|
בקושי לעצמי הודיתי. בקושי לעצמי הודיתי שאני כאן, בגן עדן.
בקושי לעצמי הודיתי מאיפה השריטה.
בקושי לעצמי הודיתי, כמה שנהניתי מהקפיצה.
|
אתה כמעט דחפת אותי מהצוק בשתי ידייך החשופות, שכמעט ובלעת
בשבילי את הכדורים בשתי שפתיך, בלשונך, במילותיך.
|
הייתי קטנה, אולי בת עשר. חשבתי שזה לא בסדר שלא בוכים, כי בכל
זאת, את אינך.
אבל לא בכיתי, כי לא הייתה לי סיבה.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
חבר שלי אמר לי
משהו על לאה
רבין, והוסיף
זכרונה לברכה.
שכחתי לגמריי
שהיא מתה. אולי
בגלל שהיא
מההתחלה הייתה
מיותרת.
אחד ברגע של
התעלות. |
|
