[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
התבגרות
היא ביקשה ממני להירגע וכעבור חצי שעה שניהם כבר היו בבית.
הם ניסו להסביר לי שהם חיפשו את טובתי ולא ידעו איך לספר לי
ורק רצו לגונן עליי, ובמשך שעה ארוכה טחנו לי במוח ואמרו את
המילה "מצטערים" בערך שלושת מאות פעם.

זוגיות
הוא יודע שכבר תקופה ארוכה יש לכינרת חברה מיוחדת, כמו כל
החברות המיוחדות שנכנסו ויצאו מחייה בעבר, ודרך הבכי המסוים
ההוא יכול היה להבין שגם הפעם זה נגמר בכי רע.
גם הפעם נגמרה החברה והותירה את כינרת על המיטה שבורה.


לרשימת יצירות השירה החדשות
בלילה זונה קוקסינלית
בימים היא סוערת חופרת דוגרת
בלילה היא תמיד ממהרת להספיק
לילותיה מזדמנים

מינימליסטי
הוא נעצר מולי ונאנח בכבדות
גדול כמו מפלצת אימתנית

זכרונות
הכאב החד מתעטש בקולי קולות
חורך לי את עור התוף
אין לי מה ללבוש מול זה

אלגיה
לא אשאיר פצועים בשטח
לא אשאיר קצוות לא סגורים
לא אשאיר ממנה זכר

כמיהה
הו מוזה, אימי
לו רק הנקת אותי הלילה

ארספואטיקה
כל הברה היא מזל גדול
כל שורש הוא ביש עדמעות
הכול ראיתי פנימי

אהבה
איכשהו מי שהוא משהו
כל פעם נוגע איך שהוא נוגע

מצב
יש דברים שרק הוא מבין
יש דברים שרק הוא

מינימליסטי
האין הזה בקושי
ממלא סדקים של שפתיים

אלוהים
אנשים אומרים שאנשים אומרים

שאנשים קשים

שאנשים הם קשים

בכוס המשקה של אלוהים

הלל
הייתי רוצה לסרק אותך
לאגור בשבילך מים מינרלים
לשיר אותך להקריא אותך
כמו שירה

מקום
בתוך אדום מתקלף של עבר
רגע לפני הצעד הבא

כעס
אספי ואל תשאלי שאלות מיותרות
אל תשאלי שאלות בכלל

ערפילי
נגיד על כל דבר 'קסום'
עד שנתעוור מרוב נפלאות

צמד שירים
ואם כבר מוות
שיהיה כמו חיים

מצב
מבודד בדד מכל מחלותיך
מכל נקמותיך ופצעיך

רגע בוכה על מר גורלו
רגע צוחק עליו

העיקר שירוק בעיניים
העיקר שחי ושירה

מינימליסטי
להכריע
באיזה צבע לסייד את התקרה
באיזה צבע לסייד את השמיים

רומנטיקה
הייתי בונה עקומת כיול בשבילך
שתתאר את תלות הבליעה
כנגד ריכוזים ידועים

המוות תמיד הייתה
אישה נחושה
נחשה

אמונה
כל אחד היה לבדו
אולי בגלל זה
היינו כל כך ביחד

אהבה
כשאתה עושה לי
בכל דרך אפשרית
שאתה עושה לי

יחסים
איך שלא תקרא את זה
זה נשאר זה

מצב
יותר טוב לי לבד
בלי ההוא שלא מסתכל לי בעיניים
בלי ההוא שמסרס אותי
בלי ההוא שמרים אותי

ארספואטיקה
עם השנים ההיקסמות המזקקת
מן החדש
מתפוגגת כזיכרון עמום

געגוע
אני רוצה להעתיק אותו
את כולו
אל הרקע הלימוני הזה

גורל
אהבות מתות כמו דגים באקווריום
בחשאי
מי שמבחין יודע מיד

גן עדן
על שניים כנקודת התחלה
כיריית פתיחה כזינוק
כמקפצה עצמה

סמים
מעל תעלות של יצרים
הם כל כך יפים הבני זונות
והם ברבורים

ביקורת
עם חוט אדום או בלעדיו
אני בן חורג לאלוהים שלכם
האדמה התמידית תעיד בעדי
אך אתם לא תקשיבו לה
אתם אף פעם לא שומעים בקולה

כמיהה
אני מוריש לך את הקעקועים שלי
ומחפש דרך לרדת
מהקרוסלה האדישה החורקת

תחושתי
בסך הכול תחושה
אבל איזה פאתוס

אהבה
פנינו הן עונות השנה
ליבנו היקום
הזמן כמו מחרשה על כנפינו
מסמן אותותיו לאיטו

אהבה
זוהי כף ידי
ואין בה דבר
מלבד ג'ולות
ואהבה

אמונה
דרך אחת טנטרה לכל החיים
דרך שנייה גומרת בשנייה

בלדה
כשהקומדיה נוזלת ממנה והלאה
הטרגדיה הופכת אמת לאמיתה

בלדה
עוד תחת בערימת שחת נדוש
עמוק בתוך קנה הרובה של אלוהים

גורל
אל תגע לי בקשת המעומעמת המהממת
אל תגע לי במילים שלי
הם חיי

הלל
גלי הים הנשי מתנפצים בכל העולם
באותה שפה

טבע
ביער ביער
נרקוד נרקוד
נתנה אהבים
נפרוש מגבת לבנה על שיח סרפדים
ונתבולל אחד בשני

תחושתי
גם לא משנה
אם הוא איכר אסמים
או בלדר סמים

יחסים
אני חייב לעטוף הכול באהבה
זה מרפא אותה
רק זה

בלי שישימו לב
בלי לחשוב פעמיים
בלי עבר ועתיד
בלי לדעת לאן

השירה הזאת היא מעדן מלכים גדול מהחיים
השירה הזאת היא גם לחם חיינו הקטנים

הלל
אל חי מרום, אל חי מרומם
ברוך אתה בורא פרי האסור

כלחישה של להבת נר נימוח
הוא הבין לליבי
כמו שרק לילה מבין

כמיהה
מתגעגע
מתפקע
מה אתה יודע

מינימליסטי
מתחמק מהנושא האמיתי

מהו הנושא האמיתי?
לא יודע

הלל
אל תנסה לתפוס את זה
תחזיק בזה
אל תנסה להבין את זה
תרגיש בזה

קצרצר
פעם יכולתי לכבות בניין בוער בדמעותיי
פעם לא הייתי צריך להסביר פעמיים

אלוהים
הוא הצטייר יותר כמו יחיד ואחד
כמו כל סיבות האיפוק והבכי
ולא ידעתי כי אני הכי

הגות
כל המרבה לשאול
מעמיק לו שאול
זה הבלוז שלנו

אהבה
זה מצחיק איך אני
מוצא את עצמי
בנקיקי נקיקים
כמו מים

אהבה
תאמין בזה תאמין לי
אם ליפול אז רק למפל הזה

מקום
משתגע מקרקס של מכוניות כמו מרוץ
תוהה לאן כולן נוסעות
לאן כולן נוסעות באמת

אהבה
כמה אבקה מוסיפים לשוקו בימינו
במחשב שום דבר
הוא לא מה שהוא נראה
האיש שלו כל הזמן אדום רמזורי

רומנטיקה
אזי שיריי היו אגדה
כאם מעולם לא נכתבה שירה
לפני

הרהור
זה בועות וזה עשן וזה שעון חול
שבור
זה מה שזה

הלל
אני עדיין מאוהב בך
בדרכי החולנית והתובענית
יקירתי ההמונית והטובענית

יחסים
אז אולי אני חתיכת חרא
אבל לפחות חדשה טרייה חומה וחמה

שכול
מביט בך משיל מעל גופך
את קורות חייך המורחבים
ודוהר אל המרחקים

יחסים
אתה יודע שאימא שלך זונה
יא חתיכת הומו מזדיין אוכל בתחת
לך תמצוץ לסוסים וכלבים
שישתינו עליך עורבים כל חייך

קובץ שירים
מישהו מוכרח להבחין
בזעקתי הערירית
השב-רירית

קצרצר
מוכרח לחדד עד תום
את השעות הבודדות הללו

כמיהה
סוער וחורק כמו מכונת כביסה מקולקלת
מקוללת

אודה
מהמושיקוס הראשון שעשית
הייתי צריך להבין

מינימליסטי
לתת הזדמנות לכל אחד ואחת
להתאים שם לכל אחד ואחת

קובץ שירים
הלילה יש לי צורך אחד
והוא להתנשק איתך

קובץ שירים
מלחמה נועלת מגפיים כבדות
מבוקש לאלתר
סנדל דליקטס
ללחות התל-אביבית הנמהלת

ארספואטיקה
מחר על הבוקר אני
קונה שתיים אומנות במכולת
בשביל לפתוח את היום

זכרונות
רצוי להשרות רגע נוסף
ולו בעבור זיכוך מינימלי
של נפש מסואבת טרופה

זה כואב לי בנשמה
כמו שיר מזרחי
זה כואב
אסלי

וידוי
גם המבריק שבהם
גם הבוהק ביותר

קובץ שירים
אם ביורק היא הברווזה הצהובה
של מחזיק המפתחות
אז כל דבר יכול להיות
כל דבר

ארספואטיקה
בזמן שבין האין
לבין הנזקקות
בתוך נחשול הדקדנס

מינימליסטי
מתפצל
לשתי משמעויות מהותיות
אחת סודית

איך ברגע הריח נטמע
נטעם מוכר
והוא ממכר
הבנזונה

אלגיה
הייתי זועק אחחח
אך אפילו הלחישה קשה עליי

אלגוריה
"אבא!
אתם מבינים מה אני אומר לכם?
אבא!"

יחסים
אני כל הוויה כל פרי בריא
כל פירות הבריאה שישנם

מחאה
להוקיע את הדילדו הציוני
הנעוץ בשורשי המולדת המורעלת
בטענה שבלעדיו
מה כל זה שווה

מקום
את המפות המקומטות האלו
אף מגהץ
לא יוכל

ארספואטיקה
איכה אפרוט את עדייו
איכה אכמת את יופיו
להכיל את הברק במילה

קובץ שירים
(אל
תנסה להבין באמת חסר
לך שתנסה להבין אבל שיגיע
למסתובבים סמוך עלי)

אמונה
כמה שלא אדגדג אותה
היא מילה פשטנית רצינית
היא לא תצחק

דיאלוג
איך אתה מסתובב ככה
עם כל החורים הללו
כמו שעון חול פצוע?

קצרצר
נקרא לזה הימלאיה של רגש אנושי
נקרא לזה פנטזיה עלי אדמות
קרקס שלם של קרנפים וקופים

געגוע
אחד ביקש להכיר אותי לעומק
אחד ביקש להכתיר אותי לגובה

קצרצר
להרגיש כמו שיר קצרצר

אינטרוספקטיבי
ומה אם גם אני בתולת ים
ומה שאני קורא לו יד
הוא בעצם סנפיר
ומה שאני קורא לו נס

הגות
אם יש לך מה
תגיד מה

אהבה
לא אכפת לי להיות קרן פלס
בשבילך
גם לא סלין דיון

קצרצר
כמו נישוק קטנטן קטטוני
על העורף הנוקשה

ארספואטיקה
ואם זה מה שיש לי לכתוב
אולי עדיף לעצור

ארספואטיקה
אלמנה מלשון אלם
אין לה מילים חדשות עוד
נשארו לה רק שורשים
המילים היו נעוריה ושנותיה

גן עדן
אושר הקיום כולו
יורד עלי כגשמי ברכה

קצרצר
ללא פחד
אני יכול לכתוב
על מפית ניר דקיקה

יחסים
גם אני מפחד מהשטן
ונמשך לאלו שלא מפחדים

פואמה
אחד גומר שני מתחיל
האיטיות היא שתכריע
בבת אחת טרופה

טבע
יש לילות
אין למצוא אותו
בכל היבשת כולה

תחושתי
נשחק בלקום לתחייה
כאם עד כה דבר לא היה
אני אהיה הכובע
ואתה תהיה המצחייה

אכזבה
משמשים יבשים
ישנו לנו את החיים
רק הם

תחושתי
סיפוק טהור-אמיתי כמו גרגור חתולי
ואם אני אומר גרגור חתולי
זה סיפוק טהור-אמיתי

אודה
יונה יונה, הזיכרון מתוק
ומעשי האופל שקטים כמו כפכפי פרווה

מקום
מבטים אבודים בחלל
כעסים אחרונים
שהתעייפו

כמיהה
זהו הרעב האדום
שלא מרפה
ולא ירפה

ביקורת
נינה חיה את חייה
בגישה ובשיער צבוע צהוב

קינה
איך ברגע אחד
נינה
איך ברגע

אהבה
כל אחד רוצה להיות מיתוס
כל מי שהיה פעם מאוהב
כל מי שהיה פעם בנאדם

דיאלוג
מעניין מה קארי ברדשו
הייתה אומרת על זה
אבל די לצרה בשעתה

אלוהים
של נפלאות ונצנוצים
של ניסים, אדוני
קן של ניסים

אלוהים
אתה תמיד רמז מופתי
תמיד מתחת לפני השטח
הבוער

סוריאליזם
כשהרכבת עוברת
את תמיד אומרת
שאת בסך הכל מחבל קטן

קצרצר
כל מילות הארס וההרס הפכו לשיר ערש
הייתי מסוגל לנפנף לך איתו כל הלילה

קינה
אני רוצה לכתוב על אביבה עכשיו
על רגלים קלות וקול מעושן
ספק צחוק ספק שיעול

ארספואטיקה
לקום מחר בבוקר עם שיר
חדש, ישן
איזה שיבוא

אינטרוספקטיבי
מי הכי יפה בעיר?
מי מפחד מואגינה?
מי מפחד מוירג'יניה וולף?

מורבידי
תוך שזירת אפליקציות בחוטי רקמה
של תסכיתי אימה מחרידים
מדממת אותי מחשבות חולניות

עצב
בלי הרבה מרבי רגליים באוויר
כמו אלה בדיוק

הלל
גונבת את ההצגה
מביימת חיים
הנה היא יונה
הנה היא סוס
ערב רב של דמויות
היא יכולה להיות כל דבר המרב הזאת
היא יכולה להיות אני

ארספואטיקה
שותת דם ודיו
משפריץ אוי לכל עבר

ג'ננה
הדמיון שלי הוא מפלצת
אנקונדה אימתני מפותל
נשקו העיקרי הוא ההפתעה
ואבוי אוי

קצרצר
פזילה פנימית גועשת
אל המקומות ההם.

חלום
עוד שיח עם הבורא בחלום
ואם חלום אז שיהיה שיר
רק לא עוד שיר פסיכי
רק לא פסיכי

ארוטי
הנה התורה כולה
על פאלוס אחד עסיסי

ארספואטיקה
קושר את השרוכים האלה של החוסר הגיון
שמכים בי ברכות ברכה כמו מטוטלת מקולקלת
של שעון קוקייה פסיכוטי

ביקורת
קול רועם וחד
בדממת אין קץ הוא חודר לנשמה
כמו כושי סמבו עם איברים איתנים

אהבה
קול אחד חושב שהוא יכול
בקולו

תחושתי
הרוח נושבת לחישות
לאהוב לאהוב לאהוב

מינימליסטי
קטן להתבגר איתו
ולא להזדקן לעולם
בזכותו

חתולות יולדות בלי אפידורל
בלי מיילדת לידן
חתולות יולדות גם שישה
לבדן

נוסטלגיה
התוגה הופכת מתיירת מזדמנת
שלא מבינה את שפתי
למתנחלת פנטית בלי אלוהים

תחושתי
רק הנקודה הלבנה הקטנטנה
שבמרכז האישון המזוגג
עוד מנצנצת לי

הנה אותות
הנה אותיות
שצרבוני במהלך המסע

אינטרוספקטיבי
ביום שני מרגישים אותה הכי חזק

וכל מה שהצלחתי בלעתי
וכל מה שבלעתי הצלחתי
וכלום לא הצלחתי

כמו כיתת יורים אפוקליפטית
היישר לגרעין הקשה
מנשוא

מצב
כל בוקר ליבי מתעורר
מניח אותך מעל הררי שוקולד מריר
ומפאר

רומנטיקה
זריחה שכזאת, כמו שלנו
לא ראיתי מימיי

געגוע
מערבב יותר מדיי צבעים בבת אחת

ייסורים
השפה לובשת מדי אחות קלים כאג'נדה
מתעטפת בפיסות לחם לבן בלי הקשה

געגוע
אני צל מתפצל
מתפלץ
השפופרת גיליוטינה

גורל
אני די חרוץ בלמצוץ לעצמי
את הנשמה

אינטרוספקטיבי
גם אני מרגיש pretty
And witty
And gay

מצב
כמו בתוך חלום מעומלן הומוגני
רגע אני כאן ורגע אינני

אינטרוספקטיבי
אסופה של מילים עומדת בדרכי
עוד סופת ברקים
בעוד בוקר קיץ עייף
שכבר חוויתי

תחושתי
שמישהו ייתן לי שתי סטירות על הישבן
וישלח אותי לישון בלי נשיקה

בדידות
ישא אותה מכאן
לברזיל או למאדים או לירח
או לסניף של מקדונלד'ס כשר
ליד הים של ירושלים

אלגיה
אין בי שירי ערש שאגרתי מזמנים אחרים
אין גם שירי אהבה
רק צעקה

זאת לא חוכמה לרחף בשמים
הגאונות היא לדאות מעל העננים

גן עדן
יהיה שם חזון אינטרגלקטי
שינצנץ כמו משהו של פעם במיליון

קינה
שמישהו יקרא לרופא או אחות
שמישהו יחיה את האהבה שלי
שמתה

געגוע
"אדם יכול להיות בשני מקומות
אחד בעבר אחד בהווה
אחד אצל אחר אחד אצל עצמו"

יחסים
כל הזמן
הזמן
מזדנב לנו מתחת לאף

כל מה שהיא צריכה
זה משהו קטן בפנים
רק משהו קטן בפנים

אהבה
מאלחשת תחושות סינתטיות
מאתגרת אותי לפענח
את הזמן שלוקח לדייק

יחסים
תגיד לי כמה גיבור אתה
תגיד לי מילים מהמאה שעברה
תגיד לי סלנג עתיק בציר 83'
תגיד לי שנפלתי על הראש

ייסורים
בגירוד הקטטוני הזה
שבנינו בינינו
אתה נאצי נוצץ
ואני אנה פראנק דהויה

תחושתי
חמש טיפות של ויסקי
ארבעה דגים שונימשונים
שלושה צבעי בסיס

מצב
תזדרז
הם קוראים לו
בכל פעם שהוא כותב
בכל פעם שהוא אוהב
הם צועקים לו
תזדרז

ארספואטיקה
אתרגם את הבערה הזאת
אמלל

יחסים
אני מכין לך את הסלט הכי עשיר שאפשר
כמו מוזיקה על מוזיקה על מוזיקה של ביורק
יהיה בו הרבה סוכר וכל דבר ושום

יחסים
איך ללכת לאיבוד
בלי לזוז מהמקום

מינימליסטי
תיכף זה יעבור
תיכף זה עבר

שואה
מה אני בוקר על הבוקר
מפזר להקות יתושים
דוהר מעל גופות יהודים כתושים


לרשימת יצירות המחזה החדשות
דרמה
אוסי: מה אתה חושב שהחלום הזה אומר?
אלי: מה אני פסיכולוג? זה אומר שאת באה לי בחלומות, זה מה שזה
אומר.
אוסי: אני מקווה שבפעם הבאה תחלום עליי משהו יותר שמח.
אלי: אני מקווה לא לחלום עלייך שוב.

אהבה
עמנואל: בזמן האחרון אני מוצאת את עצמי לא מסופקת באופן
שיטתי.
מאיר: מה? במיטה?
עמנואל: אתה חושב בקטן. זאת לא המיטה. זה הכיור והכיריים
והספרייה והחצאית. הכול איבד מהקדושה הבסיסית שלו בעיניי. אני
לא מוצאת יותר קדושה במעשים שלי.


לרשימת יצירות הפלסטיקה החדשות
כרזה
אל היצירה


לרשימת יצירות הצילום החדשות
סידרה
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

מבויים
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

חיית מחמד
אל היצירה
אהובי הניצחי


לרשימת יצירות הציור החדשות
סקיצה
אל היצירה


לרשימת יצירות הדיגיטל ארט החדשות
עיבוד ממוחשב
אל היצירה
09-09-05

עיבוד ממוחשב
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

ציור מחשב
אל היצירה

עיבוד ממוחשב
אל היצירה




חזרה לעמוד היוצר הראשי
תגידו , איזה
מין כבד יש לאיש
הברווז?



תהיה קולינארית


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/NesSlonim
יוצר מס' 41820. בבמה מאז 17/9/04 7:05

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לנס סלונים
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה