|
אושר
זה כשדבר מאוד חסר
פתאום הופך ליש.
|
אינני מסוגל
אמר הזקן והדגיש
אינני מסוגל לתאר את שאני מרגיש
מהסיבה הפשוטה שאינני מרגיש
|
מה?!
אני אוהב אותך. לא חושב שאמרתי משהו שקשה להבין.
|
מה?!
אני רוצה אותך. לא חושבת שאמרתי משהו שקשה להבין.
|
בגילגול קודם ודאי הייתי מלטש עדשות
או שען
שמקפיד בפרטים הקטנים ללא הרף
|
נשתגע
נזדיין כל הלילה
נאכל
נתפוצץ
|
אם תשאלי "זוכר?"
אומר לך:
כן זר קוצים דוקר,
זוכר
|
היום בצאתי מהחניון
נזקרה מולי פתאום שורת דוקרנים מאיימת
|
יותר מכל איומה האמת הקודרת
שלא ישאר מאיתנו דבר.
|
באחר הצהריים
יום שישי
התיישבתי לעיין בחיי המוזנחים
|
הסופר הניח את העט בצד
האישה עודנה חולמת על האחד -
שאין.
ואין.
|
מה שהוציא אותי מדעתי
היה ריח התינוקת שלך
|
הדמעה הנגררת
בוואדיות פנייך
בישרה את
התפרצות הסתיו.
|
וכך התעקששש לו מלטששש העדשששות הזקן.
פשפששש וליטששש ומיששש ושששוב ליטששש
והתעקששש עד שמיששש והתרגששש...
|
כחכחתי תשוקה מדפנות גרוני
והטחתי יריקה פתאומית
מתוך אהבה משתעלת
היישר אל אספלט המדרכה
|
הסירה המהירה היתה לאניה.
שלווה מופלאה המהום נמוך,
שובל שקט מאריך להישאר...
|
"בזמן האחרון, כשאני הולכת
אני נשארת הרבה.
אתה חושב שזה סימן טוב?"
|
כשאגמור למצוץ את דמך המתוק
|
המילים שלי לא מצאו
את הצלילים שלך.
הכל הפך לעיסה של אותיות ותווים
הצבעים התערבבו לשחור.
|
יום יום לראות אותך
כמשה מהר נבו
|
וכבר הייתי שינה גמורה
והנה עיניים פקוחות ואישונים
|
על כל הקורים בגני האיום
לך שירים טויתי
|
פעם סיפרת לי שאם היה
אפשר היית עושה קרחת
|
אלה, הלבנות, הן השיניים
הסביר רופא השיניים
מובחנות היטב
מרתיעות גם קרני רנטגן אלימות
מלהשאיר שחורים בתשליל.
|
מזהה כבר את הרעש המקדים
דלתות ברזל
תריסי דוקרן
מוגפים
|
בכל היתקלות בבשר הנשים האלה
הטריות
שתאריך תפוגתן עוד רחוק
|
היא לא עושה להם לחשוב, לא שותלת להם חפצים חשודים שמתקתקים
בראש שפתאום בלי התראה מתפוצצים. לא צולפת בהם אש צלפים ולא
קולעת אש קלה. גם לא מרעישה באש כבדה.
|
האם אנחנו לא בעצם מוח אחד?
הרי מה ההבדל?
מה שהוא יודע אני יודע, ומה שאני יודע הוא יודע!
(משהו פילוסופי - זהירות! נא לא לפתוח)
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
אני יושבת פה
כבר שעות, ומנסה
להבין איזה
סלוגנים לא
מתקבלים, ולמה
לעזאזל בועז
משלם למישהו,
שטוען שהוא
מצנזר, אבל בעצם
יושב כל היום
ומגרבץ?
אחת שתוהה
תגובת זה שמאשר
את הסלוגנים:
בועז לא משלם
לי. מרוע לב אני
עושה את זה,
ומאהבת המקצוע |
|
