|
from that point on, everything i should've or could've done
became insignificant, and all that i was left to deal with
is "now" and "tomorrow".
|
מגנט נצמד ללב
צובט אל גם אוהב
מגנט נתלה על עץ
|
Hating the final salution.
|
פנים לבנות מבצבצות על המרפסת
מלאות השראה
|
The smell in the air
the beginning of war
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
תחשוב על זה.
אתה קורא עכשיו
את מה שאני כותב
עכשיו.
ובכל זאת, שני
העכשווים האלה
הם אינם אותו
עכשיו.
מה זה, אם לא
פרדוקס?
ץ סופית, לא חכם
ולא נעליים, סתם
משועמם. |
|
