צרו קשר
 היוצרים
 הפורומים
 יצירתכם
 תביא יוצר
 תביא משהו

בניגוד גמור לדעה המקובלת, מחקרים גילו שהבעיה בכניסה להריון
אינה בהכרח מנת חלקן של הנשים. פעמים רבות אנו מגלים שהבעיה
נמצאת דווקא אצל הגבר. למרות שבעלך הנו גבר גבוה, חזק ובריא
למראית עין, ואילו את עדינה וקטנה, אני מאמין שמה שמונע מכם
לעשות ילד הוא הזרע של

אסף:"הורדתי את 'מבצע חור תחת', 'הבולע השמיני', 'מותק הרקטום
התנפח'."
אבי:"למה אתה מוריד סרטי גייז יא דוחק צואה?"
אסף:"רק 'הבולע השמיני' זה סרט גייז, השאר לא"
אבי:"איזה אוכל בתחת אתה.."

לא זו בלבד, המשיך אברי במחשבותיו, שאני חוטא במעשה הנרקיסיסטי
המודרני הנלוז הזה, אלא כשכעת אני מגלה שהונצחתי בצורה שטנית
ולא מובנת. אין דרך חזרה, עכשיו כולם יודעים, אני, אברי גלעד,
מנצל את אוטוסטרדת המידע לצרכי ניפוח אגו.

יום אחד ההורים של חבר שלי היו בחו"ל וישבנו אצלו בסלון כמה
ילדים, ראינו סרטים בוידאו (נראה לי שראינו באטמן). התחלנו
להיות רעבים אז פתחנו לו את המקרר והוצאנו קופסה מקרטון כזה של
אוכל ביתי מוכן שהוא קנה באיזו מעדנייה.

ליד הסוסים היה תור ארוך. מצב דומה היה בסנפלינג ובחץ וקשת. כך
שהתלוותי לשני חבר'ה מהכיתה אשר כמוני, שנאו תורים. טיילנו
באזור, מחפשים אטרקציות שנעלמו מעיני ההמונים. ואכן, לאחר טיול
קצר מצאנו אחת כזאת. האומגה.

"איך נכנסת הנה?", היה המשפט שיצא מפיו.
"אני אסביר הכל כשתרגע פרד", אמר הבחור.
פרד היה בהלם. אדם זר פלש לביתו באמצע הלילה דרך דלת נעולה
ואומר לו להרגע.

היא היתה אומרת לי: "נועם! מה אתה עושה פה? שנים שלא נפגשנו,
מה נשמע?", ואני הייתי מחייך אליה, מהנהן בראשי ואומר: "כן,
שנים. מה קורה."

ארנולד לא אוכל. הוא אומר לי שאני יכול לאכול כמה שאני רוצה.
הוא מדליק סיגר ומשתעל.
לפעמים כשנמאס לי קצת מהמשחק אני מסתכל על ארנולד איך שהוא
מחזיק את הסיגר ומוציא עשן מהפה ומהאף.

שלחתי אליה את היד לאיזה ליטוף אוהב, לתת לה להרגיש שיש לה
מישהו בעולם האכזר הזה. במקום ליטוף היה כאן גירוף

היו הרבה קפיצות מסצנה לסצנה בלי קשר אחת לשניה, ולפעמים ראו
את פגי פעמים, לבושה בבגדים שונים. כאילו פרק של נשואים פלוס
שביים טרנטינו או חרא כזה.

אסף היה נער ככל הנערים. תלמיד ממוצע, ספורטאי ממוצע, שונא
תנ"ך ואוהב שיעור התעמלות. הוא למד בכיתה ט' וישב ליד אמיר,
החבר הכי טוב שלו. אמיר היה תלמיד מעט טוב יותר, אך ספורטאי
פחות טוב.

מתי שהיה בומבמלה השנה, נשארתי בבית.
בכלל לא ידעתי שיש בומבמלה.
בכלל לא ידעתי מה זה בומבמלה.
אז למה העלתי יצירה לבמה שנקראת בומבמלה?

היא המשיכה ללקק אותנו עוד קצת ואז אמרה "אמא!".
"אלוהים", אמרה מירי, "היא חושבת שאנחנו ההורים שלה".
"בצדק", אמרתי, "היא יצאה מתוך הפרצוף שלך".

בן המלך, שהיה כבר נער מתבגר, העדיף לטייל בשכונה ולהתחיל עם
בחורות מאשר לשבור את הראש בפלאפליה של אביו. מידי יום התהלך
ברחובות והעביר את זמנו בהעברת זמן. פה ושם הוא זיין איזו
כוסית.

מאז שאני זוכר את עצמי אני ממש שונא גבינה לבנה. לא מסוגל
לאכול את החרא הזה. כשהייתי בכיתה ב' היתה מסיבת יומולדת לחבר
שלי מאיר. היה שם מגש של בורקסים שכולם היו מלבניים ודקים, שזה
הסימן הבינלאומי לבורקס תפו"א. לקחתי אחד ודפקתי ביס גדול.
כנראה שהקונדיטור הטיפ

היא לבשה שמלה אוורירית, שהבליטה את ישבנה המדולדל.

הוא עמד על הבמה. גבוה, רזה. גלימה שחורה ומגבעת לראשו. הנערה
שלצידו לבשה מעט אך נוצץ, והוא עמד לנסר אותה. הקהל הביט
בדממה, מלבד ילד שמנמן וממושקף כבן 10, אשר הסביר לשכנו בכיסא
ליד מדוע כל המופע מזויף: "יש בקופסא עוד אשה"

דורון: "אני שונא מרלבורו"
אסי: "אז מה אתה מעשן בדרך כלל?"
דורון: "מרלבורו לייט"
אסי: "אני שונא אנשים שמעשנים סיגריות לייט"
דורון: "שתוק זבל"

כשהייתי חי אהבתי מאוד לעשן. אבל זה לא מה שהרג אותי. "תסמונת
שמשת סובארו בפרצוף", זה מה שהיה רשום ב'סיבת המוות' אצל
הפתולוג. היה לבחור הזה חוש הומור בכלל לא רע.

להיות מפורסם יכול להיות ממש כיף. מזהים אותך ברחוב, בחורות
יפות פונות אליך ורוצות אותך.

"תביט שוב בשקיעה ואמור לי מה אתה רואה", אמרה חבצלת.
"זה מזכיר לי חביתה", אמר נחום.

הנערים עזבו את הפאב ועצרו מונית. "לבית הקברות", אמר מוני
לנהג.
הנהג היה כבן ארבעים, שחום עור ושעיר, אף גדול ויהודי, ותכשיטי
זהב עיטרו את ידיו. "מה יש לעשות בבית קברות בשעה כזאת?", שאל
הנהג.
"שתוק וסע", אמר מוני בנפנוף.

דני זכר את היום שבו הודיעה לו אמא שסבתא מתה. הוא זכר היטב את
הסטירה שחטף כאשר אמר "הגיע הזמן באמת".

עוצר ברמזור אדום, לימני נעצרת מכונית והנהג, צעיר מזרחי, מביט
בי. אני מסיט את מבטי לעבר אשה כבת 40 שצועדת על המדרכה, "תחת
לא רע". היא נעלמת מתווך הראיה, מבטי חוזר לצעיר באוטו ליד.

שרון ניסר בבשר השניצל החם עם סכינו, וערם אל פיו מלוא המזלג.
הוא לעס באיטיות, ובמוחו מחשבה אחת - מה עושים?

היתה לי מציאות אחרת שבה הייתי השליט בעל הכוח. אז למה לעזאזל
הייתי צריך להתמודד עם המציאות השניה שבה אני נחשב למשוגע,
מוזר ולא נורמאלי, שלא לדבר על המחסור ביכולת הטלקינזיס
שאיבדתי בזמן ערנותי.

כדי להשכיב בחורה מסוג מסוים עליך להתחזות למקביל הגברי של
אותה הבחורה. למשל כדי לזיין חנונית אתה צריך לדבר איתה על
שחמט ומחשבים, וכדי לזיין פרחה עליך להתחזות לערס.

בזמן האחרון יש לי בעיות זיכרון. נתקע באמצע המשפט כי שכחתי
מילה מסוימת. מספר את אותה הבדיחה לאותו האדם 3 פעמים תוך שעה.

חמש!

מה שהתחיל כקרב בין לורד לחופן מקקים הפך כעת ללינץ' שביצעו
מאות רבות של מעופפים נועזים על שבר של אדם. הקרב לא היה הוגן.
תגבורת של יצורים חומים הגיעה מכל כיוון ללא הרף, ואילו הלורד
נחלש פיזית ונפשית משניה לשניה.

הסתכלתי לראות מה השעה ברדיו, השעה הייתה 91.8, בדיוק כמו לפני
כמה דקות.

הבני זונות האלה חשבו בטח שאני אטיח אותה ברצפה, או בקיר. אם
לא הייתי בתוך הכלוב המסריח הזה הייתי מתנפל עליהם אחד אחד.

שנים שלא ראיתי כזאת בחורה כוסית. היא התיישבה בספסל שלפניי,
באוטובוס, קו 73.

ביום שסבתא מכינה מרק אסור להפריע לה. אסור להתקשר ואסור כמובן
לבוא לבקר. היא לא נותנת לאיש לראות את תהליך ההכנה. היא לא
מגלה לאיש את המתכון הסודי.

בלילה הקודם פסע לרוחבו של היער, צעדיו המפלצתיים הטילו אימה
בקרב שוכני העצים, אף הזקנים שבהם לא זכרו רעידות מעוררי חלחלה
שכאלו.

בדרך כלל כשמדברים על חייזר ישר עולה בראש תמונה של
יצור דמוי אדם הולך על שתיים עם פרצוף כמו שמצוייר
על חולצות וכמו שרואים בטלויזיה.

אתמול היתה לי יומולדת 24. לכבוד האירוע נסעתי לבית של חבר
שלי, שהוריו היו בחו"ל ושם חגגנו עם כמות נכבדה של גראס משובח.
בחיים לא עישנתי כל כך הרבה.

מאז שאני זוכר את עצמי יש לי בעיה שמעצבנת אותי ואפשר לפתור
אותה בשלושים שקל לשעה. הבעיה היא שאני חושב כל הזמן על
רעיונות גאוניים, אבל אני עצלן מדי ולא רושם אותם. אם היתה
מסתובבת איתי מזכירה כל הזמן והיא היתה רושמת כל מה שאני אומר
לה, כמה אתם חושבים שהייתי

תמיד עניין אותי אם נקרופילים נמשכים מינית לריח של נבלה, ואם
הם מביאים ביד, ולמי...

למחרת בבית הספר בשעת שיעור חשבון, לחש פיטר לדניאל, שישב
לידו: "אתמול עמד לי הבולבול!"
"מהה?" שאל דניאל.
"ששששש" אמרה המורה.
"מתי שחזרתי מהבית ספר ראיתי אשה עם תחת ופתאום נהיה לי עומד"

את מאיר הכרתי בחדר סקס בצ'אט של תפוז. נכנסתי לשם בשביל לתפוס
זיון, והוא נכנס מאותה סיבה בדיוק. בהתחלה רבנו על הבחורות
השוות. אבל לאט לאט נרקמו ביני לבין מאיר יחסי קירבה, והפכנו
לחברים.

השעה הייתה 12:30 כשמוטי עזב את מסופו ושם פעמיו לעבר המסעדה
החביבה עליו. חביבותה של המסעדה נבעה ממחיריה הזולים והעדרם של
מיחושי קיבה לאחר סעודת צהריים.
מוטי לא ידע זאת, אבל החומוס שזה עתה סיים לאכול יהרוג אותו
בדיוק בעוד 4 שעות.

צלצול הטלפון תפס את דן מביא ביד.

דן הרגיש מוזר לדבר עם אימו עם זיקפה.

אני לא יודע מה שלומי שם בקססה, אבל בשניה שהורדתי את הראש
הראשון כל הקירות בחדר שלו התחילו להצמיח ענפים.

מוקדנית: "מוקד 100 שלום"
תום: "חרגול מת"
מוקדנית: "פנה למחלקת תברואה"

(מבוסס על סיפור אמיתי)

"ידעתי שימצאו אותנו," אמר הגבר, "חברת אומגת הנגב היא חברה
רצינית, אני נוסע אתם כבר עשרים שנה. ברגע שלא נחתנו בזמן
הנכון הם שלחו צוות חיפוש והצלה."

לילה אחד נשלח אסי באמבולנס לתאונה שהתרחשה לא רחוק. הם הגיעו
תוך דקות מעטות והבחינו ברכב הפוך. כשהאמבולנס נעצר, אסי רץ אל
הרכב במהירות, כפי שעשה תמיד, ושם נגלה לו מחזה שבו לא נתקל
בכל שנותיו כפראמדיק.

קוקסינלית שמוצצת לסוס בזמן שגמד לבוש בבגדי צוללן עושה לה
חוקן

"תחתום כאן", אמר יהודה בן קילשון. עשיתי כדבריו.
"העסקה סגורה", אמר יהודה ולחץ את ידי, "בבוקר תהיה אדם חדש"

"בוא אני אספר לך משהו," אמר אדי. הוא עצר לשניה ואיפשר
למלצרית להניח כוסית משקה מול חיים. לאחר מכן המשיך: "בגיל 18
הכרתי שתי בחורות. לאחת היה פרצוף יפה וכוס מסריח, לשניה היה
כוס בונבוניירה אבל פרצוף תשעה באב. נחש עם איזו מהן התחתנתי"

את עדיין ילדה טובה או שאורלי כבר קלקלה אותך עם סמים?

"'חזק ואמץ' שלום, מדברת אורית"
"שלום, אני רוצה לשלוח את התינוק שלי לאימוץ"
"שם הילד?"
"אברהם"
"זה שם של אתיופים"

שלום,
היוצר/ת לו אתם מנויים - אבא קריר
העלה/תה את היצירה "יצירה חדשה של אבא קריר לעיונך" לבמה חדשה

ירון: "שמע אני אוהב את דפנה, וחשבתי שזה יחלוף במהרה, אבל
המצב רק מחמיר.."
אבי: "ניסית לדבר איתה?"
ירון: "מה אני יגיד לה? 'מותק את מוכנה בבקשה לקטוע את הצרור
אני מנסה להרדם', זה לא בדיוק הדבר הכי נחמד להגיד"

הרבה פעמים יוצא לי לשבת מול המחשב כשאני מסטול, בגלל שכל
החברים שלי נרדמים ואני משתעמם. בדרך כלל אני מחפש אתרי פורנו
מעניינים ומעביר ככה שעות. אני אפילו שולף את הזין בלי חשש
ומתחיל להביא ביד כי אני יודע שכולם ישנים. אבל היום לא בא לי
על פורנו. התחלתי לחשוב

רגלי התרנגולת שלה היו בהירות כמו הבזק גרעיני, כמעט כמו השומן
העודף שנזל מזרועותיה כאשר הניפה את היד כדי לכתוב משהו על
הלוח.

מילה אחת על המשטרה בארץ:
חבורה של מפגרים. אני הורג אנשים בכמויות והם לא תופסים אותי.

אז הנה, אני כותב. מרוצה?
(הצצה מטה אל הראש שנע בין רגליי)
כן, היא נראית מרוצה.

אלי נהג להכות אותי כמעט על בסיס יומי. בהפסקות, אחרי בית
הספר, בטיולים שנתיים, וסתם מתי שנפגשנו במקרה ברחוב. זה לא
שינה לו אם הייתי לבד באותו הזמן או אם הייתי אם חברים.
המשוואה היתה פשוטה: אלי רואה אותי = אלי דופק לי מכות.

אדוני: בחיאת דחילק, תן לאח שלך למסור ד"שים.
צחיק: רק אם אני מקבל קבב.
אדוני: יא עלוקה, ת'דם שלי אתה רוצה למצוץ.
צחיק: לא, אני רוצה את הדם של הקבב, הוא נראה ממש טוב.

נועם: היום נארח בתכניתנו את רב-האמן באיסוף זבל, רלף ג'ונסון,
מפנה אשפה כבר 20 שנה. שלום מר ג'ונסון.
ג'ונס: שלום חבר'ה, מה קורה
דייב: מה קורה
נועם: מה קורה

נועם: דייב, אתה חייב לנסות את השווארמה החדשה שפתחו בראשון,
12 שקל מנה.
דייב: או קיי, אני אנסה.

דייב: נועם, אני רואה שאתה מפיץ אופנה חדשה.
נועם: אה, זה שהחולצה מחוץ למכנסיים? אני הולך ככה שנים, באמת
ראיתי שזה משפיע על אנשים.

נועם: דייב, אתה יודע מה רשום מתחת למכסים של קרלו?
דייב: מה
נועם: רשום שפרופסור מילקי דפוק

נועם: אני שואל פה את השאלות, שאלה הבאה: מה את עושה יום
שישי?
סיגל: חשבתי שאני פה בשביל ראיון על המורדים
נועם: נראה איזו מורדת קטנה את תהיי ביום שישי

נועם: אתה יודע דייב, בשנים האחרונות יש תופעה שממש מרגיזה
אותי.
דייב: מה, שהכפתור בג'ינס כבר לא נסגר?
נועם: לא, אני מדבר איתך על תופעה יותר רחבת מימדים.
דייב: יותר רחבת מימדים מהכרס שלך?

"המישהו הזה היה זהה לך לחלוטין. אותו פרצוף, אותה תסרוקת,
אותו זקן, אותו גובה, הוא אפילו לבש את אותם בגדים שאתה תמיד
לובש. זה היה פשוט מדהים כמה שאתם דומים"

למחרת מוני סיפר לי איזה כיף היה להם וחבל שלא באתי לפיקניק.
הוא אמר שהם חגגו את יום השואה לאילנות, שזה כמו ל"ג בעומר כזה
אבל בחופש הגדול.

אישה עומדת במחלקת הקפואים של הסופרמרקט השכונתי ובוהה בעוף
קפוא. בידיה היא מחזיקה סכין ומזלג ממחלקת כלי הבית של אותו
סופרמרקט.

ובכן ג'וני, מכבי יש להם אדוונטיג' בריבאונד של האופנס באט יו
דונט האב טו בי א ג'יניאס טו קנואו דאט הם חייב לשים עין על
הקרואטי דרקוביץ' כי הוא אתלט שגם עושה כניסות חזק וגם יש לו
יד משלוש

רוב המוטציות הם אנשים עם ראש נורמלי
שמחובר ישירות לזוג רגליים ואין כלום באמצע.

יצחק הביט מחלון המסעדה והיה מופתע לראות נער כבן 13 או 14
שוכב על הרצפה ומדמם מהרגל. בלי לחשוב פעמיים (טיפש) רץ
יצחק לדלת הראשית של המסעדה של אסתר כדי לעזור לילד.

בוילה ענקית בצפון תל אביב שוכב אדם בן 24 על הבטן ורואה משחק
כדורגל בטלויזיה של 50 אינץ'. יש לו יד כרותה, קעקוע של צלב
קרס על המצח, ורקטום נפוח ומדמם.

פיתחתי הומור מוזר. הומור חד. כתבתי שיר שהפזמון שלו היה "יש
לי סכין תקועה בצוואר ואף אחד לא מבחין בה". קיבלתי עליו
ביקורות מעולות.

נראה היה כי לאותה טרמפיסטית היתה משיכה חזקה כלפי מכונאים
מיוזעים. היא נחלצה מתוך שמלתה, מנפנפת בשדיה בפניו המחוייכות,
והחלה יורדת אל עבר מפשעתו הבוערת.

מר תנשמת: "אז מה הביא אותך לנסיון ההתנקשות הזה?"
ששון: "קראתי את 'שגעונו של פנחס מהמכולת'"
מר תנשמת קיבל את זה קשה. זה היה אחד מהסיפורים הטובים שלו
וכזו ביקורת שלילית פגעה באגו שלו כסופר. "זה היה סיפור כל כך
גרוע שהחלטת לרצוח את מי שכתב אותו?"

בזמן שעמדתי בתור כדי לפרוט את שטר החמישים שקל שלי, הבטתי
במשה, שהביא מהבית כסף קטן, וכבר היה בעיצומו של משחק פאקמן.
כל כך שנאתי אותו ברגע הזה.

בעלה מת - היא לא התגלחה שבוע

אני צריך להיות עוד כמה דקות למטה. אבל לפני זה אני חייב
לחרבן. אני לא מצליח לחרבן. אני צריך למצוא דרך להוציא את החרא
מהתחת שלי תוך מקסימום 10 דקות. מה עושים?

למרות שמאוד רציתי, לא הצלחתי להזיז את הרגליים. שיתוק זה חרא.
מצב כזה של חוסר אונים אני לא מאחל לאיש. הצלחתי לגרור את עצמי
בכוח הזרועות מספר מטרים, כאשר הבחנתי באשה המטורפת יוצאת את
ביתה והמטאטא בידה.

אני: "מה קורה סבא?"
סבא: "ממ? ממיי?"
הפיליפינית: "הוא לא לדבר טוב. הוא סבא זקן טומטום"

אם כבר אני בקטע של לכתוב על חוויות אמיתיות ולפרסם אותם, הגיע
הזמן שאני אוציא את ה-דבר ה-גדול ביותר.

מכל החברים המשוגעים שלי יש אחד שכותב גם הוא סיפורים קצרים.
טובים אפילו. לפעמים אני מקנא בכתיבה שלו. לפעמים אני אפילו
מקווה שיקרה לו משהו והוא לא יוכל יותר לכתוב.

לקראת סוף השלב החמישי הוא נפסל. מחאתי לו כפיים, להגיע לשלב
חמישי היה עולה לי 20 אסימונים, והוא הגיע לשם באסימון אחד!
הבנאדם תותח, ולא אכפת לי אם הוא סיני או כושי, או ערבי.

שאול לא נסע לנהריה. הוא בילה את הלילה אצל אלינור. למחרת בדק
את ההקלטה. הוא הריץ את תמונת החדר הריק במשך דקות ארוכות עד
שהגיע הקטע המעניין.

"אני הסיגריה שאתה מחזיק. שים אותי על השולחן בזהירות."
"איך את מדברת? למה את מדברת? למה אני מדבר עם סיגריה?"
"זו אמירה די גזענית הייתי אומרת. 'למה אני מדבר עם סיגריה',
מה יש? אנחנו פחות טובים ממך?"

אתמול ראיתי בטלויזיה תוכנית בוקר מפגרת כזאת. אני בדרך כלל לא
רואה טלויזיה בבוקר אבל פשוט נשארתי ער כל הלילה באיזה צ'ט
באינטרנט. דיברתי עם בחורה מראשון לציון איזה 3 שעות ובסוף
התברר לי שזה לא בחורה אלא סוטה מין בעל דמיון מפותח.

"כן. יש סיפורים בגוף ראשון, יש סיפורים בגוף שלישי. אבל פעם
שמעת על סיפור שכתוב בגוף שני?"
"לא זכור לי."
"אחלה. אז אני אהיה החלוץ בתחום הזה של הספרות."

הנערה שישבה מאחורי השתעלה, הדלקתי סיגריה נוספת. לבמה עלתה
קבוצה חדשה והחלה בסדרת מערכונים שהצחיקו את הקהל. הבטתי
בהזמנה וגיחכתי. החזרתי את מבטי אל הבמה. מי היה מאמין שלעיזים
יהיה חוש הומור.

הבית מציץ מבין הבנינים השכנים, קורא לי בקולו העדין. אני מאיץ
ועובר באור אדום. דבר לא ימנע ממני להגיע למבצרי.

"למי שמצטרף כעת לשידור אנחנו נחזור על הידיעה. פיגוע רב
נפגעים בירושלים. ככל הנראה במסעדת 'החומוסיה האדירה' בבעלותו
של אבי בוסקילה, שיצאה במבצע השבוע 'מנה שווארמה ופחית ב 16
שקל'."

לאחר מספר חודשים כבר מצאו אנשי עבם בא דרך לתקשר עם החייזרים
המלפפוניים שגילו להם סודות שלא היו ידועים לאנושות. עד מהרה
הצטרפו לפרוייקט עבם בא עוד 20 אנשים (מרוסיה וארצות הברית).
בכל פעם שדווח על נחיתה על עבם הגיעו אנשי עבם בא לאזור לבדוק
מה קרה.

המכונית של עוזי כבר עשתה הרבה בעיות אבל מעולם היא לא התפגרה
לגמרי באמצע השום מקום. היה נדמה כאילו זאת דרכה של המכונית
להתנקם בעוזי על היחס שלו אליה כל השנים. הוא מעולם לא רחץ
אותה. הרי החורף מגיע כל שנה ועימו הגשם, היה אומר עוזי לכל מי
שהעיר על הטינופת.

מצחיק אותי לקרוא הודעה "פיצוץ בירושלים - במקום נפגעים רבים",
כאשר אני יודע כבר את שם המחבל המתאבד, גודל המטען, מספר
ההרוגים האמיתי (זה שרשום למחרת בעיתון), וכמה פצועים קל עד
בינוני נמצאים בשערי צדק ומי מבניהם מנותח.

"יורדת עוד שתי דקות" בתחת שלי. הרי תמיד זה אותו סיפור. שתי
דקות אצלה יכולות להיות 40 דקות לשאר האנושות. מאז שאנחנו
חברים, לא היה אירוע אחד, שלא הגענו אליו באיחור. אנחנו קובעים
לשמונה וחצי, אני מגיע בתשע, ועד שהיא יורדת כבר תשע וחצי.

אני מת על ימי חמישי בלילה. בגלל שמחר אין לי לימודים אני יכול
לשבת כל הלילה באינטרנט ולגלוש באתרי סקס כיד המלך.

אני מדבר אתכם פה על דמעות דמעות עם ריר ונזלת שזולגת על
העניבה שעולה כמו שנת לימוד במכללה. הסיבה לבכי הנזלת וכל
החרטבונה של שלושת בכירי הפסיכיאטרים בעולם היתה אכן סיבה
טובה. זה עתה אושרה לפרסום (ולשיווק) ההמצאה האדירה ביותר במאה
ה21, אולי אפילו בהסטוריה הא

לבנץ לא היו פטמות. הילדים בכיתה צחקו עליו, לא בגלל העניין עם
הפטמות, את זה הוא הצליח להסתיר מכולם. הם צחקו על השם שלו.
בנץ.

כמו כמעט כל יום אני הולך לבית של החבר הכי טוב שלי, יוסי.
אנחנו אוהבים לראות סרטים ביחד, בטלויזיה או בוידאו. מזמינים
לפעמים פיצה. זה הבילוי של החנונים.

"שב בני", אמרתי, "ואספר לך על אבות אבותיך".
"טוב", אמר והתיישב, "אבל שזה יהיה קצר. יש עוד רבע שעה פרה
ותרנגול".

"יש עוד שוטרים באזור?", שאלתי את הבוחנת.
היא ספרה את הגופות ואמרה: "לא, חיסלת את כולם".

דורית: "מים? בעלי נהג לשתות מים.. אוי שישרף הנבלה"
צביקה: "גברת שטומפל? את בסדר?"

2:כן, שהוא התווכח עם השומר שלא הסכים להכניס אותו עם לאפה
ביד, ואז הוא דחף את השומר, קפץ לאיזור שמוכרים בו אוכל,
והתחיל לחסל את כל החמאה של הפופקורן...
1: היה קטע מטורף, ואז השומר התחיל להכות אותו עם אלה, אבל זה
לא הזיז לאליפח, והוא גמר על מדף הנשיקולדה.

יש לי הצעות שיפור למבנה של ביסלי פיצה, למרות שהוא המבנה הטוב
ביותר שמוצאים בחפיסות ביסלי מטעמים שונים, עדיין יש לי הצעה
לשיפור.

שיט חומי לא פה
מה זה הכתמי הדם האלה?
ומה זה שם ליד השטיח? ביריות?
מה החרא הזה?

ערוץ שמונה זה מין עיתון שאני מקבל כל שבוע בדואר. מלבד כמה
כתבות חסרות בסיס מדעי אני מוצא שם גם תמונות פורנוגרפיות. טוב
אני מוכן להתחיל. לקח לי קצת זמן להפתח, אתם מבינים, אני טיפוס
ביישן בסך הכל.

לקחתי את המשרה הזאת בגלל שנמאס לי להסיע בקר חי מנתניה לפתח
תקווה. זה עיצבן אותי, בעיקר בקיץ כי אז נדבקו לי הביצים אחת
לשניה. לפעמים הייתי מכניס לעצמי אצבע לתחת בזמן הנסיעה כדי
לשכוח מתלאות הדרך

צחי דניאלי תיעב את משפחת מרום שגרו בדירה שממול. הוא שנא את
מר מרום, שעבד בבנק שלו, וסירב לתת לו הלוואה. הוא שנא גם את
בתו הצעירה של מרום, שנהגה לשמוע מוזיקה רועשת כאשר הוריה היו
מחוץ לבית.

ציונה לא מבינה למה הוא מתנשף אם הוא רק יושב על ספסל. אולי זה
ככה אנשים זקנים? חושבת ציונה. כי אצל ילדים זה לא ככה. ילדים
מתנשפים רק אם הם רצים או משתוללים.

"מה עושים דוקטור?"
"צריך לטפל מייד."
שמעתי רוכסן נפתח.
"אל תזוז," הורה הרופא.

בדיוק בזמן שדני זיין את המלאכית בין הכנפיים (תנוחה גנעדן),
נכנס ה' למשרד ואמר "אל תפריעו לעצמכם, צמד כופרים. רק באתי
להודיע שאנחנו נוסעים כל הצוות לסופשבוע בהילטון גיהנום. יהיה
פיצוץ".

"נתת לי עודף מחמישים".
"אז מכמה רצית?"
"ממאה. נתתי לך שטר של מאה".
"לא", אמר הגנב השקרן המסריח, "אתה נתת לי חמישים".

"והישנונימים האלה", המשכתי, "בגלל שהם חלשים הם חייבים להתחבר
ביחד. זאת אומרת שחייבים שגם לאמא וגם לאבא יהיו את אותם הגנים
הישנוניים העייפים האלה בשביל שהם ישפיעו על התינוקי".

תן לי בבקשה
חצי מנה
כי אני מרגישה
שאני לא שלמה

להיות סיפור קצר זה בכלל לא קל. רוב הזמן אתה זרוק באיזה מקום
ואף אחד לא קורא אותך. אני עוד במצב יחסית טוב, כי אני נמצא
באתר אינטרנט, וקוראים אותי די הרבה.

משפסעו אל תוך הטרקלין, צלילי התזמורת החיה הדהדו על פסלי
הברונזה, על כלי הכסף שאכסנו מטעמים, ועל זגוגיות משקפיו של
בחור צעיר לבוש בהידור.

כל ההפרשות של הגוף מסריחות חוץ מנזלת.
אדם נורמאלי לא מייחס לעובדה זו חשיבות רבה, אבל אני, שלקרוא
לי נורמאלי זה כמו לקרוא לאדולף היטלר אוהב כושים, החלטתי
להתעמק בנושא.

בכביש שומם שסביבו היה רק חול, אבק וכל עשרים קילומטר תחנת דלק
דהרה מכונית אמריקאית כסופה.
המזגן פעל בעוצמה מקסימלית ונפנף את שערותיהם של שני הנערים
שישבו במכונית. למרות שנסעו למעלה משלוש שעות עדיין לא גמעו אף
לא מחצית מהדרך.

אז הגעתם לדף של אבא קריר
רוצים לקרוא יצירה, אבל המבחר הוא אדיר
למזלכם אני פה, לסייע לכם
לבחור איזו מהיצירות היא בשבילכם

זה עושה לי לחייך

למרות שהיה זה דבר די טפשי
חשק יעקב באיבר מין נשי
אחד שיהיה לו צמוד לגופו
להיכן שילך - זה יבוא גם איתו

בראשית בראתי את השמים ואת הארץ.

על החוף בסן פרנסיסקו
עם עלות החמה
הארווי מזיין את מרי הבתולה.

אנשים בלי גרביים דואגים

הם וידאו- זיעה חסומה

טמפונים יכולים כנראה לספוג מים

נעלים סתם- עושות פריחה

בארץ המניאקים האוטובוסים לא עוצרים בתחנות.
בארץ המניאקים התוספת חינם בפיצה היא שערות.
בארץ המניאקים בטלויזיה אף אחד לא מצליח לגמור משפט.
בארץ המניאקים באינטרנט כל האתרים נטענים נורא לאט.

בירידה של דרך
השלום
ממש ליד עזריאלי

על השולחן בקבוק טקילה
דוגמנית עירומה אחזה בו
קירבה אל פיה ולגמה.

הוריו של חנן יום אחד נחרדו
גולגולות של אדם בחדרו הם מצאו
מתחת למיטה במקום צעצועים
היתה ערימה של עצמות ילדים

התנור בכה על עוגות שלא יאפו
אני בכיתי על לקט ירקות קפוא

מתי שהנחיתי את ערב במה
היה שמה רגע אחד של אימה

יש רועי צ'יקי ארד במרק

יש קיפוד במיקסר
המיקסר לא פועל
פועל בנה בניין
בניין עלי נופל

למה לסבא אין רגליים?
ולמה לאחותי יש שמונה שדיים?
למה הפיפי קפוא ולא חם?
ולמה יוצא לי רק אפצ'י עם דם?

אסייתית ואפריקנית
משתפות פעולה

היו היה פעם בארץ תימן
איכר כה עני שחבל על הזמן

אתמול חששתי שיש לי עששת
החלטתי לרופא השיניים לגשת
אחרי שעתיים שחיכיתי בתור
הרופא אמר שהוא צריך לעקור

אתמול זיינתי שמנה מטופשת
עם ריח בפה של גבינה מעופשת
מה לעשות שהייתי שיכור

מקיא
לא את נשמתי
היא בעולם אחר

פות לח
לו היה לי פות לח

מי מבצבץ שם מפח האשפה?
מדיף סירחון של רגל קרושה
שיער מקורזל כמו ערווה של חתול
אה, זה רק אברם, האתיופי ממול

המקלדת שלי מטונפת
שומן מאצבעותי מתערבב עם אבק
ויוצר שכבה דוחה על המקשים.

האחת רוסיה, אולגה שמה, היא מוצצת
השניה מרוקאית עם תחת עצום
אחרי שהרסתי לאולגה ת'לסת
גרמתי לשניה ברקטום דימום

בצהרים נהוג להגיש לשולחן
צואה נוזלית טריה ישר מהישבן
בתוספת של תירס וכמה בוטנים
שליקטו מגוש חרא כמה פועלים

יקירתי, אני רעב
קני לי שווארמה בטול כרם

כך אומרים לי כולם

אני עקבתי אחרי הבנאדם מלמעלה והחלטתי להעביר איזה רבע שעה
בשיגוע המוח שלו.

אתמול היה עוד פיגוע, שייא אללה, אל תשאלו היו איזה עשרה
הרוגים ומאה פצועים. כוס אמק הפיגועים האלה מבעסים אותי
לאללה.
אדוני ראש הממשלה, דיר באלקום, כנס בהם כבר.

מלבד בימים ממש קרים, כמו זה שהיה לפני כמה ימים, אני נוהג
להכנס למיטה רק בעירום מלא. בין אם זה לישון, לראות טלויזיה,
לקרוא ספר או לכתוב. עכשיו אנחנו בחודש דצמבר ויש מזג אויר
משוגע - בלילות קר עד קפוא ובימים חם עד שורף. בצהרים שרף. אבל
רציתי לדבר על משהו אח

נועם יושב על הרצפה בישיבה מזרחית. מולו פחית זיתים פתוחה.

העיוור מגיע. הוא פוגע עם המקל בזקנה.
עיוור: "סליחה אדוני, אני חירש-עיוור"
הזקנה מכה בגבו של העיוור.
זקנה (לעיוור): "בחורצ'יק, אתה פגעת בי עם הקרש"

דייב: לידי יושב נועם
נועם: לידי יושב מישהו עם מבטא מוזר
נועם (במבטא מוזר): לידי יושב נועם
דייב: מי הכניס את המנקה לפה?

דייב: יופי. מה הציפיות שלך מהעבודה פה?
נועם: להרוויח מלא כסף, לזיין את כל הכוסיות מהמשרד, שיהיה לי
משרד שאני אוכל להסתגר בו ולסטור לקופיף, אתה יודע.

העיניים שלי אדומות?

"יש בורקס תפוחי אדמה?", שאלתי. עיני חדרו לתוך עיניה בעוצמה.
היא לא ברחה ממני, בהתה בי בחזרה עם עיניה הירוקות. "בוודאי
שיש", אמרה, מחייכת אלי חיוך גדול, "כמה לשים?"

הוצאתי את אירנה מתוך השמלה וגיליתי שהיא לא לבשה כלום מתחת.
היה לה כזה גוף קטן ומתוק שרציתי פשוט להרים אותה ולאכול אותה,
וזה בדיוק מה שעשיתי.

במסעי האחרון אל הדגדגן אירנה השמיעה קריאות הנאה מתגברות. זה
היה סימני להתמקד שם. הנעתי את לשוני כשם שיונק הדבש מניע את
כנפיו. גופה של אירנה התפתל כשאגנה נצמד אל פרצופי בעוצמה.

"תוריד את המכנסיים," פקדה מרי.
פיטר עשה כדבריה.
"גם את התחתונים"
הוא הוריד. הבולבול שלו עמד.
מרי נגעה בו בידה הקטנה. היא ליטפה אותו ואת הביצים. פיטר פלט
אנחה.
"למה הוא חום?" שאלה מרי
"זיינתי בבוקר כריך שוקולד"
"אה"

הם באמת מופיעים מתוך האוויר. וזאת בדיוק הסיבה שהם הגיעו לכאן
בטעות. אם חללית שלנו טועה בניווט היא תגיע נגיד לנטיפים א'
במקום לנטיפים ב'. אבל אצל החארות הכסופים האלה, טעות קטנה
בניווט יכולה להביא אותם לכל מקום ביקום המזויין.

טעיתי. היו אלה רק 780 איש אשר חוברו יחדיו במדבר הישראלי החם
ונאלצו לצעוד בחול הרך במשך שעות. לא אלף. שבע מאות ושמונים.
כך קראתי בדו"ח ההתנצלות הרשמי של חברת אומגת הנגב שחולק לכל
ניצול.

"חרא טוב," אמר, "זה מגלזגו."
לגמתי ארוכות מהמשקה. טעמו היה נפלא.
"אין כמו אוסטרליה!" אמרתי.
"סקוטלנד," תיקן אדם.

זו הייתה הפעם הראשונה שחוויתי על בשרי מציצה מאישה שחורה,
ובאותם רגעים התחלתי לחבב מאוד את הגזע שלה. תנו לי כדורסל,
תנו לי היפ הופ, תנו לי תחרויות אתלטיקה קלה. אני אוהב את
כולכם! יו גו גירל!

פעם הייתה כאן ידית כזאת שצריך לסובב ידנית. כל חצי שעה הייתי
מסובב אותה. וזה היה תמיד בשיא הקיץ, כי זו התקופה שהילדים
באים וקונים שלגונים.

מבעד לעשן סיגריות אנו רואים ילדה כבת עשר. היא בלונדינית עם
שיער ארוך וחלק. גופה רזה וגבוה, היא לובשת חולצת בטן ירוקה
צמודה ומכנסי טייץ שחורות. היא עומדת ליד שולחן שעליו מונחים
תכשיטים שונים: מחרוזות פנינים, שרשראות זהב, טבעות, עגילים
וכו'.

דייב: לכ-ו-ל-ם יש אחד כזה בארנק!
נועם: או בפח
דייב: היגיינה שמיגיינה, לא מציק לכם החריימה של סבתא חומי בין
השיניים האחוריות?

"מי אתה?", שואל היטלר בפחד.
"מי אני זה לא משנה", עונה הקול, "מה שמשנה זה שעליך לעשות כל
מה שאומר לך לעשות"

"אז מה אתה אומר על הלייקרס, מר קישואי?", פתח בשיחה שרגא
נחומי בעודו יושב על המחראה של קומה 3 בבניין המשרדים הגבוה
ביותר בקריית מלכיצדק, "נראה שהם הולכים על סוויפט בגמר".

דוקטור, אני רוצה להתאבד.

יש לך רוטב מהמם

לפתע הארמדיל הרים את ראשו, ובעודו ממשיך עם תנועות האגן כשהוא
בתוכי, הוא קירב את ראשו לזין שלי וליקק אותו.

אש!

סיכום האולימפיאדה ביוון

אלטרנטיבה לאיש הצועק מצד ימין למעלה

קשיש מקומט עם הבעה של סלט
הביא אותה בחיש-גד ומת למחרת

אכילת גרעינים, זו פעילות להעברת הזמן
רמת הרעל של עירנו, של עירנו

תרעיל אותי עכשיו
עם אהבתך
אני כבר מוכנה

תוכנית הרדיו ששברה שיאי רייטינג בהנחיית דייב קשישא ואבא קריר

מי הבחור שבכלל לא כיעור?
מי הברנש שעליו הסיפור?