|
הוא רץ לכיוון וראה נערה מוטלת על הרץ בתוך שלולית דם, מלאה
בחתכים וחבורות. עד שהגיע אליה כבר היתה מחוסרת הכרה.
|
זה הסיפור שלי, אני אבן קטנה בערך בגודל של 2 סמ"ר, אני נחה
אי שם בתחתית יסודותיו של איזה קניון. במקור אני סלע גדול
שחצבו מהר, ושם אני אתחיל את הסיפור. הייתי חלק מבניין
בירושלים, מזרח ירושלים ליתר דיוק.
|
יצירה כל יום מתגלית
בריחות הדממה
בגווני החיים, השונים
|
בעיני עומדת
גלמודה ומלטפת
|
מתהלך בעולם הישן
היפה, פרח נבול
|
כל סודות ורזי עולמי
מילים לא ישמע אף אדם
פתאום נולדות לאויר העולם
|
בשקט מסתדרים סביב
יוצרי השלווה
אמיתיים כחלומם הדועך
|
מוציאות חינניות מלטפת
בניחוח הניגון
|
כנגד הרוח עומד
מתכלה בשקט נצחי
שורף את עצמי
ומאיר לקרובי הנושמים
|
זקיפים ניצבו להם
מוודאים שאיש לא יברח
|
בין רגע נפער
ומתרחב עד אין סוף
התהום הגואה
|
רעש אינסופי מהדהד
במעמקי החלל הנפער
|
אדמומיות חמימה מלטפת
מענגת ברוגע פזיז
|
למה הכל אצלי צריך להיות מוגדר במילים?
מה רע לי בחוויות, הן לא מספיקות. הן לא מספקות לייתר דיוק
שאני צריך להבהיר לעצמי מה אני מרגיש, חושב ושות'
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
עשה פעולותייך
תמיד כך שהאדם
לא יהיה רק
אמצעי כי אם גם
תכלית!
פרובוקטור. |
|
