|
הכאב הכי עמוק
נגרם רק מדבר אחד
|
אני טובע בעינייך
שוקע בדמותך
|
המילים שממלאות את ליבי
רחוקות מלעזור לי
הכוחת שטמונים בתוכי
לא מספיקים
|
"יום אחד זה יקרה",
ככה היא לפחות עוד חושבת,
מותר לה לא?
|
מילה להרגעה
דיבורים באויר
חיפוש הנשמה
ברחובות העיר
|
בעבר, היו לי רק אכזבות
בעתיד ראיתי אהבות נכשלות
|
בעיניים דומעות מסתכל מסביב
על גן עדן שהלך לו, חרב לתמיד
שמיים כחולים משנים את צבעם
ואני לא מבין ואני נפעם
|
הוא חי בפחד
מסתתר מתחת לצללים
האמת נשכחת
מבעד לעלים שרק נובלים
|
אני ממשיך במסעי
בשבילים המשתנים
ומקווה שבקרוב
משם יאירו לי פנים
|
אז נתתי לו קצת אוכל נתתי גם לשתות
שאלתי מה שלומו ואם רוצה להתפנות
השיב לי בחיוך וליקק לי את היד
ואז יצאנו לטיול לחרבן בגן
|
השארת אותי פצוע כמו אחרי מלחמה
שקט ולא רגוע כי את מדהימה
רוצה להיות קרוב אך את בשלך
|
הלילה, הלילה הזה
מקולל ושביר
הירח כלל לא מאיר
|
מכאן החיים רק מתקדמים
את חייבת להרים את הפנים
מהבלבול שעופף אותך תתרחקי
יש חצי כוס מלאה מצד שני
|
בכזאת שלווה עוד לא היינו
כזאת פריחה עוד לא ראינו
|
חלשה דעתי נפלה דמעה מעייני
ואז נפל מטוס בדיוק על אהובתי
|
בן - "לא רוצה לקום וללכת
לא רוצה להיפרד
רוצה איתך, ביחד.
|
שוקע בשקט עצמי
אין איש ששומע
את קולי
|
חלומות באים והולכים,
אנשים לא נשארים.
החיים מסובכים,
וכמעט מפספסים.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
אין יחס ראוי
לבוחנת וזה כבר
נרשם לכם בתיק
האישי וזה ילך
אתכם עד לצבא,
ואחר כך לכל
מקום עבודה
שתנסו להתקבל
אליו.
אני אהרוס לכם
את החיים, אתם
תראו. כתם גדול
ובלתי מחיק
ילווה אתכם גם
באוניברסיטה,
ברבנות, בברית
ובבר מצווה.
הבוחנת בוחנת
גבולות |
|
