|
הוא רץ לכיוון וראה נערה מוטלת על הרץ בתוך שלולית דם, מלאה
בחתכים וחבורות. עד שהגיע אליה כבר היתה מחוסרת הכרה.
|
זה הסיפור שלי, אני אבן קטנה בערך בגודל של 2 סמ"ר, אני נחה
אי שם בתחתית יסודותיו של איזה קניון. במקור אני סלע גדול
שחצבו מהר, ושם אני אתחיל את הסיפור. הייתי חלק מבניין
בירושלים, מזרח ירושלים ליתר דיוק.
|
יצירה כל יום מתגלית
בריחות הדממה
בגווני החיים, השונים
|
בעיני עומדת
גלמודה ומלטפת
|
מתהלך בעולם הישן
היפה, פרח נבול
|
כל סודות ורזי עולמי
מילים לא ישמע אף אדם
פתאום נולדות לאויר העולם
|
בשקט מסתדרים סביב
יוצרי השלווה
אמיתיים כחלומם הדועך
|
מוציאות חינניות מלטפת
בניחוח הניגון
|
כנגד הרוח עומד
מתכלה בשקט נצחי
שורף את עצמי
ומאיר לקרובי הנושמים
|
זקיפים ניצבו להם
מוודאים שאיש לא יברח
|
בין רגע נפער
ומתרחב עד אין סוף
התהום הגואה
|
רעש אינסופי מהדהד
במעמקי החלל הנפער
|
אדמומיות חמימה מלטפת
מענגת ברוגע פזיז
|
למה הכל אצלי צריך להיות מוגדר במילים?
מה רע לי בחוויות, הן לא מספיקות. הן לא מספקות לייתר דיוק
שאני צריך להבהיר לעצמי מה אני מרגיש, חושב ושות'
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
מצויין תמחק
הכל...
אתה יכול להמשיך
להציף את
אינבוקס שלי עד
מחר אבל מה
שמחכה לך באתר
שלך... את זה
הזמן עוד יעזור
לך להבין.
חבל שהאתר שלך
יוצף בנאצות,
אבל אתה הבאת את
זה על עצמך עם
הסגנון הנלוז
והרדוד שלך.
רק מטריד אותי
איך 2 הורים
יוצרים אדם עם
כל כך הרבה רוע
בימאיסט במשבר |
|
