צרו קשר
 היוצרים
 הפורומים
 יצירתכם
 תביא יוצר
 תביא משהו

זה לא הסיפור המוצלח ביותר שלי, אבל משום-מה, דווקא הוא משקף
מאד חוויה שאני אישית עובר כאן בארץ די הרבה.

כשלמד בחטיבת הביניים התווכח עם המורים על שעות הלימודים ועל
מגבלות הלבוש בתחום ביה"ס, ולמרות שידעו שהוא כנראה צודק אמרו
לו כל מכריו שלא כדאי לו להסתבך על כאלו שטויות, שישמור את
הריבים לדברים החשובים באמת.

יש לנו שכנים מטורפים. באמת, ממש מטורפים.
אנחנו יודעים את זה בוודאות כי כל יום ב 6:00 בבוקר הם קמים
ומתחילים לנקות את כל הבית.
הזקנה לא עושה כלום חוץ מלהשקות את אדניות הצמחים כל היום
ולהרטיב לנו את התריסים.
אבל גולת הכותרת של משפחת המטורפים הזו הוא הבן

כל הדברים שהוא עוד היה יכול לעשות, להתחתן, להביא ילדים,
נכדים, לחוות חים שלמים, אהבות, מריבות, טיולים, ידידות,
חברות, קנאה, אחווה, בחיים יש אין ספור דברים. כמה טיפשי מצידו
לוותר על הכל.

מתי תבוא כבר,
אהוב נסתר,
הבדידות שלי,
היא מצב שלא נגמר.

מה השתנה אצלך פתאום עכשיו?
כלום אין אני אותו אדם?
מה שקשה בשבילך, קשה בשבילי פי אלפי מונים.
מחשבה אחת שלך, אצלי היא אלף הרהורים.

בשדה ראייתי אין עתיד.

תפסיקו להגיד לי שזה ישתנה,
לא עכשיו, ולא אז, זה לא משונה.