|
"מי יפספס את ההלוויה של פאקינג ג'יסס קרייסט?!"
|
הייתי רוצה שתדע,
ששכחתי אותך.
שאתה כבר לא כאן.
|
אין עוד עט ולא נייר,
את ספר שיריי, שבכלל לא לבן
אכתוב במקלדת.
|
ברק פוגע בעץ התפוחים,
והנה כולם נופלים,
ואני שונה.
|
ביום מן הימים,
יאיר השחר.
כיום שרב באמצע חורף קר.
ליטוף השמש את ראשי,
עוד קרן,
עוד אחת.
|
די לנו בחלונות, הרי שנביט מטה
וכבר נראה ישימון ארוך ידיים חובק בנו בשקיקה
ובתוכו נש יעף ומותש, ולו עיניים טרוטות, במראה אשד
מלאות תקווה משונה שיצליח לנוס.
|
שורות שורות של חיילים,
קטנים על השטיח.
עומדים להם ומשחקים
צבא.
|
"אם תבכי ייעלם לך כל הירוק בעיניים. הדמעות הן כמו שפכטל,
מקלפות לאט לאט את הירוק, וכמה שתבכי - ככה יהיה לך פחות
ירוק."
|
"אני אוהב אותך" השפתיים שלו זזו, והמילים יצאו מהפה שלו, אבל
העיניים היו ריקות, חסרות משמעות, כמו אוקיינוס שאיבד מעומקו
ונהייה רדוד, וצבעו הכחול הפך סובב לו בחוסר מעש סביב לאישון
הבוהה.
|
כך בין צדפי ליבו של האדם שרים לו נעוריו
|
ולמרות שאני הייתי הבת הבכורה שלו
הוא אינו יכול לדבר לי מילת אהבה אחת
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
אבא, אבא, אני
סטרייט.
סופגניה עם
ריבה. |
|
