|
פניו הקמוטות עייפות מכאב, עיניו עצובות
מדוע הוא שם, לאן הוא הולך, אין לו מזוודות
|
וְכוּלָּם רָצִים מַמָּשׁ מַהֵר
לְנַסּוֹת לְהַשיג אֶת מַה שֶׁחָסֵר
וּבִמְקוֹם לְהַבִּיט בְּמַה שֶׁחָשׁוּב
מַשְׁאִירִים מֵאֲחוֹר אֶת שֶׁלֹּא עוֹד יָשׁוּב
|
החיים כך אומרים חזקים מהכול
סביבנו בוער ושנייה מליפול
ואנחנו כמו נמצאים במבוך
מנסים לתמרן נזהרים מלדעוך
|
בשגרה לא ברורה איך החיים הסתבכו
יש חברים שישנם, יש חברים שהלכו
הזמן שאמור לרפא את הכול
גם הוא לפעמים, פשוט לא יכול
|
הלילה את לא איתי
חושב לעצמי לא זה לא אמתי
איך אוכל כך עיניי לעצום
בלי מגע היותך ולחלום
|
יום אחד זה קרה הלכת
ורק געגוע נותר
ברגע פתאום נעלמת
ולא הספקתי לומר
|
נשרו העלים וכיסו רחובות בפיסות זהובות
השבילים בם פסענו יחדיו ריקים מאדם
הבהובי האורות במרחק שכלכך אהבנו
כמו דלקו לכבודך, ועכשיו הם אינם
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
בואי נזדיין.
-מתוך "100
משפטי פתיחה לא
מוצלחים בכלל". |
|
