|
את יופייך אלכוד בלאט
ואין הוא זה הרואים כולם
אלא זה הנסתר מעינם.
בנפשך, בחכמתך
|
אל תבקשי את החיים
מוקדם מדי
תני להם להוליך אותך
אל האהבה
אל המנוחה, הנחלה
אל השקט, השלווה
|
אוסף בדרכי מכל עבר
את כל מראות השבר
ושברי המראות מכל גבר
כל הלבבות הסדוקים
|
שנים אני רודף אחרי המציאות
ומסתתר מאחורי עצמי
אבל יותר מכל חושש להיות תלוש
מהגשמה עצמית
|
רציתי להיות לך שיר
לנגן לך בתוך הלב
רציתי להיות לך רקוד
בתוך גופך לדלג
|
איכה אמצא לי רע
אם אין עוד פתח אל תוכי
תחת עצמי כורע
נבואתי מגשים בבכי
|
A mystery of the unfolding truth
Reality in its most obscure form
and then there is silence.
|
To thee, I will submit my soul
and even for the brief of moments,
even that it lasts not long
in that instant, we shall be reborn
For that brief time on earth
and ever since, inside our depths
we shall be forever blessed
|
Sometimes it seems as if Reality
is just Naptime in between Dreams
Matters can only remain Temporary if we change them
|
Once your pain hurts me
your happiness brings me joy,
Once I fight your battles
cry your tears,
From that moment on,
I love you
|
It lies in peace until it dawns,
From afar, thou see its thorns
It eases thee into its paws
And certainly isn't without flaws
|
I stand before thee - unmasked
Naked of any costumes
With piercing eyes I observe
The transformation thou undergo
|
I
don't know why
you even bother to ask
if your questions can only be answered
by what you have in mind
and if I try
to gratify
with my best intentions
you complain that I lie
|
ובשער הניצחון,
עומד ילד עם תת-מקלע
בן שתים עשרה שנים הוא
וכבר לוחם בשורות מדינה
מטרה מקודשת ישנה
אך הוא אותה לא יידע
בדגל מנופפים אנשים צמאי דם
ונדמה שהדם נחל את מקום
היזע והדמעות
|
כשיש מישהו לאהוב
הנפש מתמלאת לרוב
מרוחק מכל בדידות
אני מוצף בנחישות
|
דרכך שונה מזו שלי
את מקימה לך מחסומים
את מבודדת את עצמך
ומסתגרת לך בתוך לבך
|
את שדהרת אל חיי
לא אמרת לי לאן את רוצה שנגיע
את שסובבת את ראשי,
שבית את נפשי, כבשת את כולי
|
בואי
וחבקי אותי עכשיו
חזק
עד שלא יכאב
אז - לא ארגיש יותר לכוד
בתוכך
שוב אלך לאיבוד
|
הוא נותר בודד במערכה
חובק את האתמול
ונושק אל המחר
ההרים נושאים פניהם אל הנהר
ודמויות רצות בחשכה
הוא שוכב שותת דמים
וכולה מוכה הלם
|
הייתה היא נערה
צעירה וביישנית
ולבה הרה
כשבראשך תכנית
כל כולה הומה
חומר ביד יוצר
והיא רק נשמה
המחפשת חבר
|
האפילו השמיים
על חלומי
עד תום חיי
אהרהר בו - אף במותי
|
עת חיפשתי את עצמי לדעת,
פגשתי איש אחר - בדוי
העונה לאותם פנים וגוף
אך עולמו הזוי
|
צועק על עצמי בשקט נורא
גוער ומטיף מול המראה
הן הכל רק בך תלוי
אם לא הנסתר, לפחות הגלוי
|
מותר לגברים ואסור לנשים
העולם מלא אנשים טיפשים
מותר לנשים ואסור לגברים
העולם מלא אנשים עיוורים
|
מעל הרים של חושך
עומדת הפרה
את אוזניה תאטום
אל מול השקט הנורא
ורחוק משם, השה
צולע ומדדה
זועק את מר לבו
מבקש הוא את אמו
|
הייתי מפקידה את לבי
בידך - שלט רחוק
הייתי לוחשת לך
אהבה ללא מילים
|
לא יד מלטפת
לא מילה טובה
אף לא חיבוק - כמעטפת
יחזירו את אשר אבד.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
- מה זה?
- שלושה אנשים
שומעים ווקמן?
- כן?! זה
שומע?!
"1001 בדיחות
ויזואליות"
בהוצאת בוליביה
ושות'. |
|
