|
שוב ראיתי אותו. כל כך יפה, כל כך דומה לאלן דלון.
הדמיון הזה שנחרט בראשי, היה זה שהציל אותי באותו יום אחרי
הצהרים אפור וקר של חודש נובמבר באמסטרדם.
|
הפגישה קצת מתאחרת
ואני כלל לא מרגיש
איך כמו בעלילה של סרט
מתחיל לו כאן תרחיש
|
את הדובדבן שבקצפת
אבן הראשה
הגולה שבכותרת
את השמנה והסלתה
|
אילו ידעת
מה אני עושה
בחדרי חדרים
אחרי שהלכת
|
אין לי ממי לפחוד
אספתי כמה חברים טובים
שיאמצו אותי אל תוך לבם
ובזכותם לגדולות אני נועד
|
אל תלכי
חרקי שיניים
עד שתשחקנה
היאחזי בצפרניים
|
ארץ יגעה
ספוגת דמעות
מה לך
כי עוותו פנייך
|
אני אשה אקלקטית
אסופה של יצירות
|
את לא לבד
כולנו כאן איתך,
ביחד
כולנו מחבקות אותך
לומדות ממך הכל
|
ברגעים כאלה של
פחד
אני מושיטה את ידי
דואגת לך, מעודדת אותך
|
הגשם הראשון
מנער בי זכרונות
אבודים
|
איו מסיבה
אין ברכות
אין טלפון
אין חברים
|
במושבה הגרמנית
של ילדותי
בתוך מטע זיתים
נטוע גם ביתי
|
הניחי לי, נפשי
אל תתחבטי בי
הרשי לי להחליט
ובעצמי לבטוח
|
זאת לא אהבה
אם אתה לא איתה
כל רגע נתון
קולט מבטה
|
זה השיר שלנו, כובש ומשכר
הוא מחבק אותנו מדליק ומעורר
הוא מנחם, מרגיע, מזכיר ומלטף
אליו נתגעגע איתו גם ניפרד
|
תני לי נקודת מוצא
תני לי רמז כל שהוא
תאמרי לי מה שאת רוצה
חזרי אלי מתי שהוא
|
זקנים של פליני
ליד השולחן
מנסים כמו בכוח
לדחוס לכרסם
|
טיפין טיפין
אתה שואב ממני
את כוחותי האחרונים
מתיש באהבתך
|
איך שאת אוהבת
את כל האבהבים
כובשת מי שאת פוגשת
עד שהוא נשבר
|
אתה תקוע לי כמו עצם בגרון
לא להוציא ולא לבלוע,
להיות איתך, זה מה זה שיגעון
לא רוצה ממך יותר לשמוע
|
בתי ביקרה בורשה
בארכיון היהודי
מכתב בפולנית
בכתב ידו של אבא
נמצא שם בגינזך.
|
דברים
שאני לא מבינה,
כמו שירים
למשל.
|
לא מפריעה לי השמש
הקופחת על ראשי
המייבשת שפתותי
ומגבירה את צמאוני
|
קופאית קשת יום ומותשת
מהיום כבר מותר לך לשבת,
להניח גווך העייף
בלי לפחוד מהבוס הזועף.
|
מילה אחת שלך
עושה לי נפלאות
רוקמת אשליות
מעוררת בי תקוות
|
אני אשה
של מלים פשוטות
המובנות לכל
|
לא את המפותלת
הן סוקלת
ממכשול,
ושובצת
באבני תקווה.
|
הזמן קצר אך
הוא גמיש וניתן לשינוי.
אני מושכת אותו,
משחקת איתו,
מנצלת אותו עד הסוף.
|
אני אומר לך קרפה דיאם
חייה רק את היום
כל עוד הלב שלך פועם
תגשים את החלום
|
את אוספת לך שברי חיים
ומחברת זה לזה ביחד
משחזרת את אותן שנים
ומסתכלת במראה בפחד
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
לעזאזל!
איזה בן אלף אחד
קרא את אחד
הסיפורים שלי,
וכתב בביקורת
שלו שהוא מאוד
מלודרמטי!!!
איזה חוצפה!!!
הוא בכלל קרא את
הסיפור?!
תאמינו לי,
עברתי על הסיפור
הזה אלף פעם,
ואני לא מבין מה
לא דרמטי בו!!!
ץ סופית מטיח
האשמות. |
|
