[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









לרשימת יצירות השירה החדשות
אושר
זה כשדבר מאוד חסר
פתאום הופך ליש.

אינני מסוגל
אמר הזקן והדגיש
אינני מסוגל לתאר את שאני מרגיש
מהסיבה הפשוטה שאינני מרגיש

מצב
מה?!
אני אוהב אותך. לא חושב שאמרתי משהו שקשה להבין.

קצרצר
ואין לי מספיק

מצב
מה?!
אני רוצה אותך. לא חושבת שאמרתי משהו שקשה להבין.

בגילגול קודם ודאי הייתי מלטש עדשות
או שען
שמקפיד בפרטים הקטנים ללא הרף

נשתגע
נזדיין כל הלילה
נאכל
נתפוצץ

אם תשאלי "זוכר?"
אומר לך:
כן זר קוצים דוקר,
זוכר

היום בצאתי מהחניון
נזקרה מולי פתאום שורת דוקרנים מאיימת

יותר מכל איומה האמת הקודרת
שלא ישאר מאיתנו דבר.

באחר הצהריים
יום שישי
התיישבתי לעיין בחיי המוזנחים

הסופר הניח את העט בצד
האישה עודנה חולמת על האחד -
שאין.
ואין.

שביהלה לדפדף יומנינו

מה שהוציא אותי מדעתי
היה ריח התינוקת שלך

הדמעה הנגררת
בוואדיות פנייך
בישרה את
התפרצות הסתיו.

שיר ילדים
וכך התעקששש לו מלטששש העדשששות הזקן.
פשפששש וליטששש ומיששש ושששוב ליטששש
והתעקששש עד שמיששש והתרגששש...

קצרצר
אמר הדובר לקהל הנוכחים

כחכחתי תשוקה מדפנות גרוני
והטחתי יריקה פתאומית
מתוך אהבה משתעלת
היישר אל אספלט המדרכה

הסירה המהירה היתה לאניה.
שלווה מופלאה המהום נמוך,
שובל שקט מאריך להישאר...

"בזמן האחרון, כשאני הולכת
אני נשארת הרבה.
אתה חושב שזה סימן טוב?"

גיהנום
כשאגמור למצוץ את דמך המתוק

המילים שלי לא מצאו
את הצלילים שלך.
הכל הפך לעיסה של אותיות ותווים
הצבעים התערבבו לשחור.

יום יום לראות אותך
כמשה מהר נבו

וכבר הייתי שינה גמורה
והנה עיניים פקוחות ואישונים

קצרצר
לשלם חשבון חשמל

על כל הקורים בגני האיום
לך שירים טויתי

פעם סיפרת לי שאם היה
אפשר היית עושה קרחת

ריח גשם ראשון
היה למגעך

אלה, הלבנות, הן השיניים
הסביר רופא השיניים
מובחנות היטב
מרתיעות גם קרני רנטגן אלימות
מלהשאיר שחורים בתשליל.

מזהה כבר את הרעש המקדים
דלתות ברזל
תריסי דוקרן
מוגפים

בכל היתקלות בבשר הנשים האלה
הטריות
שתאריך תפוגתן עוד רחוק


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
היא לא עושה להם לחשוב, לא שותלת להם חפצים חשודים שמתקתקים
בראש שפתאום בלי התראה מתפוצצים. לא צולפת בהם אש צלפים ולא
קולעת אש קלה. גם לא מרעישה באש כבדה.


לרשימת יצירות המסה החדשות
האם אנחנו לא בעצם מוח אחד?
הרי מה ההבדל?
מה שהוא יודע אני יודע, ומה שאני יודע הוא יודע!
(משהו פילוסופי - זהירות! נא לא לפתוח)




חזרה לעמוד היוצר הראשי
הייתי צריך ללכת
לכמורה.

פה גדול, מילים
אחרונות.


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/BarakNaveh
יוצר מס' 3694. בבמה מאז 14/6/01 6:07

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לברק נוה
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה