריאה בספרי בישול
מהנה ממש כמו המנה עצמה
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
מישו כאן יודע
אם כבר ירו בזה
ששאל "מי ירה
בקנדי?" |
|
