|
בכל פעם שאני נחנקת
ידיי אינן משתוללות בקצב מטורף
ואני איני מנסה לקרוא לעזרה
וגם אף אחד לא נמצא בסביבה, בכדי שיוכל להגיש עזרה.
|
נעימת דלתות נטרקות
ורעש ציפורים מצייצות
לרעוד מחום ולהתעייף מקור
כשהלילה לבן והבוקר שחור.
|
איך אפשר ללכת לאיבוד כשכל השבילים מסומנים למולך?
|
בלילה
שקט במרפסתי
אין איש שומע זעקותיי האילמות
|
יש אכזריות ויש
פחדנות מוחלטת
כך או כך אין זה מתפרש כראוי
|
הוא תמיד חוזר בחלומות
בכל פעם שהוא רוכן מעלי אני נחנקת
בכל פעם שהוא צוחק אני שותקת
וכל מה ששכחתי מהלילה ההוא מטפס אל צוקי הזיכרון
|
זה הגבול הדק שגורם לנו לכעוס
שגורם לנו לפרוס
עצמנו לחתיכות
|
אני ארצה סוף רומנטי,
אבל לא יהיה רוך ולא יהיה דם
ולא יהיה יין ולא יהיו מילים אחרונות.
|
אני חושבת עלייך בעיקר לפני שאני שוכבת לישון
בשעות האלו של הלילה הרוח נעשה קריר יותר
והמיטה לפתע נראית גדולה מדי
ואני נעשית קטנה מדי
ולפתע אני נושמת מהר, חזי עולה ויורד, למרות שאין בכך צורך.
|
בלילה אחד
שתקתי
נשכתי את שפתיי
עד זוב דם
חנקתי כאב בפנים
והכאבת לי,
שתדע.
|
יש כפות ידיים
שאיני יודעת לאמוד את גודלן
הן אוחזות בצווארי, לוחצות ומרפות בשיטתיות
מודדות בכל לחיצה וריד פועם המאיים להתפוצץ
|
אהבתי את עצמי בעיניך
מבעד לאישונים יכולתי לראות קסם שחלמת בדמיונך
והייתי יפה
|
בתוך כל החושך הזה
רציתי להתאהב
|
תהיה בי אהבה
או קומץ רצון לשתף אותך בנבכי נפשי הרצוצה
לפי התחזית
עוד שנתיים אכנס להריון ואפיל
|
מעשים שעשית את כבר לא מתחרטת
רוצה והולכת זה תמיד מתנגש
מה שתהיי את כבר לא חושבת
צורחת גונחת קונה מה שיש.
|
האם החלומות שלי הם באמת שלי, או חלום שהותאם למידותיי
ויכולותיי וניסיונותיי, אבל אין בו שום זיק של התרגשות?
בדרך חזרה הרגשתי זקנה פתאום.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
גם פיקאצ'ו הוא
קטן, צהוב
וממלמל, אז למה
אותו אוהבים
ואותי לא?! |
|
