[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
חלום
כשהייתי בת שש אמא באה איתי יד ביד לכיתה א' ביום הראשון, היא
נתנה לי נשיקה קטנה על הלחי ואמרה לי מזל-טוב ובהצלחה. באותו
יום כשחזרתי הביתה היא הכינה עוגה והיו גם כמה בלונים, ''אחרי
הכל לא כל יום הילדה שלי בת שש'' אמרה.

"תראי בשמים" אמרתי
"מה?" שאלה גל
"המטוס" עניתי לה
"אהה...יפה" אמרה לי גל והלכה לכיוון המכולת.


לרשימת יצירות השירה החדשות
Please don't leave me behind
Don't leave me behind as a memory
Don't leave me at the end of the day
Hold me once again

Yet the wind is leading me the other way
Leading me through a fake day
I thought that the wind tells no lies
I thought the wind is just like you

I screamed for help
But you didn't come

To start a new path in life
and to give life to a yet unknown child

just for you
I will wear a smile
and for our love
I will wear a life

You say don't cry
But I can't help my self
You say it's time
But I know we have more

מחפש רק אותה
מחפש לו חברה

ולפעמים אני לא מבינה
למה הכול ירוק שם

מתי אני אמצא שלווה...

לאט לאט
קחי אותי לאט
אחרי הכול אל תקשי על עצמך
כי אז תקשי גם עלי

רשרוש העלים בליל סתיו
יללת הרוח הנושבת בחוץ
ואני על יד שולחני הקט
כותבת סיפור כתום וישן

לראות אותך רוקד איתי
זה רק בגדר חלום
לשמוע אותך לוחש באזני
אני כבר מתעוררת

עברו רק שבועיים
אבל זה כל הזמן שנדרש
כדי שהיא תשים לב
לחדר שנפתח

ותוהה אם אני
זאת מי שאני

לכל מקום שתפנה
תראה אותי
בכל פינה
בכל צד
בכל רחוב
בכל מבט

קצרצר
ואני פה בוכה
ומחכה ליד הטלפון

כמו הציפורים בחורף
מחשבותיי נודדות

עכשיו אני אצטרך לומר שלום
לכל זכרונות העבר, לתחושות ולמחשבות
עכשיו אומר שלום
גם אם העתיד נראה רחוק
ואתה לא תלך איתי
אומר שלום

בכל לילה, כשאתה הולך לישון,
אתה נכנס לתוך עולם אחר,
ושם אתה פוגש ילדה בסוף המדרון,
ולפני שאתה נוגע אתה מתעורר.

גורל
ביום בהיר אחד היא נחתה עלי
מתוך השמיים נפלה
היא קרנה אור מוזהב ושיערה היה אדום

ילדה קטנה יושבת על המדרכה
ולילדה שתי צמות וגומה אחת

היו זמנים
בהם הייתי אבודה


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
Look at me
Can you see it
Screaming, running, crying out

על הזמן שלנו
איך הוא חמק?
ומה נשאר?
המתנות? מחשבות? זיכרונות?

מכתב
אני רוצה להתנצל
על שדיברתי על חייך
כאילו היו שלי
שגרמתי לך להרגיש בודדה
על חוסר ההבנה והערכה
שנתתי לכולכם לחוש

שקט, דממה... איש לא מוציא מילה... לא אני ולא אתה.
נמאס לדבר... לשמוע דעות... נמאס לחשוב על העתיד הקרוב.

בתור ילדה שטרם התבגרה חיה אני בתוך הסרטים...
בתור נערה שמסרבת להתבגר חיה אני כמה שיותר מחוץ לחיים...

חוסר אונים
השיתוק שלי פוגע כי הוא משתק לי חוויות טובות שאני רוצה לשמור
ולאגור. אבל לשיתוק לא איכפת כי גם הוא ממשיך הלאה , ממשיך
לשמור, לאגור ולזכור.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
אבל רגע, זה לא הם, הם נראים ונשמעים כמוהם אבל זה לא הם.
אולי זה כן ואחרי הכל כל מה שהיה היה בעצם הזיה, אולי זה באמת
מי שהם.
הכל מוזר, שונה. הכל חזר להיות לפני תחושת השייכות, הכל מוזר,
שונה.




חזרה לעמוד היוצר הראשי
כולם עולים
לרשת.
-----
אף אחד לא מצא
את האומץ לרדת
לה!


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/RikaLain
יוצר מס' 39110. בבמה מאז 30/7/04 15:29

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לריקה ליין
© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה