|
עצר את השעון סוף למרוץ על ברכיו
מוזה מתקפלת בקמטי הזמן בחול
סדין כחול
שחור לבן על הקלפים שולחן משחק
השם לאן בהוד החץ הארס והדבש מתחיל סיפור
ותם בכיור כלים בהם
ניגן רק אמש רשם חיוך קטן
על התקרה
לא לא נשבר
בפה שריקה
וטעם
חמר.
בתחנת המרכזית של הפנויים-פנויות, באו-טוטו-סטראדה אינטר-נטו,
רשמה ב"פרופיל", האמור לתאר ולפאר את ה"פנויה"
|
"איך אתה מסתדר עם מס הכנסה?" הייתי בסיור בדרום אמריקה.
קבוצה, קרן השתלמות מהנדסים. הראה תמונות ששוות מאה מילים, אבל
מילה טובה שווה אלף תמונות. וחיפשתי את הקיטש: חיבוק מחויך עם
אשתו, בג'ונגל, ליד הפירמידות של האצטקים.
"איפה רעייתך?"
"לא השתתפה."
|
האם בגעתי לכנסת?
- כן אדוני
|
אתה תקוע בפקק החיים, בישבן העולם, או בגרונו. מבחינה רפואית
עצירות או חנק יכולים לסיים את הסיפור שלך.
אתה טעות זניחה במקדם כלשהו בסטטיסטיקת שחיתות עולמית או
מקומית.
|
"הראש שלו מתאים לגיליוטינה", אמר המהפכן הצרפתי.
"ואינם חמושים כנדרש", חישב סוחר הנשק.
"ויש לו חוב ענק בבנק", גילה השוויצרי באיפוק הנימוס
האוסטרו-הונגרי המאוס.
"ואין לו יורש עצר חוקי", לחש הנוטריון.
"והוא נוחר בשנתו", התלוננה פילגש מספר 31.
|
- בא לי קפה שחור להתאושש מהמגרנה, העלה קרול את ההימור.
לא ביקש קוויאר, שמפניה, עוגיות חמאה. רק קפה שחור. ברירת
המחדל באירוח משחק קלפים, שמכבד את עצמו: לחידוד החושים,
לשיפור הריכוז.
- קפה שחור? לפני יומיים הייתה מלחמה? התבכיין אמיל. אבל אבי
הניד ראש
|
מומחי שרות הביטחון התחרו עם הפסיכואנליטיקנים המעולים בעולם,
והצליחו, לפני 60 שנה, בחקר מקומות במוח, ונפש האדם, בהם
האחרונים, מדשדשים בערפל, גם כעבור מאה ועשרים שנה. בשיחות
נפש, באווירה ידידותית, פיתחו, והפעילו, שיטות,
שמסויד-שבסניליים, אלוף-שכחנים, דמנטי
|
- Honey, I had an affair, she said, in the bedroom, in a
trembling voice.
- I'm listening; he didn't drop his glass, but placed it on
the antique night table.
- Can you forgive me? Her eyes were sparkling with the first
tears.
- You want a divorce?
|
- "'השנפס' שלנו, LORELEI," המשיך אהובון. מבט חודר, שער כסוף,
חנופה סמכותית, גבריות אבהית שלווה, שחסרו לה כל ילדותה, משכו
הקסימו והפנטו אותה.
- "לא שכחתי, אהובון, יש לי רק שתי ידיים, יודע מה עושות שתי
ידיים?"
- "שכחתי, LORELAY."
- "אזכיר לך, אהובון."
-
|
העולם בית קר, והזמן אויב אכזר, רטן אביו. ...ותירק את כפית
הכסף מן הפה! שלי הייתה מברזל חלוד, מעופרת מותכת. לא שוכחים
את הטעם, לעולם!
השיב פניו אל בית הקברות. כבר לא נותר מקום למתים. על שטח בית
העלמין הישן, בנתה העירייה מרכז מיסחרי, גורדי-שחקים.
|
Josef with the Golden Fleece! Free flea's fleece! They will
prove' above any shade of doubt, that they were on your back
even before you were born! Your constant scratching disturbs
their peace! Your DDT endangers the environment! Get lost!
|
לא נותר לי מקום
בספלך המלא
זכרונות
המשיכי לחיות
|
השני יותר משעשע. עיניו בראשו, שמע על קבוצה של בונים ביתם
בבוץ.
- "פראיירים אינם מתים, הם מתחלפים", לא בזבזתי 5 שנים, מן
היפות בחיי, בלימוד אדריכלות, הרהר המתכנן שלהם. על כרטיסי
הביקור רשם:
"אדריכלות, פיקוח, ניהול בנייה, עיצוב פנים וחוץ"
|
הצימוקית טועמת מן הפשטידה,
- מי הכינה (זבל כזה)? הוי , שולינקה', את-חייבת-לתת לי 'ת
המתקון! ומשאירה הכל, בתנועת זלזול מופגנת. ה"סולידית", מובילה
מזלג אל הפה,ונזכרת:
- אחרי הלילה כזה! ה-DIOR, ה-GUCCI, שום בגד לא
יעלה עלי,
- גם שום גבר...
|
...עובר-ושב, בלי חשבון בנק. מתנער מצרות האתמול ודאגות המחר:
ארנונה, ביטוח-חיים-מכונית-ודירה, כלב, ילד, פילגש, אישה. צוחק
לחובות, דמי מזונות, ושאר ירקות .
טוב לו גלגול ברחובות מלגלוג בביתו, משיבה, בסיבה, לקן ריק,
וקר... קן הקוקייה...
ואולי לא זכה מעולם
|
-... היפהפייה הנמה! פיג'מה חדשה? מחמיא לגזרתך המטרפת...
והחל עולה במדרגות, אצבעו משרטטת עיגולים על משי מותניה.
- חמודי, פלטה, בקול רועד, בחדר השנה, היה לי "רומאן- צ'ק".
- רומאן- צ'ק? לא נחנק, משתנק.
|
אימא של בני, חששה שבני יגויס ליחידה קרבית. ("גולני" היה הכי
מפחיד),
לגיטימי, כולם חוששים, מי לא שמע על מחזור "מאו-מאו", של אותה
תקופה? אתם לא שמעתם! (ראה אנציקלופדיה בריטאניקה).
|
במנהרת הזמן
חתול אשפתות על שולחן המטבח
במסעדת פאר
בין סלמון לעוגת הקצפת
|
דנה קמה...
ללא צליל מנוע, האטה לידה, בבלימה רכה, מכונית פאר, מהירותה
מותאמת לקצב צעדיה...
החלון גלש מטה בעדינות. גל אוויר צונן, ליטף מותניה, פולש
לנחיריה, בניחוח בושם גברי:
, BOSS - ניחשה. הרצון לשלוט? אשליות.
|
ליד ההגה, עם טלפון-מחשב-מיבש-שער בפה, וסיגריה באוזן, LOLITA,
מסבירה לאחת, סתומה, הכל שלוש פעמים. עם הידיים. היד הפנויה.
כבת שבע עשרה, ואני מאחל לה יותר. זה דור דורש, זה גיל
ההסכמה:
- אמא, את-מסכימה-שאקח-ת'-אוטו?
- למה לא, פרח(ה) שלי? למה קניתי לך...
|
לא שומעים אותי! אני בלתי ניראה ובלתי נשמע ! זה אדיר! אתגייס
למוסד, לשב"כ. אבל בזהירות, כי אינני בלתי פגיע...לפעמים,
מתגשמת דמותי מן האתר הקוסמי, לשניות ספורות. לא במילות-קסם
אלף-מסתורי לילה, SESAME הו-כוס, פה-כוס, היפתחי-הסגרי
|
פתחתי את הקופסה הריקה ומצאתי הפתעה, ולידה עוד קופסה ריקה
עטופה נייר צבעוני, ובתוכה עוד קופסה... "כיוון שנולדתי אחרי
מותי"(.F.N), אינני זוכר מהות אותן הפתעות או מתי נפתחו, אם
צחקתי או התאכזבתי.
|
כבר לא לבד. כל רמזור אימץ קבצן.
והיה באחרית הימים, המדרכות תרחשנה עם-רב, כחל-זונות
מחוסרי-הבית. מזוקנים, מסמורטטים, מסריחי זיע, שתן וקיא.
בעורפם נשיפות לוהטות התשוקה של הבנקים. הודו, הודו להם, כי
טוב...
|
יצאנו לרקוד. הגיבה בחיוך לכל מילה שלי, חושפת את הנשק סודי,
גם כשהמוזיקה גברה על כושר הביטוי המילולי. בשפת-הגוף אמרה:
"כן" לפני שביקשתי.
ואני, שבוי חיוכה הלבן, שואב-אבק רגליה מנשיפה ראשונה, טיפת דם
אחרונה בכוס היין, תחנת האוטובוס הסופית, בה חייבים לרדת לה
|
אינסטיקט כלבי, לוחש בקול צרוד:
- "קצך קרב", ולא יודע מה זה קץ. אבל נצמד אלי, רוצה תשומת-לב
ואהבה. מי לא?
- "בקש עזרה!"
- "ממי? נשימתו כבדת שנים"
בגלל מבנהו הארוך צלע.בנעוריו.
- "בשביל הכלב, אתה האבא, אתה האלוהים", חייך אלי וטרינר
צעיר.
|
בשנות התמימות תהילת תחילתם, ואחריתן, לחימה בלי פשרות, בממסד
מושחת, מערכת משפטית כושלת, ממשל מתפורר, קורס. אושר, בריאות,
צדק, ובטחון לעשירים בלבד. לא נשבעו אמונים, הצהירו, הבטיחו,
לא פרסמו אמנה. החליטו וביצעו, קיימו, נלחמו. עד הסוף. המטרה
מקדשת...
|
"האומנם יש גן עדן ויש גיהינום?"
"ודאי, רק בראש שלכם, עשו לכם שטיפת מוח, חשבתי שהאינטליגנציה
שלך מעל הממוצע", התרגז המלאך.
"סליחה, עוד שאלת מתחיל."
"תן להירגע, אם יש גיהינום? אתם המצאתם וקיימתם אותו ומתקרבים
אליו, על כדור הארץ."
|
ובאותו בוקר, הוא הופיע לפני. המלאך. נכון יותר, מאחורי כתפי
הימנית, מצד האוזן הלא שומעת. הצליח להפתיע, כשניגבתי עדים
במראה, במקלחת, בשעת גילוח. מטושטש ואפור, עיניו אדומות,
ושקיות מתחת. מחוסר שינה. פירורי לחם בזקן פרוע, וכתמי חלמון
ביצה רכה על העניבה השח
|
motto:
"בי נשבעתי, יקירתי," 'סיגרי 'תפה ו'פתחי 'תרגלים", זה פרס, לא
עונש"
...הנסיך הצרפתי מסתפק בגזרה נאה ורגליים שזופות, באריזת-מתנה
חגיגית, מתחככות תחת שולחן האלון הכבד, בחדוות פגישה מחודשת,
אחרי פרדה ארוכה. הוא בוחן אותן: מושלמות? אין 10!
|
אינני אדון בביתי! אני תשוש, רצוץ, קצוץ ומצוץ...
- היא הביאה אותך, בנאמנות, לתנוחה האהובה עליה...
- אל תזכיר סקס...
- ...כשאתה על הפנים, ורגל אחת, כבר בקבר. תעשה מעשה, ולא
תצטרף גם השנייה. תראה לה מאיפה משתין הדג!
מה יפו פניה במסתור ההינומה, זר הכלה, ב
|
- פנו דווקא אלינו, כמעצמת-על יחידה, לא לסין או קנדה, הגדולים
מאתנו, גיאוגרפית...
- לא חכמה, נרגע הנשיא.
- לפי מקור השידור, הם הבינו זאת ממרחק חזקות שנות-אור.
- האם הם... מסכנים אותנו?
- מניתוח אופי הצפנת השדר והעברתו, ברור: הטכנולוגיה שלהם
ביתרון
|
במעלה צוק הכורכר הצהוב, הרעוע, אכול הרוחות, ניצבו מגורי
שגריר קנדה, וארה"ב. האזור היקר שבעיר. גם שם הסתקרנו
מההצטופפות המוזרה למרגלות מעונם. מספר הולך וגדל של אנשי
אחזקה, ביטחון, עיתונאים, שדרי רשתות קול מלחכי-הפנכה, צפו
במתרחש.
|
Motto:
אם Voltaire אמר, "שהוא מוכן להיהרג למען חופש הביטוי",
דעו לכם: הוא כבר מת. (אז תשכחו מחופש הביטוי)
כשצלצלו בדלת, הייתי מוכן... משפטנים ו/או, לחילופין, ובלי
לפגוע בזכויות, יפי-נפש, ו/או באי כוחם, לא נתנו ללחוץ על
ההדק.
|
ססמתי: ''החושך יסתיר את פניך, אבל לא את גזרתך''. אמנם,
במכנסי ג'ינס גזרתה הייתה סבירה, לאחר הפליה מתוקנת שנים. לי
חשובה הגזרה מתווי הפנים, אבל הגברת הגזימה: אור היום הבליט
שיער מוזנח, ושיני סוס.
|
היה זה רעיון של העוזרת האפגנית, או עצת השופטת? לא חשוב.
האפגנית השתטחה על קברו של הצדיק, ובעלה קם לתחיה קצרה, ממיטת
חוליו, לעבוד, בוקר וערב, חגים ושבתות, שעות נוספות עד שזכה
למצבת זהב.
השופטת סיפרה, שכסטודנטית למשפטים רבת כשרונו-כשלון, השתטחה...
|
- ספר לי על השפן הקטן...
- "ששכח לסגור 'ת הדלת"?
- לא, זה ש"צדת" בכביש באר-שבע, עם ה"חיפושית"...
- זה לא מפחיד אותך?
- לא, ספר, ספר..
- סיפור עצוב. ולא היה זה שפן, אלא ארנב-נבד. הצטלבו
דרכינו. מפגש הפח עם הפחד...
|
חסון ומגונן, מנגן ופורט על מיתרי ליבה, פורם כפתורי נשמתה,
פותר חידתה. כוחו במותניה... גילו גיל גלגולים קודמים;
דבוקים, כסרדינים, צפופים, מלוחים, מזיעים בין סדינים רטובים.
למקומות קדושים עלו לרגל, ירדו, וחזרו, מין, התופת.
|
גברת רנה חיה על זמן שאול. כמו כולנו. נראה שלא היה אכפת לה.
סיימה בהצטיינות את אוניברסיטת "אושוויץ", וקיבלה פרס: את
חייה, ומזכרת קטנה, ששבה לאופנה: כתובת קעקע. הצופן לכספת
הזכרונות, מספר כחול - ירוק, גלוי בקיץ, על זרועה הרחבה.
|
- זה בית של מסגר... בגלל הצורך במנעולים טובים התעשר במרוצת
השנים. גאה במקצועו, הציב את המנעול השחור הגדול, ברשות הרבים,
גלוי לעיני כל, ביום ובלילה, והצהיר שאינו ניתן לפריצה. קרא
תיגר על מסגרים וגנבים:
- פורץ המנעול, שיביא אלי את גזע העץ, יקבל כפרס את הבי
|
"סבא, אין כלום בקערה, המנקה גנבה את כל הכסף!"
"אין פה גנבים. אבל תגיד לי, נכדי היקר, האם נכון שבאת ולקחת,
כשהיית זקוק, ותמיד מצאת כסף?"
"כן, סבא".
"האם אי-פעם, גם החזרת כסף, תמורת מה שלקחת?"
"לא סבא, לא אמרת לי".
|
זומן המלצר הראשי. הופיע מייד, זקוף, משוריין בחיוך-רב-מלצרי
מאופק, שלטוב לב, רצון טוב, אירופאי, שוויצרי, לוצרני. ובלוצרן
הרי הגיטש, הוא המקום. בעמידת דום, הטיית ראש קלה, הפנה אוזן
קשבת לתלונת האורח. הרהר בדבר, שקל, ומצא פתרון, דיפלומטי,
מבריק:
- בשם נש
|
הייתה זאת הפסקת חשמל, סנקציות של מלאכים ממלאי משאלות, שביתת
רכבות, אצל מגשימי הפנטזיות, כל שנייה באורך חיי אדם.
ויום אחד, תסתיים השביתה בדואר, ונוצף שפע חלומות מתגשמים:
דירות , בתים, פילגשים, כלבים, שטיחים, משביקשנו בראשית,
ומשייחלנו באחרית, דמי מזונות
|
- שני בתי-קברות בכפר מלאים פציינטים שלי! התבדח סבי.
מלבד הארוחות הגדולות שארגנה סבתי, להידוק קשרים עם
השלטונות, לא הגיעו רבים לבתינו. מדי פעם קרוב משפחה
|
מייד מתגלה יתרון לא מתוכנן של הדירה, מניעת מבקרים לא רצויים.
גם במשטר החדש, אדם המכבד עצמו מודיע מראש על רצונו לבקר. עם
משפחה וחברים קרובים, מסוכם צלצול מיוחד. צלצול לא צפוי בדלת
מקפיא אותנו במקום, בלי לזוז, בהמתנה לקולות צעדי האורח יורד
במדרגות.
|
אין ניחוח-מנגל מזיל-ריר, של מדורת המוקד, או קסם ארגמן
מעיין-הנעורים-המתגבר, של הגיליוטינה; וטרם ריקוד וויטוס-הקדוש
על הכיסא.
כיכר-העיר, ימי-הביניים: שעשועים במקום לחם. היום לא מוקד,
גיליוטינה, או כיסא חשמלי, בשידור-חי-או-מת. היום: תלייה, סוף
לגנב.
|
ועכשיו אני בא לקראת סגירה. מחירים יורדים. עגבניות, אפרסקים
ומשמשים, שמיששו ובחנו הרבה ידיים ועיניים , ולא נמצאו ראויים
לביתם.
סוחרים עייפים הפכו "בסטות", השליכו שאריות לרחוב, ושוטפים
משטחים. ואלה שמכרו את הבושה וכבוד לשר האוצר ולראש הממשלה,
נוטעים תקוו
|
- אתה שמח לפעמים?
- על מה לשמוח?
- שהצלחת
- תמיד מצליח, אני יצור מושלם, מלאך.
|
"שמש בגבעון דום, וירח בעמק איילון". מישהו הפעיל את בלמי
החירום. רשפים וניצוצות. בחריקה מחרישת אוזניים של
גלגלי-שיניו, הזמן נעצר. מקצה יקום ועד קץ-קצהו, הזדעזעה
הבריאה, וחלתה. בני ישראל, ניצחתם. אבל זה יעלה לכם ביוקר,
יהודונים! לחש בעצב
|
שלב-שלב,
עולים, ויורדים,
ונופלים,
בדממה,
אל התהום,
מלאכים,
ושדים.
|
ראיתי זוג מתחבק
והרגשתי את המגע,
שלך
והמתנשקים
|
גן עדן,
דמונו-קראטי
חברת שמירה,
שמירת חברה,
אסלת זהב,
דשא ירוק,
דירת פאר. סורג
דלת פלדה
אזרח,
חופשי בארצינו,
תאי-בידוד,
|
עד מתי נרדף?
תרדוף, תרדפי,
ריח-כסף, ורוח
כבוד?
|
ובמילון, הגדר:
יופי,ה"צבר", באלף הקוצים
אותי דוקר, ידקור, דקר!
אך מבפנים...
כה מר ממר.
|
בקפה חורף
של אור
בוקר,
אני אוהב את הארומה,
אבל יותר מכל
|
שולף אוצרות,
מאשפה
עיוור לאור שמש,
ירח של אמש,
צרות,
של מותניים צרות.
|
כל הקלפים על השולחן
לבנות ארמון,
בין המיטה,
והמקרר,
|
עזרתי לקשישה כביש לחצות
אותך את משברי - ה"רוביקון".
ואת תובעת,
עד חצות.
רודף משיג גנב
משיב תיק וארנק
לך ממלא זהב.
|
והוא לך אופקים הרחיב,
אף כי אסור.
היה...
"זה שיא ההתרגשות"
חשבת,
ברירת מחדל:
|
גב-מקומר
של חתולה
ער-גע...
נושק ומלמד
ואת חוזרת
כמו הד
אגע
בסתר מדרגה
יונה
|
שחר, תופר טל
על עלי דשא דל...
מנגד, נפשם משליחים,
עיתונים,
עוטי שק,
ניילון מאט.
|
לכוס הזאת,
כלילת חוכמה,
חצי ריקה,
גם אם מלאה,
כבר חצי-ריקה.
רואה?
איך זה נשמע?
פשוט מאוד,
אני...
כותב את
השורות!
|
בוקר, עשן ונושם,
מזון והרעל, אוכל,
הפקיד, התה, השר והשוחד.
שקר, תקשורת,
הבנק והעושק
|
יד מכניס לכיס
מלא זהב,
זה בעתיד
|
חיים זה
כתפוח הגדול
המרופד זהב,
הנגיסה העסיסי שמצפה
חוה, עם הכרטיס טיסה,
מרדים ,
ובגרון-עמוק,
נתקע,
לשגליה.
|
טרם שינה.
בבוקר.
קום עם חיוך.
של פוקר.
|
ביחד בנפרד,
בשמש בוקר פז,
הוטלנו לעולם,
של משחקי מז"ל
|
LIBERTE, EGALITE, FRATERNITE, MUSLEMITE!
|
ללילה ממתינים,
האוהבים,
עצמם-לדעת.
|
A good time
In-deed
Wee had
On-and-on
Your
Ab(d)omen-able
Bed
|
Love to be used
Fused to YOU
To you,
to yooooooo, too,
De-fused,
re-used,
and re-fused?
|
חיים בזבל,
...בגובה עיניים,
עד, ולא על, ברך!
...ומר לבן:
"בא יום,
כל זה, לך,"
אבל...
|
בחזה תקתוק...
פצצת זמן
מתוקה
|
היה זה מופע מרשים
של פעם בחיים
השחקנים אט אט
נעלמים אינם
|
and close to me
your knee,
adoring, clever eyes,
I....loved your silent
No!
(please, don't...)
|
some guys
are expecting
forty nine
virgins in heaven,
|
Yes, right here...
cool spring-hint in my valley,
Lazy hills roll, swell, in the sun,
blood-ripe grapes,
harvest...
unstraddled, restless,
untamed...
white,
|
עשב רך,
מוך מלטף,
חובק מעין צונן,
ושלו.
על שפתיו
יניח, מועד,
מקל נדויו
הרועד
|
I roamed all the roads in the world
and they don't lead to Rome
I see how they end
and it scares me to death...
|
The silent Scratches
Zigzag Plan master
Top-o-graphic
|
So straight to the undergrowth
YOU took,
Through shrub, heath, bush,
|
מקופסת סר-דינים,
מפיט-פות אפרכסת,
מטפטוף כסת דיו,
ורדרדה, מפרכסת...
מעפר,
מצמר כבשת רש
מכויסת...
מבטן בקבוק,
שד חולצת:
"שפחתך הכנועה",
|
אין חץ נוסף,
חסרה: מטרה,
סירת-משוטים,
אגם-סערה,
גם טעם נקם...
נבלם,
ואין אגדה,
ומה אם
תרצה,
ואם תרצה,
מה?
|
הזמן הוא
לטאה חומקת
וקצה זנבו
|
You open my day,
All in rose, with
Words, like honey,
On my lips.
|
take my breath,
first, and last
with
your kiss,
|
במערב,
בפרוע,
על קת האקדח,
כמספר השליחים,
חריצים.
|
Warm and tender relationship
So you lean back
Your lean back
|
Incessantly searching for
The perfect model
you stand before " the empty canvass"
|
בערך
ביום חמישי, שלישי לרביעי
אלפים וחמש
בערב
|
לא זקוק לאיש,
לשביל מוצק
ורצוף לרגלי,
תנו לי אבני דריכה
אפורים, וקטנים,
לא יותר.
|
עם קפה עוגה וחרדת נטישה
העדיין חמה טרייה ונדיבה...
שפויה באהבה שלך
עינייך בה-רק קינאה ירוקה
|
...כיבסה מטולטלת,
מצד אל צד
בטן-גב,
ותהילת המצעד,
לא חיתולים
עכשיו,
יללת חתולים
אאאח...
|
לא היה חבר מפלגה,
מחייך מהלב ומביט בעיניי
קורן אהבה,
חורץ לשון ארוכה,
מקשקש בזנב
בדרכו הכלבית.
|
אהבתי ותשוקתך,
רוחות ורפאים
במפרשים שחורים
שמוטים,
של אוניות טרופות,
אור מצולות פליטי שקיעה
האושר אשליה
חורף אפור
|
פני תינוק שנרדם
מחייך מאושר
ונינטש על ברק
פסי הרכבת
הרכבת כאן
|
דרך קירות
הלילה
מלהט להב מירבצי
לפרח קרח מיטתך
|
בהר, משחור הליל,
שחר ארגמן,
שוורים ארבע,
חורשים תלמים.
יד נדיבה זורעת...
|
עולה בגל רטובה
שיכורה ירדת ברוח
בשפתיים נצמדת
לתורן שירת הסירנה..
גדלה ונושקת זריחה
קטנה וחובקת שמים
בקרח ואש נגועה
ונוגעת...
|
ענני-גורד השחקים
שינו השתקפות
עולמם
מפחד גבהים.
מחלת הים
שבפנים,
מיבשת,
|
וכשאמרת:
"כמוני, שום אישה
לא תאהב אותך לעולם
|
את רוצה,
יכולה,
מגיעה?
גבוה,
רחוק, וחזק!
יותר,
ויותר...
|
בתקתוק עקבים
ונגזרת הבגד
צמוד רוך עמקי
נשמתה
|
היו היה פעם...
לאוזניך בלבד,
(מידע מסווג)
הודאה שתושמד
|
שוב אתעורר
מן השאול,
לאהבה מוכן
|
עובש שירי-הארס,
שמרדים,
שובל עשן דקיק,
נצנוץ הזעקה,
איתות קרינה לטנטית,
מתגרה.
|
אהבנו אשליה
ריקוד צמוד
כמו כפיות
גולשים מכאן
|
אותי רצית
מן הסלע,
לחצוב,
אליל.
בן אלמות
דג זהב,
מקים חלומות,
וורודים
וכחולים.
|
למדתי חשבון,
על אצבעות לספור
יד אחת או השתיים,
|
איש כמוני אותך
לא אהב
אם שוב רוצה איתי
לדבר
|
הייתי לקברניט,
על גשר הפיקוד,
המהודרת בספינות,
אשר נשקו,
ומפנקים גלים,
מול אמרגן זריחה
|
אנו גונבי-גבולות הסבל
ומודדי-הסבל בגבולות,
האבנים והגדרות,
ומבריחי התבלינים
|
קצוצי ניצוץ
חשכת נתיב
קצובי שלהבת מרקדת
על פי התהום
|
אני משואבי המים
אני הדלי
ירח משתקף
ומרצד חיוור בתוך
|
אני? לא בספלון התה
שלך,
לא בפסלון הזה
שלך,
(או בסלון, בפה שלך)
|
הייתי לך
צל בסרט
שחור ולבן
ואילם
|
וכמו באגדה בודהיסטית
מפיל נמלטת ונמר
עכשיו
תלויה על דופן הבאר
|
סוגרים.
חשבון טרם קינוח.
פה-לח לימון
קרח בכוס להבות שיפודי-הבשר
|
אני
הסדרתי,
מצית הלהבות,
כבאי,
חוקר שרפות.
מוקד התבערה
שלך,
בעצמות.
|
יפה שלי!
לא תם,
ולא מושלם,
בנשימות, בנשיפות,
|
זה רגע אחרון...
ובעודי נשאב לתהום
אוחז אוויר
ומנסה להיזכר...
|
מסתור,
שלא צופה בו איש,
ומקנאה חיוורת
|
יפות וחטובות
ולכולן חיוך מתכת
אותו ציוד מופלא
לזיקוקים
|
באלילים, באגדה,
חיות מחמד,
סוגד לאל רחמן,
לצלם בהיכל.
|
יש לו מספר זיהוי
ושבב באוזן שמאלית
מזון משקית
|
את
כוכב השביט
מרקיע
חלומי הקודר
|
טובה אלי,
על תהומות בינינו,
טווה אלי,
קו דק
|
את נחל אכזב
אני המטר
יורה סתיו
שוטף גדות יובש
|
ומראה, חייכנית,
לרעה הופכת פניה
בלילה.
אין אשמים
ורפו ידי מלנקום...
|
תמיד אתי ולתמיד.
ולא מזמן.
היית יפה ונכונה,
לגלגולי הנשמה.
|
אין במילון, סעד חכמה,
חסרת-הבית, נשמה,
רק פסיק, אותות קריעה,
שיר אהבה,
|
אל תמדדי
תדר-רעד-עפעף,
מדף עופרת,
על הר געש,
בולם זליגת קרינה
פריצת יגון דואבת.
|
את
מתקפלת
כוורד
בין חוחי הזכרון
|
אותך
עד אתמול
הכופרת
על מזבח קדשה
|
פוגש בך בריקוד
חתונת-חנות יד שנייה
קורא אותך כמו בספר
פתוח
|
פורקת משא
צמר-גפן
מתוק את
סוכריה
על מקל
אני
ילד
שעשועים
בגן שלך
|
כעסיס אבטיח
מוצצים נשמתי.
מנקרים בראשי,
בשירת ציפורים
מתוקת-נדודים,
סוחטים נפשי
כסמרטוט רצפות.
|
קטן המסך
הסרט נושן,
קרע-דבק,
שריטות
|
ארורים רבנים שהרחיקו ממני
אותך
|
נשיקות בהדר
מדרגות בחצות
אתת גופך
הליטוף הגנוב
|
נשיקות בחצות את גופך הרטוב
הליטוף העמוק
והטעם הסיני חמוץ ומתוק
ועוד-ויותר-ולאט-וחזק
|
במקום לחם ומים
אחרון מטבעות הזהב
השלכנו לבאר משאלות אבודות
|
Tattoo-like F...used
To you, Re-used,
Drum, Am-used,
In your depth!
Ab-used, De-fused, in deaf death
And low-lee, slowly,
Re-fused?
|
מגגות, מזרקות,
וקירות הזמן,
חיוכי
אבן, ברונזה, בטון,
|
אני שד-משחרר...אותך מבקבוק
ברולטה- רוסית... מסתחרר...
הכדור
|
בדמעה,
עדשת מבטי מקרינה,
זיכרון,
חד-מוקד
בעשן מרצד,
.
מקריבה,
הד,
תמונות העבר.
בר-מזל!
גדלתי בכפר...
|
רגלי מסרגה, חלקות,
מספריים,
פתחתי, סגרתי,
עיניים, פרמתי,
מימין ומשמאל.
|
דומם בין אפס לרבע שנה
בפלוס או במינוס חיוב או שלילה
נשמה בי נתת אתה או כוחו של גורל
|
קירבנו נשמה וראש
בגישושים חיוורים
ניצוץ רוך נשיקה
פתחת לי את ביתך
|
כל חכמת,
סבי, עם הצאן,
אבי, על דבשת הגמל,
בלהט סופת המדבר,
רשמתי אתמול,
על החול, ורוח-הזמן,
בוגדנית,
מחקה.
|
היין, בקבוק
נראה כה גדול ויפה
ופתאום
מתרוקן
|
נפרדים.
תריסר
ועוד שניים שנים,
ידידות, אהבה, ושירות,
שבע-חיים וגם חולי.
אני בג'ונגל אספלט
הוא עכשיו בוודאי
בגן-עדן-פרטי,
בלי תיק, עיריה,
חיסונים ותרופות
|
היית גננת מופלאה,
שנים,
בלי קרקע מוצקה,
נטעת
|
ממעל ומלמטה
כפו עלינו
חגיגות פולחן
ראש השנה הכיפורים
|
יש מערימים במחסני הערובה
טונות של אושר ושל גיל
לאחרים
נותר הגיל ש-מונים ושניים
|
סוסה אצילה,
לא תצלח,
בלי רסן אילוף
|
ויבוא היום או הלילה
אפקח או אסגור את עיניי
כדרישת הצלם הבמאי
ואשמע את הקול:
|
זוכר את רגעי האושר
את כולם
הייתה אי פעם
|
ראשי מדושן
כוסך רוויה
בשלושה סיפלונים
ושפתי שוקו חם
|
מגל חורבות,
חפרתי, אבן אבן,
סיקלתי.
דיפנתי.
לך הבאר,
|
...על השערי גן-העדן,
לא יסתער,
כארי, הגיבור,
מלפנים, מאחור,
כלב-בן-כלב,
בזנב מתנפנף,
לא ילקק... מתחנף...
|
יחדיו בנינו אושיות,
למעונינו, המתוק,
שאת הצלחת קצת להפוך
לבונקרים וחפירות
|
למה הדשא שלך
שכנה יפה שלי
ירוק... יותר?
כדי שתתרווח.
|
אחר שלושים שנה
ההצגה יורדת
מהבמה
|
הייתי שירטון קוצף גלים
במפרצון
שלך
הייתי השפתון
|
חסר-בית הספר
בלי ספר הבית
בלי שעור הקומה
ובלי בית הבית
|
נמאס:
לקונכיות ולצדפות
אנוכיות ענקיות, אנכיות,
ללקק, שפתיים לפסק,
וללקט פנינים,
דמעות צורמות,
אוצר, זהב, מעות,
מקומץ סבך שבכי הים,
מתוך מיצר
בשיפולי מפרץ,
גונח, נאנק ונאבק
בתשוקותיו.
|
שוב,
ניקבו סוליות,
שורשי.
נאחז בקרקע,
בענפים,
בציפורני שורט,
פני סומק-עננים,
רכי-שקיעה
זוכר...
שחורי-סערה
|
עיני צוחקות
בשמש,
או עצומות חלום ירח,
אמשיך מכאן.
לאן?
מפה, לשם...
עד הסיוט הבא.
|
אין לאושר מדיד כפות
המאזניים
יומי אחרון כי יבוא
כליסטים יחטפני
|
מטאטא
שותה תה
מטלית על החבל
פח הזבל
|
בשפתיים שלופות,
ורודות, מפתות,
מגבי צוחקת,
צלקת.
|
חלפתי על בית,
גם את,
כתליו בכי-מר
כלוב, צינוק, מערה,
ציירתי בחמר,
פה-חם ואדום...
|
ויהי חלומי שקט,
היער קרוב,
רקיע בהיר
מעל מי האינסוף
|
כיסא נסיך
בארגמן קטיפה
יעד לי הגורל
משמאל ומימין וגלגל
|
טעם גן עדן הוא זוכר
שיניים לבנות וחזקות יותר
אט-אט לועס ומגהק
|
עסק אהבה
משפחתי,
עושר, דמעות, חושך ואור,
קונה
בזול...
ביוקר למכור,
הפסד, או רווח.
|
אחר שלושים שנה
אולי אשליך מגן וחרב,
ואת הצלב
שעל כתפי,
אני מניח,
שאניח
לצידי הדרך
|
גבול שמים
רעידת עד-ה-מה
או מבול
|
והשעון המעורר
שלך
יודע:
אני בלבד
אולי
ישמיע
צלצולו
לפני או אחרי
לכתי,
|
הגדר גובה שמים
מעל מיקומך
ומהירות מעוף תפילתך
חשב מועד הגשמה.
|
אנו איים צפים ונסחפים
בנחל אל-חזור
חותרים נגד הזרם
|
מלאכי הכחול
העוד
דגול ודלוק, ונתקוע
לך זכיין במבואת המקדש?
|
הייתי נאמן,
בניתי מלונה,
הבאתי עצמות
עסיסיות,
על הגורים שמרתי.
|
נחבק, בסחרור
ריקודי חסידה,
על שברי כוסות...
וחופה.
תחת ראש
תחת ראש כרית נוצות
כנפי מלאכים
|
למי אור-איש את עיני
שחזו נפלאות
מוחי שצפה נבוה
אצבעות שנגעו בכאב וזהב
|
אל תלמדיני להשיט
סירות נייר
בקצף מי אמבט.
ספינת-חיי
|
מלא כיסך רוח, ועוף,
עם דורשות
אהבת-נשף-וגוף,
ילד-מחול,
אש, אש, ולחדול...
מול שערי גיהינום,
תלת-ראשי:
כלב ואולי גן-העדן,
או כלא.
|
עשן, מוות,
שיירה,
סוחרי עבדים,
סמים, ונשק,
|
חולם בטוהר מקדש
שלוות המבצר
התמימות משחקי הילדות
גופך עירום מקושת
|
מקדים שיטפון
(שיתוף-הון) הפרשות
ערבל-הבטון,
על דשא ביתי,
טרם טרוף אגורן,
גורד-משחקים
תוחלת-רקיע.
|
אינני מוריד מבט מהמסך.
זה סרט,
ולא אראה את סיומו.
|
שפע-פרחים
מצבות, בית-עולם,
מתים שאהבנו,
או לא
|
אהבתי להחליק
על ניחוח בושמו הגברי
"רק זיעה" הוא אמר
נקודות טוב ליבו
|
שחפים,
נסחפים ברכסים, ים כחול,
קצף דק, צונן
על פני.
פי יבש,
בערה בחזה, ובלב.
אך... דועכת
האש.
מימין, ומשמאל,
עטופים באפור
גחלי האתמול.
|
אוהבים, קרובים,
ידידים, מולדת, צבא,
עבודה?
לצלצול פעמון,
תקיעת חצוצרה,
צפירת זעקה,
לכתף שמוטה,
לדמעה מתוקה,
לכיף, לטובה.
|
מול דלתך,
נעולה עדיין
אש נעורים
במחשך מדרגות
|
את,
חמודת משקפיים
קוראת מכתביי
בנשימה עצורה
|
אני כל כך מאושר
כשהחום עולה
קניתי בבית מרקחת
מד חום
|
ובחיבוק,
גדרות צבר,
מעות אהבתם,
בכיס טמנו,
קמוצי-אגרוף
כעומק תכריכים.
|
דמיון עולם הבא,
הבלהה,
ובסוסים יורים,
בהיסוסים
|
עמקים קרחונים
כבר חרטו בך
געש והר שיפולייך ליטפו
בנתיב אליי מאבדת השביל
|
מדליות אחלק
בבוא היום
ותעודות על
הצטיינות והו-קרה
|
כשבמיטה או ישנה,
סביבך מרחף,
קצת מצונן ועצוב,
במשרה מלאה,
שבתות וחגים
|
שתינו כוס,
כול כך... קפה,
(הקפה שלך זה...
משהו-משהו...)
חצי הכוס שלך,
מלאה...כל כך,
חצי הכוס שלי,
ריקה... כל כך.
|
דף לבן וחלק
הקדשתי רק לך
לקפל אווירון
|
עניבה וכפפות לבנות,
מלטפות, שפתיים לחות, לאור ירח
פורם, כפתור ופרח,
קוטף ריח אבק כוכבים,
ובורח.
יוצא מארון, נכנס ראשון,
לעולם התחתון, עדין,
על סדין,
פוסק, ושופט,
בדין.
|
טל עלי הגביע
לאט מאושר
שפתי משפתיה
ללגום
|
רכות, מתרפקות,
מתפרסות,
מתרפסות,
מתרס-פות
מצא-פות...
נמרות
במיטה.
|
אש נבואות
לא תאיר את האופק
תכלה פרקי מגילות
גנוזות אהבה
|
אבק אלבום חלום.
אושר חיוור.
אלפית שנייה,
טעם חיוך.
שבויים בעדשה,
רמז חיבוק ניחוח...
לנצח, בית,
משפחה....
|
יוסי, חושש
שאשתו תגלה,
צ'יקו, אמן תסרוקות,
ליעקוב אני כאחות,
ושיקה איש של כבוד
|
בביתי בגינה
מסתיר
עצם גדולה
|
סתיו מצהיב אלים ומת-איש
שמי מיסתור יאוש ותקווה
גשם חומצי צורב חלון מבצרי
ציפורי סיג ושיח
|
אם
לא תמיד, אך
נשאתיך,
על הידיים
|
יוצאת מן הארון,
בו שכבתי שנים
חורק עצמות
ומסמר אחרון
|
מתי התחלתי
מתפרק
כשקף סהר שמרעיד
לחי בריכה קרה
|
פתיתי שלג רכים
ילדותי המיסו
ופאטה מורגנה
ליוותה נעורי המדבר
|
שפתיים וגב,
אקשת.
שיר-אשיר-אם-בך,
אזכיר
ני-חוח אישה:
א-גע-דע!
|
זה לא מה
שהיה
בתנודת גלים
חובק חלומות
|
במקום היה-קר ביותר
במדינה
שאהבתי,
חפרתי אמוק.
|
לו ידעתי שכמו פושקין
נועדתי לדו -קרב
קיבלתי אותך שתיים
|
שרשרת:
פרח-פרח-וממחטה
ומי חטא?
(אדום, כחול, כחול, כחול):
.
|
ולו היתי
בן עשרים ושש
אל אי בודד
הייתי שש
|
והיד על מותניה
מעביר לה מכתב... אהבה?
יד אל יד כחשמל
|
היו היה באגדה
היה או לא היה
מנסיכים רמי מעלה,
ילדה,
ועד מאוד יפה.
|
לא ידעתי:
כוכב שחר-צפון
שמופיע ראשון,
בגד באדון,
וסבא מסביר,
אותם הכיר
כשבוי מלחמה,
בסיביר.
|
לכול אדם כוכב
גם אם ייפול
מגשים חלום או
בלהה
|
כחלוץ מול שער המבצר
לקראתי על כרית
מפתחות עיר
לחם ומים
|
כמו בארנק הסוס...
קפה בכוס הפוך באוטובוס
אבוד
|
אני אדם, ואת,
החוויה,
אהבנו פעם,
כמו מכונת קורבן
האמונה.
|
עמוק בפנים
ובחדבת היציר-רע
מאחורי טuרק דלתות ההגיון
סביבי האחרים האוהבים והשונאים
|
...צמא ורעב
על פי התהום שלך
אופק הר געש
וורוד מתפשר...
|
ארבעה קוים,
ואחד אלכסון:
חמישה, חמישה,
נסגר, ננעל, נחתם הקרון.
בסדר מופתי.
מוות.
בלי ארון.
|
קופסאות מדברות, תלחץ על כפתור:
אימא זה תשע,
חופש על שתיים,
אושר על ארבע,
שמונה לשמש,
בשש, מתייאש,
סולמית-יעקוב.
|
אביר-און ממרומי
שלושים אלף
צולל ים רוחש
תנודת חמוקיים
|
בעדשות
שחורות-תקשורת,
חדשות
שחר ביבים,
אדיש ועד
צוואר
חצות.
|
רחש יער-עבות
זבח-מנחה זהב-השלכת
עצים שבורי-השדרה
גידמי-תפילה
|
מגל חורבות ביתי
מתרוממים כל לילה
זכרונות
|
זו את
לא אחת
או אחרת
בחלום חוזרת
גוהרת
גונחת.
|
זאת שחלמתי,
אט-אט, יורדת מרקיע,
לסדין המקומט,
חוזרת למיטה:
אתה מתאים, שלי
ותבטיח נצח,
|
חשבתי שעצרתי את הזמן
לרגע קט
היסס
ובחיוך שחקן שחמט
עצר אותי...
על זרועותיי העמוסות
הניח אזיקי זהב
|
כקבצן המציג מומו בכיכר
וברוטב חלום ייקח את בסטיליה,
לראש אציל מזדקף
סכין גיל-או-טינה
|
תקעת לי פגיון בלב,
למה גם לסובב?
העיניים הכי יפות
בעולם
|
לא כניטשה,
עם שוט...
או כאיש מערות
השפלתי,
עם לסת חמור
|
לא טסנו לחו"ל,
לא קנינו בגדים,
ירקות,
לא ביקרנו סבתא בבית
|
לשדוד בנק?
סרט פעולה,
להעלים מיליון?
זה מתח.
|
לו יכולתי,
אוהב זהובה יפה,
מבט כחול, חולף, חלף, .
נושא אדמונית אפורה,
תשוקת-אבני-יוקרתה,
ותריסר מהצד.
|
לו רק שלי בלי חשש מחבקת
אוהבים מחדש גוף-בגוף
לב-בנפש מה חבל שטרוף
|
יורדות בשריקת מעלית
נכנסות למיטה... האחת...לאחת
האם או הבת... כמו חתול מפונק
נסיכה שחלתה וכבר לא ...יכולה...
|
אני רק ילד קטן
אבל אתם מה-'כפת-לכם
הייתי פעם הראשון
האחד היחיד
|
זיק-מה?
זיק-מי-רה-לה?
יפה,
זיק -לי, זיק-לה,
זיק-לח, זיק-פה, זיק-נע,
זיק-שיא, זיקנה:
זיק-נח...
|
אני מרקו פולו, קולומבוס,
אתי, בדרך המשי,
בצעדים קטנים,
על פני הירח
|
תחת ראש הכרית
אני הגפרור המצית
בסדין להבה
בתשוקת אדומה וכחולה
|
בתלת-מימד
םטראופוני.
אני מקועקע,
לאורך, ולרוחב, ולעומק:
בפיטולי נחש,
חץ-קופידון,
ולב-שבור,
אוהב,
לנצח,
|
בשורת גופיות
חשבת למלא
מדף ריק
שהשארתי.
|
אין צלצול,
זימזום, או מברק.
מי צריך? שעון מעורר במטבח?
|
נולדנו, הוצנחנו, מצב
אל-חזור לסיוט מבחני
מלחמת קיום אכזרית,
חסרת הגינות-הגיון
|
האם את לבד
בחיים
או עם גבר
שואלים
|
מביתך הוצאתיך,
ממטבח ומקרר,
לגן-משחקים
לוהט ונעים,
|
1. תוך כמה זמן הברכה תתרוקן
2. תתמלא או...
3.מוסיפים ברז חדש
|
מצחו הצר תואם
כובע ליצן,
יצירתו הבינונית,
לא ילטש,
חסרת ייחוד
מעוף-הכשרון.
|
הלב צובט,
ובמותניה,
שהרחיבו עוז,
הזיכרונות
|
ואצלך,
במים קרים,
התקלחתי בחורף.
הכל כרגיל,
דרכי מוארת
בנרות.
מדרגות, מדרגות
|
בחצות החצות
את הלילה
סוציאליסט במכונית הפאר
אל ביתו בשכונת היוקרה
|
נולדתי עני
בשקיפות גדרות תיל
ספוג דם חלומות
|
סמלי ארד בורקים
זריחה,
בשמש, (מסריחה), פסולת, אשפה, וזבל. ערמה.
היכון לסרחון הגיהינום.
|
בין שמים וארץ
גג עולם ומרתף עינויים
נתקע בלי דעת היכן-כמה-למה
|
זקופה באוכף,
כל הלילה,
רכבת!
|
לא בובת שעווה
בחלון מפוחלץ ראווה
אם מצאת בי פגמים
האחד
כי רבים
על בכורה
כאן הפסיקי.
|
מלאך
וגם שומר
ולך בלבד
בהזיות-תפילה
ראשון האחרון
חלום-האגדה...
ואחזי חזק
כי בתבל כולה...
אחד.
|
אכזר כטיל,
בשני מאך, (2 mach)
על פני חולף
אופנוען,
מלך הכביש...
|
שוב מאוהבת בי
מלכת הלילה הנצחי
מלאך הקרח והמוות
|
דרור, כציפור
שבוית שמשות גן-עדן,
זנק, מעל רוזני
קיא-סחי-פאר הזבל.
|
שקט,
הבט,
כל העולם,
מסך קטן,
ירוק ולבן,
קו דקיק,
עצבני,
מקפץ ומדליק,
שני צלילים...
או שלושה.
|
שקט,
...
כל העולם,
מסך קטן,
|
עיניים מאמצות אותי
לבחון
כול אבותיי העמלים המושפלים
האומללים פליטי שחיטה
|
עופות טרף בלסת פלדה
בתשוקה פראית נוגסים ותולשים
ראות ירוקות לב העיר
|
המסתי לב הקרחון,
דמעותיו מעיין
בדרך לים,
דגיגים מבזיקים
בן חלוקים,
ירוקי הזקן,
המים קרים,
חותכים כף ידי
כפגיון.
|
בטוב ברע
הייתי פעם סירה קטנה,
שב אל ביתי
עם ליל
|
...קר...רך, ולוהט,
שפתים סדוקות ציפייה...
מלטף, נושק, ולופת...
כרוח מדבר...
|
חייכתי: "נשתה לחיי!"
שתק. ריסק כוסית,
השם-פן-יה?
על שיש
רצפת המטבח.
|
אקנה מנוי שנתי
קופסה שחורה מעל כתפיי
ונספחים כרית ותרמוס
למכונית יפה או לקרטון
|
של מי התמונות באלבום,
תזזית במראה הקמוטה
טביעת אצבע קטנה
אסקופת כף רגל
|
רוח קליל,
עדין ועליז,
בא ממול,
הצטרף
בנימוס,
בליטוף הטפטוף,
בהיסוס החיפוש,
בלי בזבוז
המזמוז
|
מחר חריש עמוק,
....ובראי, קורי החנופה,
מטשטשים-עקבות הזמן,
צולע, כפליט,
בגדיו שלכת מטורפת
סמרטוטי-סופה.
|
בכחול הרמזור
צולע בטור,
בלי חיוך או דמעות,
לכוסית סדוקה,
|
הייתי לך מביא
אל המיטה
כל יום
לארוחת הבוקר
|
חתולים וכלבים,
ללקק מעדן,
להביע דעה,
להצביע,
|
נשמת-אפי את נותנת, נוטלת...
אחרונה, ראשונה,
בנטישת נשיקה
ראשונה בשנייה,
אחרונה בשקט,
תרווה צימאוני,
בוורד שפתיים כסייח יורד שוקת
מרטיט נחיריים...
|
פרי-נעורי
אסור,
ירוק ניכוח
שחר-שוק
עסיס פרי
אסיר ארגז,
זהב קץ-קיץ...
עכשיו יותר בשל
יותר מדי...
|
אני נחש מכונף אגדות,
משגר לחלל ארונות
עופרת, זהב ופלטינה
עוצמת קרן-אור
|
מעפר נוצקתי
בשיריון לחרב...
טפח גופי לא חף
צלקת
חלק חלק
|
לא נותר על לבי לצלקת ...מקום
עצמתי עיניי...למות בחלום
בסתר עפ-עף אלף הבזק
|
דרוך מסתור
בשעת שקיעה,
בקנה הסוף,
אורב לעדר,
|
ליל סתיו,
קר,
ללב רעב,
מתקרב.
|
לבנות
בפינות אפלות,
בחדרי תשוקה,
נרות,
אצבעותך לבנות.
|
בפינת מצוקת-השכונה,
קשיש-סל-בריאות,
מברך
חיתול הליכון או מקל
|
מרחוק באתי
אל חום המדורה,
לב ובגד קרוע,
כואב,
|
בקבוק,
נח,
בחול, ובמלח.
יין נכנס,
יצא סוד פריגאטות,
מפה,
קואורדינטות:
מיקום מדויק,
בסתר,
וצופן-כנפיו,
|
מרסנת
פרא סוסי פר-פרי ליבך
ברכות פעימות
רטט שיפולי-בטן
|
סולם שעל כתפיי רופס
ובראשו שמיים
שלב-שלב בו-חן
בורר אורז
|
דגלך התבדר
על כל תורן
לוגמת צמאה
שקיעת ארגמן
כישוף אהבה
ריח אורן
|
פיצחת מסתורי
מכונות חשיבה וריסנת
סוסת-פרא
זהב רעמה
משי כפפה
על אגרוף הפלדה
קיסרית-סינית
קטנה ויפה
|
שפתון
צווארון-הלבן,
עקבות נעלי,
תחת שטיח,
זיכרונות שואב,
האבק.
|
גישש אמש, מישמש,
פישפש, מישש, ושיפשף,
מימש חלום רטוב...
עם השף.
|
אסדה, ובאר נפט
קודחים בלב-ים,
אוזון, ואדם.
פרי, עטינים משקית,
ריח וצבע טרי,
סטרילי, פקוק,
נשמת-מעיין,
|
לא "שזפתני שמש" מטע כותנה
או מכרה הפחם
בבשרי מרצע זהות ומספר
לאומי ביטוח הכנסה ומס
|
היא רואה: חיזורים,
ארוסים, חתונה,
בית, גן,
אם מיניקה.
|
סרק עיסוק גורלי
דף נתלש וחדש
זמנך מקצר
|
עדי חלומות גורל
מתעבים,
לגשם אבוד-מבטים
שוטף לכלוכית כוסות
שיכרון
האתמול.
|
קנאה.
חרב
נוטפת תאוות אתנן,
נוקמת
ורד-אדמדם
מרגוע
מחילת נדן.
|
שולחן משחק
השם
לאן בהוד
החץ
ההרס
והדבש מתחיל
סיפור
ותם בכיור
כלים בהם
ניגתי
אמש רושם חיוך
קטן על התקרה
|
עולים עטלפי
כתיפה שחורה
דקי גזרה
חוסמים אור שמש
|
מעל מסתור
פח עירוני
עיני חתול
מבט מקסים
|
מסבכים חייהם
עד מותם
קמים לתחייה
במחי-כף וקידה
|
על טוהר גזע רק-יה
עד ערב מוליכה שולל
פניה בשקף חלון
סתר אודם ים דם
|
מפעפעת
טרם נגיעה,
מתרפסת,
זכר גלגול הרעם,
לחרוט,
על מגילות
במערות גנוזות.
|
ובציפורן יהלום
רשמתי על קרחון
קרטון
ביצרתי חג ארמון
על שפת הים שלך
שפתי בשיפולי גאות,
|
אותנו, עם הספר
מרדימים
באגדות,
בהגרלת מיליונים,
השישה...
בקורבנות
|
פותר קשר פרפר
שתיקת נשר
מתיר בלי קרב
חגור גיבור מלחמה לך
בידך ממלכה
|
ולא תראה פניו,
טורף, שיניו וציפורניו,
תוקע, לתוך הלב.
ותחילתו באמונה
ובאינסוף קיצו,
ובסופו
אין קץ...
|
... שוב את... בארגמן, שקיעה...
בועת-סבון, פורחת
מקסימה,
בהבטחות צבעי-הקשת,
מסמיקה, בלי שאלה,
תנאי, חנינה.
|
גם
מיסתור לא מוצא
בגופך הרועד...
רימון ניסיון וידע,
בלי ניצרה.
|
פוגש נשים
שפוגשות גברים
שכחו מדוע
עסוקות בשטיפת זכרונות,
נשים שפוגשות גברים
|
אילו איתי נותרת
כמו בצילום במגרה
יפה ומשכנעת
|
על כול היש
אמרי תודה
ברכה לזה אשר נתן
לבן האלוהים?
|
נרות חיוורים
מנצנצים,
לא ישברו
שתיקת
סוד-קימוטי
סדין קרים
|
"משפיל!"
הוא מתחיל,
"לא השתוללתי,
בחנות החרסין,
זה תרגיל,
תבשיל לא אכיל,
של טפיל,
אוויל, דביל,
מטפטל ומגעיל.
|
פתע החפצים בחדרים
שומטים עצמם
לרצפה מתרסקים
שוכני אבק
|
כמה קול-בוקר
יום אפור?!
רוצה...
|
בלי סימניה
לשון על לשון
נופלת
ברוך נביעה
|
על מזרון קוצי פלסטיק לבן
מנסה לחשל את גופי
למיטת מסמרים
|
אוהב אותך שירה,
יפה, חטובה,
אני הנוטר
ואת הנותנת
עם כולם
"מצטיינת"
לחן, הו-קרה,
הגעתי ראשון,
|
המעיל הספרטאני
אדום ארגמן
מסתיר כתמי דם
|
המשרתים,
סבא וסבתא
חיי-טבע בכפר
שולחן אובאלי,
|
שריון כתפי, נוצה,
אלף כוחות הסוס,
בולעים עפר
שביל תחתיות-שאול,
ורכס-אש, מחר.
הנעדרת-זיכרון?
ובדממת דימעה,
עוד מחפשת
ובלי לדעת,
מה?
|
כול-עת
ברקים-רוקדת
להבה
המלווה מימי עד
|
קטטר? לא! תודה,
כתר ידייך הרכות...
רעד שפתיים
דמעתך
|
מקבלת את פני
ומגישה את
מפתחות העיר,
הבצורה,
על סומק-כריות-קטיפה.
|
שחר, תופר טל
על עלי דשא, דל...
מנגד נפשם,
משליחים,
עיתונים, עוטי שק...
ניילון מאט.
אין אמת. כמו אתמול,
שכבר מת, והיום,
הגוסס, מתבוסס,
באפר, המחר.
|
ראשי מטרופולין,
השקתי כולם וסעדתי,
עיר בצורה, נצורה,
או במקשה, מלונה
|
סרט אילם,
בהלוך איתי,
הע-קרונות
שלך,
ירדו מהפסים,
|
מהי שם
אהבה,
לא נדע:
על ארבע?
על רצפה?
פגיון חד
וארוך
מאחור
בה נתקע
|
אני רוצה הכול עכשיו
אולי מחר אמות בעוד שנייה
וייתכן לפני אלפי שנים
|
פעם הניקיון היה לבן סטרילי
חסר ריח
היום
ריח תרסיס
|
דבקה בי,
בריקוד
אח-זר,
ובאה,
אל ביתי הקר,
|
זוכר באהבה,
תחת עלה התאנה
המעיין שלך
קם לתחייה
|
ולפזר ברוח חופש,
נדיבה,
מלח-הארץ,
על פצעיי,
|
ריסנתי
סייסי גורל
שיכורים,
ואת עקודת ארבעה
|
עדיין על שפתיי
מתק כיבוש
מתיש
ריקוד לילי
|
עברתי את כול הדרכים
לרומא הן אינן מובילות
אחזוני
אימת חיל רעדה
|
שב אחרי צונמי
לעיר המוכה
תושב,
לוחם לשדה קטל
|
אי שם בין אפס
ושלושת רבעי השנה
או אף מלפנים מזה
כוחות גורל
|
ימי ה-א- ג
פגישות עם האל
ב-ד-ו השטן לרשותך
בשבת
|
נסמך אביו הטוב צמוד-שד
מזדמן או אם קשוב עוולות
שנים קישטו קעקועים גופי
|
קטטר? לא!
כתר ידייך הרכות...
רעד שפתיים
דמעתך
|
מה?
מה נשתנה?
שחר מעיר
פרחי סדין,
בעיר זרה.
רווי קולות,
(!)(?)
תשוקה שחוקה.
|
לריסי נשק
מלח טל שחר מתוק
בחריץ דלתי
תקוות יום
|
צולל שקרון מעמקים כחול עיניים
נווד רוך דיונות נשכחות
איגרת סדק משאלות כותל המארב
|
חיוורת יסורים קשים
אהבתי אלייך
נפטרה
באישוני עינייה
|
אני שוב כלה!
חשופה, וחושפת,
אתה קוסם, נמר, וצלף.
האצבע שלך, שוב... קלה,
על ההדק. לתוך זרקורים,
בסופה, מתפתלת חיוך
|
המר שלי טעים
מהמתוק שלך
המת שלי בועט ונושם
החי שלח
מעמית פנים ומהמבריק מהמצוחצח שלך
הקטן שלי עבה מהגדול שלך
האסלה שלי נקיה מהסלון שלך
|
בשיניים קטנות ניתקו הכבלים
בלשון רותחת ערפלו את חושי
מפות ומצפן הטמינו ברוך מיסתור סוד גופן
|
פה שח: מכות, מכות, מכות.
שנותינו היפות
חולפות.
|
נולדתי בגולה,
שולט שפות זרות,
ו"אנו באנו ארצה",
הוספתי עוד אחת
|
על משכבי
בלילות אתה
צל
היורה
על שפתי בתום
|
אין מצבה, אין זכר,
אין אפר, אין עפר.
רק תמונת
חתונה...
|
מבועתך
מפוצצת
את בלון חלומותיי,
האדום,
מפילה
את כדורי הגלידה
שהמתיקו
פינות קודרות.
|
"...לילה קשה היה,
כאב הלב,
(חשבתי שאמות),
ולחץ בכבד,
קניתי לי טבעת,
ספיר, טופז, וג'יד."
|
תשוקה לוהטת
רגעים נדירים
את בעיני
האחת או אחרת
|
השקת אותי מים-חיים ממעין הנעורים. מידיך הלחם היבש כדבש, ומים
פושרים כחלב ימתקו. כחכוך גרונך בבוקר, קולך, צליל צעדך בדרך
אלי מפעימים רטט לבי, משמחים נפשי ציפיית-אושר.
|
מי הגולשים באתרי פנויים פנויות?: אנשים שסובלים, סבלו,
ומשיכו לסבול,כיוון שהם או אחר, טעו, טועים או יטעו, בכך שלא
קראו, קוראים ו/או יקראו, את הכתובת על הקיר.
תרגיל בחשבון
|
גם הפמיניסטית תבין ש"תסתמי ת'פה ותפתחי ת'רגליים" זה פרס, ולא
עונש.
- בעלי מצפה שאסדר אחריו, את המטבח...
- שטויות, עושה לך טוב במיטה?
- יום ג'
- ?
- פעמיים, כי טוב
- אם היה לי כזה, הייתי מסדרת את כל הבית, כל הבלוק, כל
השכונה!
|
- Give me a fixed point and I will move the world. .
Archimedes
- I give you 10 points, and put it back, right now!!!
IDIOT!!
|
מביטה במראה:
חמישים ויותר,
מה מחפש בך
הנער,
ומה בך מצא.
|
סופר אחד, קיבל פרס נובל לספרות. בין יצירותיו: סיפור בן משפט
אחד:
" כשהתעוררתי הדינוזאור כבר לא היה שם"
בוקר טוב אליהו! הדינוזאורים כבר אינם שם 30 מיליון שנה.
בוקר טוב! גם לשופטים שהעניקו את הפרס, המלך ערום!
|
לפעמים, נשימתה הכבדה, לא מתשוקה, אלא מקוצר רוח. (קוצר-רוח,
זורע סערה.)
|
מאמין שלא מכרת נפשך לשטן, הוא מתוחכם, לא קונה סוג ב'.
כשעוברת ברחוב גברים מסובבים ראשם לאחור:
1.לקרא על גבה את הוראות השמוש
2.לקרא את תווית המחיר
|
סירטון,
של חלום
לא מדע
בדיוני
|
- אם לא בא ההר למוחמד , בא מוחמד להר,
- יותר טוב אם יישאר בבית...
|
עלינו על עקבותיו.
לו הביט בראי, לא היה מבין, ובשמץ אלבון, שש עלי קרב, ונלחם
בחרוף נפש על כבודו, לא נמצא הנועז, לרמוז לצורתו המוזרה,
התעלול שהתעלל בו הגורל.
|
יש בעולם אנשים ועמים, שאינם יודעים ומוכנים להבין, שיש בעולם
אנשים, ועמים, שאינם יודעים ומוכנים להבין מה זה דמוקרטיה.
|
אל הארכיון האישי (13 יצירות מאורכבות)
|
|
מהי השתיקה אם
לא אמירה?
שממית משתוממת |
|
