[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
הם השתתפו בהפגות, העיתונים קראו לזה "תחיית שנות השבעים",
והם, הם רק קראו לעצמם ילדי פרחים.

פואנטה
אמא נהגה לומר לי שאני דומה לרבין. אני לא יודע אם זה נכון. רק
בגיל שש אמרו לי מי זה היה. אמרו שהוא היה איש גדול. כששאלתי
אם הוא היה הכי גדול בארץ אמרו לי שכן. עד גיל שמונה עוד חשבתי
שהוא היה ענקי כמו גוליית, ולא הבנתי איך זה שבתנ"ך גוליית הוא
רע.

סופני
היא שתקה במשך כל הנסיעה. כשהיא הגיעה לתחנה שלה ועמדה לרדת,
משכתי בידה הדקה והאנורקסית- "אני יודעת מה עשית, רוצחת! אני
ארדוף אותך אפילו עם תינוק או תאומים או כל דבר אחר שורצים לך
בבטן...", לחשתי לה. היא הסתכלה עליי במבט בוחן

זכרונות
הם לקחו אותי הביתה וכל הזמן שאלו אותי שאלות מוזרות כאלה, שלא
הצלחתי לענות על אף-אחת מהן. אחת מהן הייתה אם אני זוכרת את
אחותי. עניתי להם: איך אני אשכח אותה, בחיוך. שאלתי אותם איפה
היא, הם החליפו מבטים הרי משמעות.


לרשימת יצירות השירה החדשות
בדידות
ועל מה אני אכעס? על שעשית מה שרצית?
לא, אכעס על מה שרציתי ואת לא עשית.

פארודיה
I haunted you 'till the edge,
And you didn't wanna fall
So I pushed you a little further
And you joined me after 20 feet tall

כעס
Don't listen to talkings,
laugh about seriousness.
they are not listening!

סמים
היא לא ידעה שסמים
בחיים הם פוגעים
והרגישה מתוסכלת
ומהאיידס שבה מפוחדת

פארודיה
I just don't know how to say,
don't know how to tell,
how to let you know

אהבה
I had a dream last night about you and me
We were in love but didn't know the otherone loves us.

אינטרוספקטיבי
and my-self I couldn't heal.
I'm a seeing, unseen host
ladies and gentlemen, I've become a ghost.

צמד שירים
dead Negro,
Who was killed by the presents in court,
By the jury's correct, non-racist, decision.
Aren't I right?

אכזבה
אבודה בתוך עצמה
כאחוזת דיבוק, בתוך הניתוק
לא עומדת על שלה, רומסים אותה.

מה זו נאמנות?

ביקורת
אני יודעת שמה שאין
לא בהכרח נחוץ, ומה שנחוץ
אף פעם לא נמצא.
החיים מטורפים, אני רק זורמת.

געגוע
כי נדמת,
לא שמעת,
את בכיינו הקט,
והחרישי.

מצב
אז מצאתי על מה לדבר,
משהו שלא נאמר בידי אחר -
על עצמי ואחותי,
אוהבת אותה אני.

אהבה
אני לא יודעת לאהוב,
אני רק יודעת להכאיב.
הבנתי זאת לאחר שניסיתי לאהוב אותך
אך כל מה שיכולתי לעשות היה לפגוע בך.

כעס
אנשים נאלחים,
אנשים טיפשים,
פוגעים באחרים
ובכלל לא מתחרטים.

אכזבה
סקס, סמים ורוקנ'רול
בתוך הבלאגן מרגיש גדול.
מסתחרר מהסיחרור

גורל
מגן על היקר לו,
על אהוביו הוא חוסה
בצילו הנמוג, הכואב,
לראותם שורדים הוא כמהה.

מחאה
כשאזחל אל הדילר עם עוד כסף,
הוא ייתן לי עוד מנה ויצחק:
"תראה מה נהיה ממך, חתיכת נרקומן עלוב"

וידוי
ויש מיליון סיבות למה לא להאמין,
ואתה עדיין שם, למעלה המבט
מיילל בקולי קולות מתפלל
מחכה לתשובה.

תחושתי
אני כל-כך מאוהבת,
דלוקה עליו כל-כך חזק,
נתלית בעיניו,
בחיוכו...

גורל
חדרה לעמקי נשמתך,
הוציאה נשימתך האחרונה,
לקחה את אהובך,
והחליטה לקחתך איתה.

מצב
הוא היה אכזרי אליי, אכזרי לאחרים,
הגורל לא מהסס, הוא מותיר סימנים.

גורל
אני מקווה שהוא לא שכח אותי.
חבל, חבל שכשהוא היה בחיים, לא הלך לנו טוב ביחד.
באמת חבל.

אהבה
תמיד שיקרתי בנוגע לאהבתי,
אמרתי שאותו שנאתי,
אך ביני לבין עצמי חקרתי ושאלתי,
אף-פעם לא הגעתי לתשובה

גורל
הכל היה.
עכשיו אינו.
בפיצוץ אחד נהרסו חיים של 30 אנשים.

מחאה
אם יש משהו שיכול לפגוע באדם,
הרי זו ההשפלה
לאו דווקא במעשים,

פארודיה
4 נשים וכלב
אומרים מה שבלב
בננה וגיטרה שרים
אחח, זה כואב

ביקורת
יופי הוא לא הכל בחיים.
הוא יבגוד בך, ואתה תנבול.

תחושתי
הכל היה זיוף, אנשים ראו את הקליפה
כי את כל הזבל טיטאנו מתחת לשטיח שעל הריצפה.

אכזבה
אני נלחם בשבילך מתוקה
בשבילך אני כואב ואבוד.
משפיל עצמי רק בשבילך
מכאיב לעצמי רק למענך.

בדידות
חבל

יחסים
טרקתי את הדלת,
לא חזרתי יותר,
נשברתי למחרת

יחסים
פרחים וקלישאות אני מושיט
קשורים זה בזו כמו מים וטיט
החיוך העולה, את ליבי מרטיט

יחסים
אתה אוהב, לא אוהב אותי
אתה שקרן, כן, צבוע, אמיתי
אתה מתפתל, מזדחל כמו נחש
לליבי חדרת, התאהבתי ממש

גורל
יש הרבה דברים שגורמים לסבל.
יש הרבה דברים שגורמים לאושר.
אבל יש רק דבר אחד שגורם לי לחוש אהבה,

מחאה
למה הם מדברים עליי?
חיי הם שלי
ומה שאני עושה זו החלטתי.

אמונה
אז למרות שהתעצבנתי הבוקר,
למרות שלא האמנתי שאצליח,
למדתי המון
ולא נכשלתי.

הרהור
מה היה קורה אילו?
האם הייתי נמצאת באותו המצב?
שוכבת כאן, אבודה,
או כבר עוברת אל העולם הבא?

הלל
כך אעצר ואחשוב על מי שדרסתי
כך אדע שעל עוונותיי גם אני נדרסתי
כך אדע שניצלתי, על לא עוון בכפי,
כי את היית שם כדי לעזור לי,

מרגישה בבית, אבל חנוקה,
לעובש יש חמימות מתוקה,
אבל הדשא קורא לי, מצייץ,
החדר הסגור את ראשי מפוצץ

ג'ננה
נגסתי בתפוח
אמר - זה כואב
חלמתי, זה בטוח
אמר לי הלב:

ייסורים
חשבתי שצדקתי,
לא הכרתי את עצמי,
חרפה רובצת עליי,
ונענשתי בצדק.

מינימליסטי
בעקרון האמת,
מי יאמין?

הלל
כשפצצות יוטלו על ארצנו
אויבים, ימוצו דמנו
וענוותנו תגבר -
אז ננצח.

אני ניסיתי לעזור,
אך במקום זה אותך הצפתי,
כי אני אדם בלי טקט
ולא יודעת מתי לא זקוקים לי.

סתם חיוך,
זו ההגדרה הכי טובה בשבילי,
חיוך נבוך וחסר עומק ורגישות.

אכזבה
אסטרטגיה ומניפולציה
ילד בן שש יבין,
ושישה מיליון איש יגידו
טלנובלות זה אמין.

ייסורים
למה מבט כבר לא מספיק?
למה דמעות, לך גורמות להסמיק?
למה אתה לא יודע?

עצב
עכשיו אני מבינה
איך היא מרגישה
כשאני מאשימה אותה.

געגוע
מנסה למחוק את חוויותנו,
את הזמנים שעברנו,
מנסה לשכוח כדי למחוק את הכאב,
את הכאב הרב שבפרידה.

אכזבה
אני קרה, מחושבת, מנותקת ממגע אחותי,
בוכה כי הפרפקציוניזם שבי
לא סובל את ההתקעויות החוזרות ונשנות של המחשב.

קינה
את כל החיים חיה בשקר
אז ברור שתהפכי אותו לאמת.
במנהרה אל האור את הולכת
מתחמקת מן הכאב.

כעס
קירות החדר התערבלו,
השקט הסורר הלך לבלי שוב,
נקודות שחורות ניקדו את מבטי

הרהור
העולם עצמו הוא שאלה אחת גדולה.
מה נשתנה, מה יהיה, מה היה.
אין מה לעשות,
בשאלה אי אפשר על שאלה לענות.

אינטרוספקטיבי
כל מה שנחוץ לשכנוע,
זו טיפת אמינות.
להיות כנה, לומר אמת.

כמיהה
אפילו בשירה,
אפילו בכתיבה,
אין יצירה שלגמרי אני שלמה איתה.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
הרהור
הרהור שמוקדש לעוזי חיטמן זכרונו לברכה

יומן
למה הדברים שלה השפיעו עליי כ"כ? היא ביקרה את היצירה שלי -
"כמו סונטה" ואיכשהו הדברים התגלגלו לפילוסופיה שלה על
כתיבה... היא אמרה שכדאי לי להפוך את רוב השירים שלי לסיפורים.
לא היה לי את הלב להגיד לה שאני פשוט לא מסוגלת.


לרשימת יצירות התסריט החדשות
מערכון
רחמים: "ובמה זה עוזר לך לדעת איפה אני גר?"
רסקולניקה: "אני רומנייה, זה בגנים."
רחמים: "רגע, מה אמרת?"
רסקולניקה: "שכבר תראה אותי."


לרשימת יצירות הדיגיטל ארט החדשות
ציור מחשב
אל היצירה




חזרה לעמוד היוצר הראשי
יש למישהו סלוגן
של הבאבא סאלי?





תומאס,
מתכונן למימונה.


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/DiBi
יוצר מס' 43589. בבמה מאז 24/10/04 23:50

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לדי בי
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה