|
קבענו להיפגש, הזמנת אותי אלייך, מלא התרגשות וציפייה עליתי
במדרגות, כאשר המחשבות מתרוצצות במוחי, איך היא תיראה, האם
אמצא חן בעיניה, ולא פחות חשוב, האם תמצא חן בעיניי, אני כל כך
רוצה שזה יהיה קרוב למה שדמיינתי.
|
אנחנו יושבים במסעדה משעממת במיוחד שהמוזיקה נוראית והאוכל קר,
אני מציע שנעבור למקום אחר ואת מסכימה תוך כדי ליטוף הירך
הפנימית שלי.
|
נתת לי את הכתובת, הגעתי ועמדתי מול הדלת, קראתי את הפתק
שכתבת, פתחתי את התיק, הוצאתי את הבנדנה השחורה, שמתי את
המשקפיים בתיק, חיכיתי שהאור בחדר המדרגות ייכבה, קשרתי את
הבנדנה על עיניי, ספרתי עד שלוש, בלעתי את הרוק, הלב פרפר
בחוזקה, התרגשות וציפייה אפפו אות
|
הגעתי אלייך בדיוק בשעה שקבענו, החזקתי את הורד האדום והיפה
ליד החזה, ובהתרגשות לחצתי על הפעמון. כל הבוקר חשבתי על זה,
הציפייה והמתח במהלך היום ריגשו אותי והתישו אותי, ועכשיו לפני
הדלת, הפרפרים גם כן הגיעו וריחפו בבטני, כמה שזה רע וכמה שזה
טוב.
|
הטלפון מצלצל, אני מרים את הטלפון ובצד השני אני שומע קול נשי
מלטף ומסקרן, אני לא מזהה את הקול, התברר שזו טעות במספר אבל
אני מאוד רוצה להישאר עם הקול הזה
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
יכול להיות שכן
יכול להיות שלא
מה שבטוח זה
אולי
וגם את זה לא
ניתן...
אהוד ברק. |
|
