|
אבל רק הרוח, ששמט את התפוח,
זכר מה שהעלימה מבתה האם,
שלעולם, לעולם, לעולם לא יהיה לה מנחם.
|
ראיתיך מהדהדת,
באת לבזוק את רוחך,
אך דמותך מבוששת לבוא.
|
עת נקטפת מפרייך,
לך דעך, און נפשך,
הן טמנת נשמתך
בשבי גופך.
|
וכרוח התעופפתי,
ללא זהות,
ללא לאות.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
אם כולם גונבים
מעוזי וויל
אז כנראה שעוזי
וויל גונב מיוסף
אל דרור שגנב
ממקסים בן-זכאי
שגנב ממני
אנתרופולוג
קליני מבהיר כמה
עובדות |
|