מרוב געגועים אני מרגישה בגעגוע עצמו, שהולך וגובר מיום ליום.
אין לי מה לעשות חוץ מלחכות לימים שיעברו, שיקרה דבר שונה.
אך הימים הופכים לשבועות והשבועות לחודשים וחודשים לשנים...
כל אדם נושא עימו פרח.
כשאדם בטוח בעצמו, הפרח נפתח ורואים את כל יופיו...
כשאדם נופל ברגשותיו הרעים, כלומר נותן למחשבות ולרגשות שלו
לקחת אותו למקום אחר,
הפרח נקטף ממקומו.
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
