| 
 
 
 
 
 
 
 | 
 | 
 פגזים בשדרות,נופלים כמו ממטרות.
 טילים נוחתים,
 על גגות הבתים.
 ערבים מתנגשים,
 בחיי היהודים.
 ואנשים רצים,
 היישר למקלטים.
 
 | 
 | הימים הטובים,היו כאשר הינו חברים.
 זה קרה במאה העשרים,
 בליל כל הקדושים.
 
 | 
 | הממשלה הדפוקה,את החיים היא הרסה.
 כל השרים מהמזנון,
 מחביאים אוכל בארון.
 
 | 
 | 
 הבועה שלי סוגרת אותי, בתוך עולם משלי, עולם סגור גדולומשעמם.
 אבל מדי פעם באים לבקר, כי היא לא פרטית שלי. היא גם של אחרים.
 
 | 
 
 
 
 חזרה לעמוד היוצר הראשי 
 | 
        
          | המוות אינוהסוף, הוא
 ההתחלה.
 
 (של הרקבון
 וההתפרקות
 הטבעית של
 הגוף)
 
 
 צרצר.
 |  
 
   
 
 
 
 
 
 |