|
היי,
אני לא מתאר את עצמי יותר מידי...
אז נולדתי ב1984, מזל דלי.
תהנו, ו...הכל דמיוני!
הייתי רוצה להגיד לך את זה פנים מול פנים, אבל אני לא חושב
שיהיה לי האומץ להסתכל לך בעיניים, לא לפני שתדעי את כל האמת
שלי. אז אני מבקש ממך רק דבר אחד בינתיים, תקראי את זה עד
הסוף.
|
עיניים תמימות של מלאך מביטות בפחד וחוסר אונים על פני שליחו
של השטן מרים ידו בשנאה רגע לפני הסוף, כנפיו הלבנות מקופלות
באימה, מלוכלכות בדמו. הוא יודע שהגיע תורו, הקורבן.
|
הוא שכב במיטה, לבד, שקט. הוא הביט בתיקרה, ולא עשה כלום. זה
הדבר שהוא הכי אוהב לעשות, כלום, פשוט להסתכל על התיקרה ולא
לחשוב. כשנכנסתי לחדר, הוא הסתכל עליי, פתח את הפה לדבר, אבל
לא אמר כלום. ידעתי שהוא רוצה לישון. יונתן תמיד הלך לישון
כשהוא ראה משהו מיוחד.
|
מי שכבר למד לבגרות בהיסטוריה בטח כבר חרש את השואה, מלחמת
העולם השניה, ובקיצור, היטלר הצליח באמת ובלי כוונה במטרה שלו:
הוא הפך כמה ימים מחייו של כל מתבגר ישראלי לגיהינום, גם היום.
|
ליד הכניסה, ליד הדלת. עכשיו אני עומד, קפוא. מכירים את ההרגשה
שיש לפני רגעים מכריעים, השקט שלפני הסערה? אני מכיר. רק לפני
רגע רציתי לקום ולברוח, אבל משהו משך אותי לכאן.
|
תמיד רציתי להרגיש איך זה להיות מאוהב. אני יודע שלא תמיד זה
הולך ככה, ובמיוחד לא אצלנו, לא ככה הולך הטבע. אבל רציתי,
אסור לי?
אבל מה האהבה הזו עשתה לי, לא תאמינו. עכשיו אני אבא לשבעה,
אולי חמודים אבל הם משגעים לי את השכל עם כל היללות שלהם.
|
פעם תפסה עיני ניצוץ, אור קטן מסכן, גוסס לו בחשכה. עצמתי
עיניי ושלחתי את ידי להגן עליו מפני הקור, הרוח.
|
שרי נרדמה עם חנה בזרועותיה. שתיהן כל כך יפות, כשאני מסתכל
עליהן העולם נראה לי מקום כל כך טוב ורגוע.. אני נשבע שלעולם
אני לא אתן לזה לחמוק ממני. אני לעולם לא אעזוב אתכן, ואני לא
אתן לאף אחד לקחת אתכן ממני.
|
שמואל היה כמו רוח וסערה שמתכוננת להתפרץ בכל כוחה. תמיד היה
הכי טוב בהכל, היה הכי גבוה והכי חכם. כל הבנות הסתכלו רק
עליו. ועל כל זה שנאתי אותו יותר, אבל שמרתי את זה בפנים, לא
הראיתי לו את זה.
|
פתאום ראיתי אותו ברחוב בתל אביב, יפה, מקסים כמו פעם. חי. 10
שנים שלא ראיתי אותו, פשוט נעלם. ידעתי שאני צריכה להמשיך,
כאילו לא ראיתי אותו, אבל התשוקה שלי הייתה חזקה יותר.
|
פרט אחרי פרט אני מרכיב תמונה שלמה, כמו פסיפס, חלק אחרי חלק
אני מרכיב תמונה אחת גדולה לנגד עיניי.
|
אהבתי להחזיק אותך, בין הידיים שלי, הכי קרוב שרק אפשר. הייתי
מסתכל על החיוך המתוק שלך...
|
אני עסוק כל היום במבחנים, מגנים ובגרויות. יש לי סדר יום
עמוס, הכל מתוכנן, ללמוד, להתאמן, לנגן. והכל בשביל מה? בשביל
שיהיה לי טוב בחיים, להבטיח עתיד.
פתאום אני שומע, בין נשיפה לשאיפה, עוד חייל מת, נהרג בעת
פעולה.
|
נפגשנו פעם ראשונה במחנה בזה של נגינה, בני הקיבוצים, אולי
מישהו שמע. אני מנגן על חצוצרה והיא על קלרינט. "אתה ירון? יעל
סיפרה לי עליך, לא מפסיקה לדבר עליך. ירון פה וירון שם, אוי
ירון עשה כבר את זה, כל הזמן ירון. דווקא חמוד, מבינה אותה".
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
רק שתדעו,
הויאגרה, מעל
גיל תשעים
ושתיים, לא ממש
עוזרת.
זקן הבמה החדשה |
|
