|
ישבנו בחדר מחובקים, רק אני ואתה.
חיבקת נישקת ואהבת אותי.
הרגשתי נפלא, הרגשתי שאין לי צרות או דאגות, ולא היו לי מחשבות
בראש המחשבה היחידה שעברה לי בראש הייתה המחשבה על כמה שאני
אוהבת אותך.
|
מאז אותו יום, אותו רגע שהוא הודיע לי על זה, הייתי בתחתית
לא היה לי למי לפנות, עם מי לדבר ועל מי להישען.
|
השפלתי את ראשי, אך כשהרמתי אותו בחזרה לראות אותך שוב נעלמת.
לא היית שם יותר ואני חשבתי שזהו, איבדתי אותך, שזו הייתה הפעם
הראשונה והאחרונה שראיתי אותך.
|
רק אני לא מבינה למה כולם בוכים, מנסה לשאול אך הקול לא יוצא,
מושיטה אליך יד אבל אתה לא מגיב, לא עונה, כאילו לא רואה.
פתאום הכל שחור...
|
"זה הכל בגללך", היא אמרה לי, "את הורסת אותו"
אני לא מבינה ושואלת, "מה? אבל איך, אני אוהבת אותו!" ודמעה
זלגה על הלחי שלי, "והוא אותי". מנגבת את אותה דמעה בודדת,
שיצאה מהלב וחנקה אותי מבפנים.
|
I want to hear you
I want to see your face
I want to touch you
I want to feel your breath on my skin
and I don't want to miss you
|
להיעלם מהעולם ולחיות רק איתך
שאף אחד לא יפריע לנו
הכל היה כל כך יפה ומתוק
אבל אז...
|
למה לקחת אותה?
ולמה פגשתי אותו?
|
הוא יעשה הכל בשביל להראות לו את האהבה שלו
והכל בשביל להשיג אותו - שיהיה שלו
|
אני עוצמת עיניים כדי לברוח, כדי שהכל יעבור
אולי זה סתם עוד חלום.
מחכה שהחלום יעבור, אבל כלום לא קורה.
|
אני רוצה לעוף מפה למקום אחר.
לעוף למקום שבו לא אוכל לשמוע, לראות או להרגיש.
לעוף למקום שבו לא אצטרך לבכות או לנשום.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
גבעת שמואל -
עיר הפשע
והרשע!
ילדת שמנת
בהכחשה. |
|
