|
מצייר לך שפתיים, אף ופה
משרטט לך ארבע דמעות בזווית של העין
|
החתול האדיש נדבק לכביש,
מזלו הפך לעסק ביש
|
מלטף שערך, מחבק יופייך ומעניק לך זר כוכבים
ובאותה שקיעה הייתי מספר לך איפה יושב אלוהים
|
באותה מהירות שבה אני מתחיל לצחוק
אני יכול להשבר ולהתחיל לבכות
|
ילד! כמה שמחה הוא מביא!
כמה אושר! הצחוק המתוק הזה,
שערב כמו ציפור מול השתקפות שושנים
|
לא כל כך מכוערת
לא כל כך יפה
לא כל כך חכמה
לא כל כך טיפשה
לא כל כך אפטית
לא כל כך סימפטית
|
הירח החליט לצאת לחפש אהבה
ולפתע ראה בין כל הכוכבים משהו מדהים
|
הגשם היה הסולן של הלילה,
שאילתר מנגינות בחצאי פעימות
|
אני חייב לישון...
אני חייב לישון...
אני חייב לישון...
|
מי אתה שמסתכל עלי?
מביט בי במבט מטורף כזה!
|
תני לי רגע של מבוכה, להביך אותך
תני לי רגע מרגש, לרגש אותך
|
ילדים קטנים, ילדים גדולים,
ילדים טובים וילדים רעים.
את יודעת אימא, כולנו ילדים של החיים.
|
החתול האידיוט בלי לחשוב פעמיים,
ישר הוא קפץ ותפס לה את האחוריים
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
מבקר הסלוגנים
אני קורא אותך
לסדר!
אחמד אחמד,
מתעצבן בליל
הסדר, לא על
מבקר הסלוגנים
כי אם על עצמו
ועל הבדיחה
המטופשת שהמציא
רק למשוך אש
מכיוון הדביל
הזה שקורא לעצמו
מבקר.
אבל הוא לא
מודאג כי ברגע
שהמבקר יעיז
להתקרב הוא
יפוצץ את עצמו,
ואז כבר יבקרו
אותו, וזה לא
יהיה מצחיק,
אולי כן? |
|
