[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








מאייה וייס
.

 
מאיה


אל היוצרים המוערכים על ידי מאייה וייסאל היוצרים המעריכים את מאייה וייס

לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
רק אפר ועפר

בבמה מאז 31/1/06 7:18
- "לא נכון!! אמא לא היתה נותנת להם! היא לא יכולה לסבול חום!
היא הייתה אומרת להם..."
- "הם לא נתנו לאף אחד לדבר, את יודעת את זה."

היעלמות

בבמה מאז 8/3/05 19:19
ניתקלתי בו במקרה,
בדרכי לאיזה מקום אליו הלכתי במטרה לערוך חזרות על קטע תנועתי
חדש. הוא הגיש לי ספר קטן עם שירים וקטעים מקוריים ושאל אם
אני מעוניינת להתסכל.
"הייתי שמחה להסתכל, אך אני ממש ממהרת". הוא לא זכר אותי.
משהו במבט שלו היה שונה, אך הוא לא זכר.

עכשיו כבר עברו שבועיים, אני ממש מרגישה את זה מתקרב, אני לא
יודעת אם זה מהפחד או מהכאב אבל הגוף שלי רועד כולו, אני כבר
בקושי קמה מהמיטה. גם לשירותים אני כבר לא הולכת - יש לי מין
טיטול. החמצן כבר לא יורד ממני, אני פשוט שוכבת במיטה, מחוברת
לחמצן, מחכה.

שמיים ריקים

בבמה מאז 6/1/05 4:07
"שני, זאת את?", אמרתי שכן וניסיתי לזהות את הקול אך לא ממש
הצלחתי, היה רעש מהצד השני. "זאת יעל, את קרובה לבית של
תומר?", היה נראה לי מוזר שיעל מתקשרת אליי ועוד שואלת אותי אם
אני ליד הבית של תומר... פתאום נשמע קול בכי.

מספר 4653

בבמה מאז 27/12/04 10:03
אני- מספר 4653, נולדתי בפולין,
בבניין מספר 4, דלת מספר 9, קומה 7,
אני- מספר 4653, גדלתי עם מספר 4654 ועם 4655...


לרשימת יצירות השירה החדשות
זה הזמן לשלם

בבמה מאז 7/6/12 11:39
מה הם לא רואים,
כשאת בתוך החדר.
האם כשאת עושה את הרעשים,
הם מאשימים את עצמם בסתר.

גן הילדות

בבמה מאז 1/4/09 12:31
לבנות עוד ארמון לגן גדול.
כשעוד חלמת על להתגבר,
חשקת בלהיות אחר.
לבשת בגדים של אבא,
ו

ילדה

בבמה מאז 14/10/08 18:10
ילדה,
מהחיים שלך שאבת הרבה,
ראית כאב,שברת את הלב.
ילדה

חלב

בבמה מאז 9/12/07 23:37
השעווה נוזלת ונשפכת על הפמוטים,
מוחקת את צורת הנר המושלמת שכבר יוצאת מהקווים.
וכך גם אנחנו שוב ושוב נמסים,
שוכחים את מה שהיינו, מאבדים צורה ונופלים.

חוטים

בבמה מאז 9/12/07 23:37
אך התפירה במהות מאוד מלחיצה.
הם צריכים להיות מדויקים,
ולעמוד דום.
להיות ישרים ומגוהצים,
ומוכנים לתמונות של אימא באלבום.

ישנו קו מים

בבמה מאז 8/8/05 12:12
ישנה יבשת עם אנשים ללא ראשים.
שהם חיים בלי השכל הם נהיים מאושרים.
ישנה יבשת שבה האנשים עיוורים,
אך ללא עיניים הם לא מרגישים שקרנים.

שמך חרוט

בבמה מאז 4/3/05 13:00
שמך כתוב על כל כביש ודרך,
אשר רגליי דרכו.
שמך חרוט על ידיי,
המתגעגעות למגע גופך וידייך.

רק עוד תמונה

בבמה מאז 4/3/05 12:38
ועכשיו,
השפתיים יבשות, בודדות,
הזיכרון מתחיל לדהות ברגש מעורבב.
והתמונה- רק היא נשארה.

יש כאן

בבמה מאז 17/2/05 15:00
יש כאן עצים,
במקום שבו ילדים לא הספיקו לצמוח.

אומרים שהחיים יפים

בבמה מאז 17/2/05 15:00
אני לא יודעת לכתוב,
גם לא ממש לקרוא.
העיניים שלי רואות מטושטש,
והרגליים קצת עקומות.

סופנית

בבמה מאז 17/2/05 9:27
"סופנית" הם קוראים לי...!
וכותבים את זה על דף רשמי,
עם חותמת, חותמים בי,
את הסוף הנוראי.

שותקת

בבמה מאז 16/2/05 15:27
כמו שגם אני יודעת מה היה בתוכי,
ואני שותקת.

נושרת

בבמה מאז 16/2/05 13:20
זעקה נשמעת מפי תינוק המקבל חיים,
כשם שנשמתי זועקת לאבד אותם.

אפון

בבמה מאז 14/2/05 18:39
גם אם היה חזק וגדול,
הוא נגמר כמו כולנו,
ונאכל כמו כולנו

להבה

בבמה מאז 28/1/05 14:29
פתחתי אותה והוצאתי ממנה אחד.
החלקתי אותו על הפס השחוק,
להבה חמה עלתה,
ועשן יצא ממנה.

בך

בבמה מאז 25/1/05 15:59
אמרו לי שלווה, אמרתי שמיים.
אמרו לי לבן, אמרתי גן עדן.

בקבוק

בבמה מאז 24/1/05 17:06
הבקבוק ריק,
אבל אני התמלאתי.

תפסיקי

בבמה מאז 23/1/05 20:59
תבכי...!
קשה שייראו אותך נישברת...

שני זוגות

בבמה מאז 17/1/05 19:39
הם חולקים דירה בצפון תל אביב, והם קרטון על מדרכת תל אביב.
הם חולקים קופת חסכונות, והם חולקים קופסת נדבות.

הם גם בני אדם...!

בבמה מאז 17/1/05 14:45
שקט לו בארון,
למה הם צורחים?
מבינים אותו בארון,
למה הם בכוח מושכים?

אני תמיד נישארת אני

בבמה מאז 15/1/05 11:24
נמאס לי מכם..!
אנשים מתוסבכים...

לפעמים הייתי רוצה...

בבמה מאז 14/1/05 1:40
הייתי רוצה לשמוע שיר ולא צילצול של בית ספר.
הייתי רוצה להיות בטרנינג וטי שירט ולא במדים.

שקט

בבמה מאז 8/1/05 19:57
אלוהים - מי לקח את התמימות?
מי הפך את הסיוט למציאות?
מי שבר את הכנפיים?
למה אין כבר כוח ברגליים?

לא רוצה!

בבמה מאז 8/1/05 19:19
לא טובה בפרידות! ומי אמר שזה חייב להסתיים? לא רוצה לעזוב, לא
רוצה לוותר! חייב להיות פיתרון אחר!

הבת של השכן

בבמה מאז 8/1/05 15:35
כבר לא הבת של השכן, הוא ממנה כבר מסכן.
העיניים נפתחו, התמימים כבר נעלמו.
היופי כבר ניכחד, והדעות החליפו צד.

קלפים גם משקרים

בבמה מאז 8/1/05 15:33
הנסיך והנסיכה הפכו לאטומים,
והג'וקר הפך למניאק בוגדני!

ליצן קטן שלי

בבמה מאז 8/1/05 0:32
ואפילו שהבכי שלך מצויר,
והכובע שלך עשוי מנייר.

ניצוץ שכבה

בבמה מאז 7/1/05 20:52
עברו שבועיים ועוד שבוע ועוד כמה ימים,
והמחוגים כעת רצים, הם לא נחים...
תשובות הם לא נותנים!

י-ה-ו-ד-י-ם

בבמה מאז 7/1/05 15:52
אדמה רקובה,
אפר מתחתה,
הולכים על אחים, על משפחה,
מצד ימן הגז, מצד שמאל האש,

סוף העולם

בבמה מאז 6/1/05 18:22
אם לא ישטפו אותנו גלים,
ודאי ניפגש בפיגוע.
כל יום מתקרבת מלחמת אחים,
והעולם באופוריה שקוע.

חייל

בבמה מאז 3/1/05 19:54
חייל,
קצת מבולבל, כלום לא שאל,
לא בחר שום גורל,

מתחת לפני השטח

בבמה מאז 30/12/04 11:37
ומרחיבים עוד שטחים כי אין מספיק מקום לקבור עוד ועוד
"צמחים",
והשטחים גדלים ונשתלים עוד חיים,
והפרחים רקובים - גבעולים שחורים,
משקים בדמעות, ניקברו כל התקוות.

עוד נשמה הלכה

בבמה מאז 30/12/04 11:16
בוקר, לאחר שהרסת העדפת לשכוח ושתקת למרות שידעת. למה ברחת?!
צהריים, אני כאן. לאט לאט נמחקת מעל פני האדמה שמלאה בזוהמה
נירקבת שעוטפת אותי לאט ובדיוק.

סיום מהיר...

בבמה מאז 29/12/04 23:48
צונח וצווח, ללא כל ברירה צונח,
והלב בחוזקה הולם... והגובה מאיים...
רצפת הבטון במהירות מתקרבת,
עוד כמה שניות ואת החיים נוטלת.

והם שותקים

בבמה מאז 18/11/04 20:57
וגם אם היו רוצים להגיד כמה מילים, עכשיו?
עכשיו אין אנשים ששומעים, חוץ מכמה אבנים, סלעים, וכמה בדים.

להילחם

בבמה מאז 18/11/04 20:44
אני צועקת, אך אין קול
אני רצה, אך הרגליים לא זזות,
אני עוצמת את עיניי, אך עדיין הכל עומד מולי
מנסה להילחם, אך הכל מתמיד להכשיל אותי.

שירת מלאכים

בבמה מאז 18/11/04 20:44
מערבולת מתקרבת וסוחפת, ולאט-לאט אני נעלמת,
מסתובבת ומסתחררת, עולה ויורדת, חושבת, הולכת,
אך לא מבינה מה הטוב ומה הרע,
מה כדאי ומה אסור, הכל כבר לא ברור...!

שעון החול

בבמה מאז 18/11/04 15:17
האם אי פעם חשבתם על חייכם כגרגירי החול הנשאבים לאט לאט מטה
בשעון החול?
שלאט לאט, כל יום פשוט נגמר ועוד אחד ועוד אחד


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
ילדה

בבמה מאז 9/2/13 23:36
ילדה,
כשהלילה יעבור והבוקר יגיע, את תגלי שהמציאות שלך השתנתה.
כשתרדי מהמיטה לעבר הדלת תבחיני שרגלייך רועדות טיפה.
אל תפחדי, זה לא מכאב, לא קרה שום דבר לא רצוי,
הן פשוט מבינות שמה שעברת עכשיו מתממש ומתקדם לו שינוי.

מכתב בלילה בודד

בבמה מאז 24/4/10 6:58
"אהוב יקר, לא עצרתי אפילו לראות כמה זה עולה לי..."

המקלט שלי

בבמה מאז 7/3/10 20:16
אני בורחת אלייך,
כתיבה יקרה,
מוצאת מקלט בין דפייך,
מחברת עתיקה.

הליצן השקרן

בבמה מאז 30/4/08 7:34
ויבוא לי עוד ליצן שקרי,
שלא ישאיר אותי לבדי.
והחיוך שלו מרוח באודם גדול,
אודם צבוע נצבע במכחול.

חנות הראווה

בבמה מאז 30/4/08 7:34
וקשה היה לי להחזיר לך אותה אחרי כל התפרים,
אך לבד כל החוטים נפרמים.
היא שלך עכשיו,
קח אותה לחנות יד שניה,
ותראה, אולי מישהי תקנה אותה במבצע.
אך על השלט שלי נרשם "נמכר",

מספר 4653

בבמה מאז 31/1/06 1:19
היו כמה מספרים שאהבתי שהגנו עליי מלבכות, כשהיה קר או עצוב.
אך מה שאף פעם לא שכחנו היה שכולנו היינו מ ס פ ר י ם !!!

פחם

בבמה מאז 31/1/06 1:19
להעלים כל צבע לבן הגיוני וטהור מהדף ולשים צבע שחורבלבול
וכאב.
אני רוצה לשקף לי את כל הזמן שהייתי איתך בדף הזה.
אני רוצה להראות לעצמי איך מחקתי את פיסות ההגיון מהחיים שלי,
ונתתי לך - להשחיר את הכל.

כשאלחץ על קצת ההדק

בבמה מאז 19/12/05 2:08
וכשאלחץ על קצה ההדק,
המלאכים יחלו לשיר,
תמונת זיכרון תתלה על הקיר,
והחדר ישחיר.

נוגעת באש

בבמה מאז 2/12/05 14:58
ואני שרופה כולי,
בוערת...
ועדיין,
מחפשת את האש,
את החום,
את השריפה.

אמרה לשמיים

בבמה מאז 16/5/05 13:37
עברה עוד שנה, עוד 365 ימים של געגוע... עוד 365 של זיכרון ולא
יותר.
עוד שנה של נר סימלי, עוד שנה של אבן חרוכה.

אני עדיין

בבמה מאז 14/4/05 12:57
מכתב
כל הזמן זאת שאכפת לה שזה יצליח, אבל זהו, כבר לא אכפת לי שזה
יצליח. אבל משום מה אני עדיין איתך, אני עדיין עם הבן אדם
שגורם לי להרגשה הכי נוראה שהרגשתי בחיים שלי.

שחרר אותי

בבמה מאז 10/3/05 2:57
יסורים
שחרר את החבל..!
הוא מוחץ לי את הגרון.!
מותח את הוורידים..!
הם עוד שנייה מתפוצצים.!

לברוח לגעש!

בבמה מאז 8/3/05 18:36
הרהור
לברוח, לברוח לגעש.
לא הייתי צריכה לגדול.
אם לא הייתי גודלת,
לא הייתי נמשכת,
ואז מתחרטת.
אני רוצה לעבור לגעש.

לא תמיד

בבמה מאז 2/2/05 9:38
הלוואי והיו לי כנפיים, ולנצח חיי יכלו להיות,
אך גם מלעוף היה נמאס לי יום אחד,
ובטח שגם מלחיות.

''התור שלי''

בבמה מאז 4/1/05 0:44
ופתאום זה יהיה נורא,
כי לפתע הכל יהיה מציאותי,
שהנה, עוד שנייה וזה התור שלי..!!....

אמא שלי!

בבמה מאז 3/1/05 18:29
והפחד נהפך לאימה שהם התקרבו עם הרובים.
"יהודיה!" ירקו לעברי כשראו את הטלאים.

יש לי קרחת

בבמה מאז 28/12/04 15:45
והנה הייתי בין מזרקים לבין אינפוזיות חצי גמורות...
והנה הייתי בין מיטות עם הרבה ילדות חולות...
והריצפה... מלאת שיערות..! שיער של שנים נפל...
ולרגע קטקטן חשבתי... "חבל"...

סליחה

בבמה מאז 5/12/04 22:36
שלום תקווה, סליחה שבך חשקתי,
שלום גאווה, מצטערת אם אותך ניצלתי,


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
אומללה

בבמה מאז 10/2/13 1:05
הראש ממשיך לזוז ללא שליטה,
את חסרת אונים, כלואה בגוף של ילדה.
לא יכולה להוציא דבר פרט לצלילים,
אין היגיון, רק רעשים ללא מילים.
אף אחד לא יבין,
מה העיניים העגולות הללו ראו,
כשרצת ומיהרת להלשין,
ועם שתי ידיים ומקל אותך תפסו.

כל עולמי

בבמה מאז 9/2/13 23:34
קירות זזים,
החדר נהיה צר,
הכול סוגר עלייך,
הדם בוורידים הופך לקר.
אתה בוהה באותו קרטון,
אותה "מיטה" שקרועה על הרצפה,
נזכר ברגעים על המדרכה, העלבון,
שהיית בסך הכול דמות שקופה.

שמיים קודרים

בבמה מאז 7/8/06 20:55
הגן התרוקן מילדים רועשים,
המתקנים נותרו ריקים ודוממים.
וכל התחושה של שמחת הימים,
הפכה לשיגרה מרוקנת חיים.

בוער

בבמה מאז 9/3/06 8:22
בורח, רוצה לשכוח את כל מה שנחרט בתוכו.
כל דמעה חרוכה שחתכה את הלחי במלח השורף.
כל רגע שהרגיש לו כמעין מביא עליו את הסוף.
והכל, בוער לו בפנים,
מבעבע...

ואתה רחוק

בבמה מאז 31/1/06 7:39
ואני יודעת שאתה כותב,
ואתה יודע שאני מסרטטת.
ואני יודעת שאתה בוכה,
ואתה יודע שאני כואבת.
והזמן עובר,
והמרחק גדל...
ואתה רחוק.

שמאל ימין שמאל

בבמה מאז 25/12/05 14:44
הדרך היחידה שלכם להיות שפויים בצבא ולהגיד באמת מה שאתם
מרגישים היא על ידי כך שתלכו לקב"ן ותצאו מהצבא על 21.

והוא נגמר...

בבמה מאז 18/10/05 6:41
הוא מקיא מהזוועה,
מהגועל שעולה מעיניו,
הוא יודע,
מאוחר מידי עכשיו.

להימחק

בבמה מאז 6/4/05 10:05
והדבר היחיד שיכול לשבור את הדממה הנוראית,
היא הזעקה,
התחנונים,
הבקשה- לסוף.

קשית סכינים

בבמה מאז 22/3/05 23:29
אתה שותה את הדם,
עם קשית סכינים,
חותך לאט ובדיקנות את הורידים.

לדבר עם עצמי

בבמה מאז 4/3/05 2:29
- לא נמאס לך? כבר לי נמאס מעצמי.
- לא, את די מגוונת בזמן האחרון.
- כן, יש לי מצבי רוח.

הם שם

בבמה מאז 7/2/05 14:58
כל אדם מהסס יותר, אולי להפסיק, אולי זה מספיק.
...
בליעת רוק מתוחה בגרונם...
עוד כמה שניות, עוד כמה רגעים...

א-ב של גמד בבית גדול

בבמה מאז 17/1/05 19:39
נ- נמאס לי מלהיות גמד.
ס- סך הכל ביקשתי עוד סנטימטר..!
ע- עין הרע עשו עליי..!
פ- פרצוף יפה יש לי לפחות..




אל הארכיון האישי (21 יצירות מאורכבות)
בחורה זה כמו
קשיו, זה טעים.

בזרקור
עדן מימן
עדן מימן

nobody becomes an
artist unless they
have to.



תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/MayaWies
יוצר מס' 44862. בבמה מאז 18/11/04 15:17

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות למאייה וייס
© 1998-2014 זכויות שמורות לבמה חדשה