|
הקשיבי לרוח,
הלוחש בלילות
סיפורי אימה וסיפוק.
|
חיי החברה חולפים מולי,
כמו רכבת נוסעים דוהרת.
דורסת את כל מה שבדרכה
|
תום ילדות,
שלא חלף,
לוחש לי בשקט;
|
לפעמים הכאב לא מוותר
לתקווה שתשטוף כמו הגשם
את העלים שנשרו על הלב שנדם
|
בצד ישבתי,
מלקק גלידה,
ילד - גבר שכמוני,
ענק, ומכונס בעצמו.
|
רוצה חופש,
חברה,
להיות חלק ממשהו גדול.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
יש לי אולקוס.
בולע חרבות. |
|