|
האם קיימת אהבה נצחית?
זאת אני שואלת.
אהבה ללא נקמה הרסנית
קרבה ומתפתלת.
|
בסרטים גם אם הסוף רע
באהבה הכול תמיד טוב...
וגם אם האהבה עצובה,
היא נמצאת... פועמת...
|
לא האמנתי שאינך עוד,
וחיכיתי לסימן.
|
עד כמה שניסיתי לשכוח אותך
לא יכולתי.
זכרתי את כל מה שקרה בינינו,
הדברים הטובים בעיקר,
|
נפתח חלון חדש,
ובשמיים יונה.
יונה לבנה עם עלה של זית.
כמה חופשייה היונה...
|
הלוואי ולא הייתי אוהבת אותך,
הלוואי והייתי שונאת אותך,
כמו אז... לפני שנים.
הימים הטובים...
|
הדמיון תעתע בי.
נעלמת לי מהראש, מהעולם,
אך לא ממחשבתי.
|
לא.
מילה חזקה זאת,
יותר מכן.
לא.
הדגש על השלילי.
ומתי בחיים אי פעם היה משהו חיובי?
|
מהו סוד?
אולי, אלו הדברים הכי אישיים
שלנו, ואולי...
|
והכי רציתי שיחבקו אותי,
בלי מילים,
כי למדתי בדרך הקשה,
שמילים, יותר מלעשות טוב,
הן הורסות.
|
וכבר אי אפשר לחזור בחזרה,
כי החוט כבר פרום...
וצריך לתפור את כולו מחדש.
|
לפעמים איני מבינה,
לא יודעת מה אני מרגישה.
רק רציתי לדעת מה עשיתי רע.
ולעולם לא אוכל להגיד לך
שאני מתה שתהיה איתי,
גאוותי לא מרשה לי,
החלטתי להיות חזקה...
|
וכשאני במקום ההוא,
זאת כמו בועה המכסה אותי.
שוכחת אני מהכל,
כן כן, גם ממך.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
לאחרונה אני
עסוק בגן החשמל
עם לקוחותי
הנאמנים, ואין
פנאי בידי לגלוש
לעיתים קרובות
באתר הבמה
החדשה.
עם זאת, בכל פעם
שאני נכנס, אני
מוצא סלוגן פרי
עטי כבר בדף
הפתיחה.
אני לא יכול
להחליט אם זו
דרכם של אנשי
האתר לומר לי
שהם מתגעגעים
ורוצים שאחזור
לפרסם סלוגנים,
או שסתם שלחתי
יותר מדי כאלה
בשנה האחרונה.
אולי פשוט תשימו
שלט, אפרוח
ורוד, תחזור. |
|
