[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
סיפור ילדים
בקצה של השכונה,
שוכנת לה חורשה.
קטנה היא ושלווה,
ירוקה ועבותה.


לרשימת יצירות השירה החדשות
שיר ילדים
אוניה,אוניה,אל האופק מפליגה,
אל שחפים גבוהים גבוהים,
לבנים ומרהיבים

ולמרות הכל, לא רוצה אותי,
כל שעשיתי נמחק, לא הערכת,
את עוד תזכרי את טוב ליבי,
ומגבר קר את תברחי

איפה אתם הגדודים השחורים ?
סיימתם כבר לדאוג לכל האנשים ?

ואז את הגעת עם הילת אהבה,
מלאת נתינה זכה ותמה.
בידייך משכת את נפשי הפצועה,
ואימצת אל חיקך הטהור והחם.

שיר ילדים
בקצה של השכונה,
שוכנת לה חורשה,
קטנה היא ושלווה,
ירוקה ועבותה.

כחול של אישה מוכה,
מול פרצופך המרושע
צלקות על גוף בנך,
שהפך מאפרה.

שיר ילדים
ביום בהיר של קיץ חם יצאנו לטיול בים.
מטופפים בחול החם עם כובע מצחיה רחב.
בין חולות לבין גלים, בין סלעים ומפרצים,
בחוף זהב נושק אל ים, אנחנו מטיילים.

סשה עוד פעם בוכיה,
היא קיבלה מכתב, הילדה קפואה.
הוי אוקריאנה כה רחוקה,
מעניין מה עובר על הילדה.

הגוף צונח אל תוך ספה,
היד אוחזת כרית קטנה,
שקט, רגוע, אין בלה בלה.
אני ואת כרית קטנה.

מאנייק מאנייק, בן זונה יום חמישי הגיע,
מאנייק מאנייק בן זונה יום חמישי הגיע,
נתפנן ונכייף,
מאנייק מאנייק בן זונה יום חמישי הגיע.

שמעי נערה מתוקה ותמה,
מכאן לא אזוז רק אביט בכמיהה.
מבקש בתחינה תשובה לשאלה-
את מי את אוהבת ילדה יקרה?

כי נשמתה חופשיה,חיוכים עולמה,
כאבק היא חדרה לנבכי נשמתך.
פורצת,שועטת ללא מנוחה,
מסע אל החופש,ציפור במעופה.

אך אני כבר מצאתי פינת אהבה,
במיטתך גיליתי תקווה וישועה.
עוטפת לוטפת לחיי החמה,
בקול רך את לוחשת-אני פה איתך

שיר ילדים
המון צורות לו לענן,
לדמיין אותן אפשר,
לעיתים נראה הוא כמו אדם,
לעיתים כמו שפן.

מלחמה עוד נמשכת, ולי כבר קר,
רעב, מיואש ועקר.
צעקה עצומה בראשי מהדהדת -
אני כאן, אני כאן, אני כאן.

מלחמה עוד נמשכת, ולי כבר קר,
רעב, מיואש ועקר.
צעקה עצומה בראשי מהדהדת-
אני כאן, אני כאן, אני כאן.
(מוקדש בחום ואהבה רבה לחטופי צה"ל.
מי יתן ובחסדו של האל ישובו במהרה בריאים ושלמים.)

כן, זה קרה, השוקת נשברה,
וכל תכולתה באדמה נספגה

כי את נוגעת, יודעת, אותי מלהיבה,
את גופי מרעידה בליטוף של חיבה,
גופך כה לוהט וגופי סערה,
שתי נשמות במשחק אהבה.

קרן אור בתוך עיניה,
מתנופף לו שיערה,
לאט לאט אני פוסע,
וכובש אהבתה




חזרה לעמוד היוצר הראשי
זה שערפת היה
שבועיים בחיים
אבל הוא בעצם
היה מת, רק
מוכיח שהתאוריה
שלי עם החתול
היתה נכונה!





שרדינגר


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/DrorPortzelan
יוצר מס' 41452. בבמה מאז 8/9/04 2:44

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לדרור פורצלן
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה