|
את מחזיקה בשושנה אדומה ולא שמה לב
שהקוצים חודרים לעור
|
אני מלקקת את שבילי הסוכר בקמטים שלך
לאט לאט
ובזהירות.
|
אני עוברת עם מכחול דק על קמטייך הלחים מרוק
וצובעת את פנייך בכחול ומדמיינת אותנו רוקדים
ומתלכלכים ומתעגלים ונופלים מהר מהר
|
את שותה את הימים עם שתי כפיות סוכר
בשביל להמתיק איכשהו את הזמן
|
את מתיישבת על הקליד הלבן ומוציאה
אבטיח מהכיס
|
מרכבות סוסים הגיעו לקחת את דניאל
ליער הפיות שבקצה העולם
|
והשחור היה לבן
והלבן היה שחור
ושחור ולבן באותו זמן
|
אז את מסדרת אותם על המים בעזרת כוח המחשבה
בצורת משוואה
ומשחקת עם הנעלמים.
|
איך בחורה כה מתוקה שונאת סוכר,
שאלתי את עצמי
|
אני כבר לא יודעת איזה יום היום
ואפילו, בקושי את השעה ובמיוחד לא התאריך.
(ודי מיותר להזכיר שהיום התקלקל לי עוד שעון, אבל הנה הזכרתי)
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
"בוא תנסה פעם
אחת, יא אפס.
אפילו יאיר
החנון הזה ניסה.
יאללה נו. לא
יקרה לך כלום
מפעם אחת, באמא
שלי. זה עושה לך
כזה שמח."
- לחץ חברתי
לכתיבת סלוגנים
בפעולה |
|
