|
''דני,'' אמר לי אבי, ''היום אני אלמד אותך להכין טוסט''.
לכם זה נראה כעניין של מה בכך, אבל אצלנו במשפחה זה לא.
|
הכוס פועמת בשקט כלבו שלו, עם כל הטחה מתגבר, מתגבר, מתגבר.
ואז היא נשברת.
והוא מסתכל על שברי הכוס המונחים על הרצפה, על הדם הזורם מכף
ידו הפצועה, והוא הולך משם.
|
- לתרנגולות כיף בחיים. בוקעות מביצה חמימה, נשמרות היטב על
ידי אימם, עושות אמבטיות חול ונתלות על ענפים. כיף להן.
- באמת?
- לא.
|
יכלתי לכתוב תסריט לאיזה סרט,
או אפילו איזה מחזה,
אבל כל מה שכתבתי
זה רק השיר המחורבן הזה.
|
באי של אור זהוב, בים של חושך, צפיתי בשתי נשים מהלכות. הצללים
לא היטיבו עם תווי פניהן הגסים ממילא, אבל לא היה לי אכפת.
הסתכלתי עליך, כוכב שלי.
|
את ההליכה לקחתי מאחי, את דעותיי הפוליטיות מאבי ואת חרדת
הנטישה שלי מאמי. את דעותיי החברתיות לקחתי מאדם שהפגנתי איתו
פעם.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
אני יושבת פה
כבר שעות, ומנסה
להבין איזה
סלוגנים לא
מתקבלים, ולמה
לעזאזל בועז
משלם למישהו,
שטוען שהוא
מצנזר, אבל בעצם
יושב כל היום
ומגרבץ?
אחת שתוהה
תגובת זה שמאשר
את הסלוגנים:
בועז לא משלם
לי. מרוע לב אני
עושה את זה,
ומאהבת המקצוע |
|
