|
אהבה, הם קראו לזה
והם ידעו שזה כל כך יותר
אך לא היה להם שום הסבר...
|
הכל נפלא, הכל מקסים
כמו אהבה של ילדים
מהסרטים...
|
כל האהבות שלי דוגלות בשיכחה של אי הסיפוק
כל המחשבות שלי שורדות בתואנה של אי הניתוק
כל האמירות שנפלטות בהנאה
גם ככה איש לא ישמע
ואם ישמע זה לטובה...
|
מחר זה יקרה
אין לי שום כוונות לנסות
לשנות את הסוף,
|
את מדברת בשפה שלך והם לא מבינים
אז את צועקת במילים פשוטות והם מתבלבלים
ומי ידע מי את אם את לא?
|
קמתי הבוקר
אדם ככולם
פקחתי עיניים
לאותו העולם
|
כבר לא אוהבת, לא מתאהבת
אבל אוף כמה שאני חושבת בגללך
|
כשהוא עוצם את שלו ושר
כי עוד דקה והכול נגמר
רק עוד נשימה אחת
ופורט
|
כשתגדל, לא תזכור
איך ברחת מכלום
התחבאת מהאור
ושרת לצללים
|
זה ברור
כשהטיפות נופלות על השיער
ומחלחלות לתיקים
ומדביקות את הבגדים לעצמם.
|
כל כאב השאיר סימן,
הכאב - סימן,
כל סימן מחזיר תמונה
וכל תמונה שבורה
|
וכשמילים לא יהיו רק ברקע
בשבילך, אשקר
שהשיר הוא רק שיר
לא יותר...
|
אם אני לא מספיק טובה לך
אז מה, מה יהיה אתי?
מה עוד אני צריכה
לעשות שתראה אותי
מוותרת על הכול בשבילך
ובשביל מה?
אתה לא נותן לי כלום בחזרה
|
בחלון ציור של שמש
מן הסתם
בטח חם...
|
איך זה שאני יודעת שלא תתקשר
אבל תמיד כשאתה בא אני נזכרת לוותר
על מה שרע לי כשאתה הולך,
הלב שמתהפך
|
הוא גדול כל כך
רחמיו נכמרים
הוא גדול ואנחנו קטנים
|
כשהגשם הזה שוב בחוץ,
לעזוב את הכל ולרוץ,
אל האור שמסנוור אותי שם
|
היא אוספת עצמה
והולכת לחפש
במקום אחר
שקט
לא עוזר
|
ואותו הריק שמפריד בינינו
זה אותו אוויר שמחבר
|
עד שתשמע אותי קוראת לך
תהיה רחוק מדי כדי לחזור
אולי לרגע תעצור
ותחפש איפה טעינו
|
לא לחשוב על זה, זה לחשוב על זה
וזה לא אפשרי
לעזוב את זה, זה לעזוב אותי בתוך זה
|
קפא לי הלב
גם אם בדידות היא כמו מדבר צורב
|
בחזרה לחשכה של הקיום שלי
חותכת מה שכבר נשאר ממני
בלעדיך
|
ביקשתי גלים והם באו
לוחשים מנגינות
ייחלתי לעושר והשפלתי מבט
אל תוך אלף טיפות מלוחות
|
חתול רחוב
פוחד מלטיפה
התרגל להיות כבול בחופש הנורא
מה שלא הורג מחשל
|
חיוך מתגנב מחלום אל הבוקר.
|
ביקשתי גלים והם באו,
לוחשים מנגינות.
ייחלתי לעושר והשפלתי מבט
אל תוך אלף טיפות מלוחות
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
אבל אני סולג'ר
ואל תבכי לי
גירל
כי אני סולג'ר
ואל תבכי לי
גירל...
שלמה ארצי
בחידוש ל:"אני
חייל" באצטדיון
וומבלי. |
|