|
"תהיי קצת יותר מרירה, מיכל, טיפה יותר, תוכלי לקבל גם פרס.
הו, ציניות, שבת אלי, את לא יודעת כמה התגעגעתי."
|
אני ככה כבר שעות, נופל, אם להיות יותר מדויק, מתקדם כלפי מטה,
במהירות לא ממש ברורה, אבל מה שבטוח, אני ככה כבר שעות, קצת
מייאש.
|
הלה כתבה סיפור נפלא על ילד שהצליח להתמודד עם בעיות החיים
ולגדול להיות עורך דין. הילד ששמו היה עומר היה בן במשפחה חד
הורית. אימו שעבדה כפקידה במפעל ליצור בקבוקי בירה והוטרדה
מינית על ידי הבוס שלה, חזרה כל יום מהעבודה די מאוחר.
|
ידעתי שאימא השיגה אותה רק בשבילי,
|
סוף טוב,
סרט אמריקאי,
מחיאות כפיים רועמות.
|
אתמול בלילה חלמתי שאני משהו.
ואת רוצה אותי,
כמו שאני רוצה אותך,
רק שתינו, לבד.
|
הכל נפלא.
להיסחף זה כיף.
ואפילו חרוז.
וחרוזים תמיד צודקים שאתה באופוריה.
|
עם פנים כלפי מטה.
מדמיינת.
הכול נעלם.
הכרית רק מפריעה.
|
שיכבה דקה של עננים
מסתירה את השמש
מקלה על כולנו
מפני החום הנורא.
|
חשוך לי.
ותמיד חושך עושה לי רע.
אפשר לקרוא לזה פחד.
זה לא באמת משנה.
|
שחור לי בעיניים.
הכי שחור שיש.
שחור שנבלעים בתוכו.
ואני לא יודעת מאיפה לצאת.
|
לשמור הכל בפנים,
לתת לעצמך לטבוע,
בכאב שלך,
בדיכאון.
|
מתחת לדברים היומיומיים
אני שוקעת,
|
גלים של דם
ודמעות
וזיעה
כולם סוחפים אותי בדמיוני.
|
הנורה בחדר.
מתחילה קצת לעלות לי על העצבים.
דלוקה. כבויה.
עושה לי כאב ראש.
|
חיוך מוזר,
ופרחים נבולים,
אבל אני עדיין מחזיקה.
|
רחוק, רחוק.
רגשות מתעוררים.
מפלים של אהבה ושנאה.
גועשים בתוך גופך.
|
רינג רינג.
[זה שעון, לא טלפון.]
[פשוט אני לא ממש יודעת איך עושים שעונים.]
מעיר אותך.
חוצפה מצידו.
|
בולעת בכוח
את השאריות שלא שם,
|
אני חושבת שאני מתחילה לראות ברקים, מתחילה לספור, לחשב
מרחקים, בראש שלי זה נותן לי תקווה שהתוצאות ימקמו אותי באופן
קצת יותר ברור.
|
אני לא אוהבת את הימים האלה, שכל מה שאני מרגישה משנה את מצב
הצבירה שלו לנוזל ומטפטף לי למוח. אני מוצפת ברגשות מעצבנים,
אפילו באלה שהדחקתי מזמן. המוח המתכתי שלי לא עומד בכל זה
ומעלה חלודה.
|
רק אני בתוך בועה מחורבנת בוהה בהם מפילים אותו שוב ושוב, על
הרצפה, בלי בושה שוכחים אותו מאוחר, אני רק סובלת מהתוצאות.
|
כל פעם שאני מתחילה לתהות על מה שאני מרגישה נהיה לי רע, וגם
תחושה מוזרה בבטן ובחזה כאילו נפער לי חלל ריק בתוך הבטן. נורא
קשה להסביר במילים אבל זה מרגיש כ"כ ריק, הכל.
|
ואני כבר מתחילה להתייאש ובוכה מבפנים, ואחר כך מבחוץ. מתה פעם
נוספת מבפנים, אף פעם לא מבחוץ. ונקברת בבור עמוק שאף אחד לא
רואה בחושך הזה פה והכל מבפנים, אף פעם לא מבחוץ.
|
מכורבלת בתוך עצמי,
אני מנסה קצת לנשום.
|
תהום מלאה בכלום חונקת אותי, אבל אני אף פעם לא קרובה מספיק
למוות, חונקת אותי, רק מבפנים, כואב, רק מבפנים, לא נושמת, רק
מבפנים...
|
אפור בצד, לא מובן. "למה אני קיים?" שואל את עצמו, "הם נראים
כאילו הם מסתדרים בלעדי מצויין." מסתכל על השחור והלבן משחקים
בנדנדה. פעם שחור למעלה פעם לבן למעלה. פעם אני שמחה, פעם
עצובה.
|
מה שאפשר לעשות עם מראה, מדהים.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
אני מעודד כלכלה
ישראלית
אבל הכי טעים זה
מקדונלדס וקוקה
קולה |
|
