|
קיץ
יעל ואני שרועות על השטיח בחדר שלה שבעלית הגג, שותות שוקו קר
ומחסלות ופלים. התכנסנו רשמית כדי להתכונן למבחן במתמטיקה, אבל
יעל כבר יודעת את החומר ולי לא יעזור שום דבר.
|
הוא כל כך משכיל
אבל לא מבין שאת אוהבת אותו
הוא עילוי מוסיקלי
אבל לא שומע כשקולך רועד מאכזבה
|
יש לי מגן
זכוכית מחוסמת
דבר לא חודר
עליי הוא שומר
|
איבדתי את הצורה
איבדתי את התמימות
איבדתי את האמונה
איבדתי את הסבלנות
|
דעתי אינה סובלת
שלא תהיה בחיי
דעתך כן
|
ובי אתה אוהב
את השתקפות דמותך בעיניי.
|
אני טיפוס של לילה, ככה טוב לי. אוהב את השקט, את המרחב הכהה,
את המקום שהתפנה עכשיו כשכולם בקופסאות הקטנות והמוגנות שלהם.
אוהב את האנשים של הלילה, שהחושך מאפשר להם להוריד את המסכות
לשעה או שתיים.
|
אתה מספר
שלבך עשוי זכוכית
אבל אתה לא מהסס
לזרוק אבנים
|
|
|
תביאו לו ממחטה,
מסכן.
האישה הקטנה
תומכת באיש
האדום מהצד. |
|
