|
הכאב הכי עמוק
נגרם רק מדבר אחד
|
אני טובע בעינייך
שוקע בדמותך
|
המילים שממלאות את ליבי
רחוקות מלעזור לי
הכוחת שטמונים בתוכי
לא מספיקים
|
"יום אחד זה יקרה",
ככה היא לפחות עוד חושבת,
מותר לה לא?
|
מילה להרגעה
דיבורים באויר
חיפוש הנשמה
ברחובות העיר
|
בעבר, היו לי רק אכזבות
בעתיד ראיתי אהבות נכשלות
|
בעיניים דומעות מסתכל מסביב
על גן עדן שהלך לו, חרב לתמיד
שמיים כחולים משנים את צבעם
ואני לא מבין ואני נפעם
|
הוא חי בפחד
מסתתר מתחת לצללים
האמת נשכחת
מבעד לעלים שרק נובלים
|
אני ממשיך במסעי
בשבילים המשתנים
ומקווה שבקרוב
משם יאירו לי פנים
|
אז נתתי לו קצת אוכל נתתי גם לשתות
שאלתי מה שלומו ואם רוצה להתפנות
השיב לי בחיוך וליקק לי את היד
ואז יצאנו לטיול לחרבן בגן
|
השארת אותי פצוע כמו אחרי מלחמה
שקט ולא רגוע כי את מדהימה
רוצה להיות קרוב אך את בשלך
|
הלילה, הלילה הזה
מקולל ושביר
הירח כלל לא מאיר
|
מכאן החיים רק מתקדמים
את חייבת להרים את הפנים
מהבלבול שעופף אותך תתרחקי
יש חצי כוס מלאה מצד שני
|
בכזאת שלווה עוד לא היינו
כזאת פריחה עוד לא ראינו
|
חלשה דעתי נפלה דמעה מעייני
ואז נפל מטוס בדיוק על אהובתי
|
בן - "לא רוצה לקום וללכת
לא רוצה להיפרד
רוצה איתך, ביחד.
|
שוקע בשקט עצמי
אין איש ששומע
את קולי
|
חלומות באים והולכים,
אנשים לא נשארים.
החיים מסובכים,
וכמעט מפספסים.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
חלמתי שאני פרח
ויושבת עלי
דבורה.
אח"כ התעוררתי
והייתי יעקב
פופק
והייתי במיטה עם
אישה.
אח"כ חשבתי,
אולי אני
בעצם פרח שחולם
שהוא
יעקב פופק.
בכל מקרה, אני
שמח
שבחלום שבו
הייתי יעקב
פופק במיטה,
הייתי עם
אישה ולא עם
דבורה.
יעקב פופק בהגיג
פילוסופי. |
|
