|
בקושי לעצמי הודיתי. בקושי לעצמי הודיתי שאני כאן, בגן עדן.
בקושי לעצמי הודיתי מאיפה השריטה.
בקושי לעצמי הודיתי, כמה שנהניתי מהקפיצה.
|
אתה כמעט דחפת אותי מהצוק בשתי ידייך החשופות, שכמעט ובלעת
בשבילי את הכדורים בשתי שפתיך, בלשונך, במילותיך.
|
הייתי קטנה, אולי בת עשר. חשבתי שזה לא בסדר שלא בוכים, כי בכל
זאת, את אינך.
אבל לא בכיתי, כי לא הייתה לי סיבה.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
אני לא מוכן
לבטוח בשום דבר
שמדמם חמישה
ימים ולא מת.
תומאס מצטט את
סאות פארק. |
|