|
כרוניקה של רעמים מציתי אזעקות
וחתולים מייללים על רקע הברקים
אני אומרת לעצמי
זה חוזר בכל חורף
אני אומרת
משהו חוזר כל חורף ועומד להתרחש
חמושה במטרייה החדשה שלי
חיפשתי אותה בחלונות הראווה
קטנה מכדי להתמודד עם מכנס שנרטב
כי
היינו צריך לקנות מגפיים או היא תתקרר
כשהיא שולחת אותי לתוך המקלחת כמעט מצווה
ואני
מביטה בחלון על ההורים שמצילים את הילדים שלהם
מכבישים מחוסרי תעלות ניקוז
אני אומרת לעצמי
איזה לונהפארק היה לנו פה ברחוב
מעדיפה את בדידותי
שתעטוף אותי
כשאסע למסע
|
זה יום סגריר
ועל קומת הגג הקשת מתגלה
בגובה חלומות
היא מדברת עם ענן
|
ורק אתה לי שמש
חיוך מלא סליחות
אתה לי חושך ולי אור
אתה היום, בל יעבור
|
עיר קטנה של אנשים
שואלים כיצד לחיות
יש שמתפתים לרקוד
בדידותם מול ים שתיקות
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
אתה אומנם כותב
שזאת היצירה הכי
גרועה שראית
בחיים, אבל אתה
אפילו לא טורח
להסביר למה. אתה
מעביר ביקורת
חלקית, אומר את
הדעה שלך אבל לא
איך לשפר. במה
אתה חושב שזה
יעזור לי?
ובכלל, אתה הגעת
למצב שאתה מוערך
מאוד, אז אתה
מרגיש שאתה יכול
פשוט להגיב
בכזאת צורה לא
בונה על יצירה
של ילדה בת 14
עם חלומות?
אתה כנראה איש
מאוד טוב...
בימאיסטית במשבר |
|
