|
"חשבתי שזהו-זה, הצלחתי לעבור אותה. עד שיום אחד המכה נחתה.
היא סיפרה לי שפגשה מישהו לפני כמה חודשים, והרימה את ידה
השמאלית עם קמיצה מעוטרת בטבעת-אירוסין". הוא השפיל מבט.
"הרגשתי כאילו חנית מלובנת ננעצת לי בלב. חיבקתי אותה רק כדי
להסתיר את עיניי מפניה".
|
לא ביקשתי יותר, רק לחבק מידבר, אז לקחת לראות ואמרת "בטח
אפשר". אחר-כך שוב טופפת עד אבד המקצב. פנית לרחוב ונשארתי
לבד.
|
מים תכולים וחמים הקיפו אותי. קרני שמש נוזליות רקדו סביבי
ואני חתרתי לעומק הכחול. ככל שהעמקתי המים התקררו. הסתכלתי
ימינה ושמאלה ואז ראיתי אותך. השתכשכת באיטיות כמו מלאך שטבע
והסתבך בכנפיו וכשהבחנת בי התקדמנו זו לזה בריחוף אסטרונאוטי.
|
החלטתי שאני זה ארבעה (פלוס מינוס)
וככה זה קרה:
|
באת בנחיריים
על חולצה שדבקת בה.
בחטף באת,
מתגלה מתוך
חיתוכים של
צל על זמן
|
אין לך גבר אחר
יש לך גברים אחרים
|
בואי נרקוד לאט ריקוד של ג'ז
ונשתקף בתוך מראת חדרך
ראשך ינשום על כתפי
|
עכשיו מת מזמן
הוא התאבד לנהר.
נהר שסוחף נרות על עלים
כפותי ראש הניחום ילדים אבלים.
|
ביום ההוא בו הבטתי בעניך הנבוכות והעמוקות
שנסגרו לפני כשער ברזל הננקש במנעול
ומשוקשק במפתח טרם ראיתי
או יום וחלום
|
מחלחלים אחד לשניה
דרך עורקים דקיקים
|
אני צריך רק אהבה חד-פעמית,
אהבה זריזה ועוצמתית,
ידיי על ידייך בסיור מודרך,
אהבת שירותים במשגל מאונך.
|
פנסי הרחוב
כעדים זורחים
מאירים את דרכי
אבל גם את כל שאר הדרכים
|
התמסרנו שירים
רתח הנייר
היינו יחדיו
אהבנו לבד
|
אכן יושב תחת עץ שזיף מבשיל
עט תחוב בפי, אבל מה זה כבר יועיל?
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
אני לא מצליח
לעשות את העבודה
כשבועז מצליף
בי. אני נהנה
מזה יותר מדי.
פועלו של בועז
רימר |
|
