|
אל תנעצו בי מבטים. זה לא שתמיד הייתי ככה. אני יודעת שכשאתם
מביטים בי מתעוררים בכם גועל וחלחלה. בדרך כלל אתם מעדיפים שלא
להביט בי כלל, לסובב את הראש, להשפיל את המבט מטה, להתכנס
בעצמכם. רק הילדים הקטנים מעיזים לנעוץ בי מבט
|
איך אפשר לתאר את הרגע הזה שבו את פוגשת בן אדם חדש וכבר את
מבינה שמשהו עתיד לקרות? הרגע המדוייק הזה שבשבריר של מבט,
בחלקיק של רגע, אפילו מאוד מרחוק, את יודעת באופן עמוק שאת
תתאהבי בבן אדם. שיש בו משהו שיתאים לכאבי הנפש שלך, שיתיישב
טוב עם המבנה הרגיש של הש
|
כשתחזור אחרי המלחמה, נגנוב לנו
שוב אחר צהרים של אהבה
|
למדנו לקרוא לילד בשמו -
אנחנו נפגשים בשביל לעשות אהבה
|
ללקק, לנשוך,
להכאיב לעצמי
ולהנות
|
אני מוחה את העקבות שלך מעליי
במגע ידיים
בזרע
בלקוק לשון ושפתיים
של גברים אחרים
|
אני מסתכלת על עצמי במראה
ורואה עיניים פעורות לרווחה
|
במרחב האינסופי של האפשרויות
נפגשו נשמותינו
|
באת אליי עם ריח של שקדים מרים
וניחוח סבון
באת עם אור בעיניים ופיסות מתוקות של חום
בפה
ומילאת אותי בלבן.
|
נסיכה קסומה וערומה
עם כותונת שקופה
וכתר על הראש.
|
רציתי להיפרד ממנו. רציתי לבוא ולהגיד לו שלום ושיותר אני לא
אבוא, ולבקש שגם הוא לא יבוא יותר. רציתי שזה ייפסק כבר.
הרגשתי שדיי לי, שהוא נוכח מדיי בחיי, ממלא מדיי את הווייתי,
שזה שהוא נמצא שם לא מאפשר לדברים אחרים להיכנס לחיי כי אין
מקום.
|
היא מוליכה אותי בשבילי הבדידות, הכאב, האובדן. כמו צל של עצמי
אני מהלכת ככה, שבויה בין טלפיה, חנוקה.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
אופס, נפל עוד
מטוס.
-אילנית ירוקה
היפואקטיבית
בבדיחה שחורה על
עוד מטוס שהתרסק
בניו יורק. העיר
הזו היא ממש
מגנט לקופסאות
השחורות שלהם! |
|
