|
הקנאה בפול סיימון,
האמונה בבוב דילן
וההספד לפרנק זאפה.
|
היא הייתה ברמת השרון. כנראה משום ששם היה ביתה. השעה היא
שתיים בלילה והיא רוצה לישון, אבל לא נרדמת. "אני רוצה לעזוב
אותו" המחשבה צצה לה בראש שוב ושוב "הוא לא התקשר היום ולא ענה
לי לטלפונים, מה אני עושה איתו? בפעם הבאה שנדבר אני פשוט אפרד
ממנו", הבטיחה לעצמ
|
היא עוד לא יודעת שכל מה שחי בבית שלנו מת בזמן שהיא לא הייתה.
זה כולל את האהבה שלנו.
|
אמרתי לרועי, שאני הולך לשירותים. אבל יצאתי החוצה. הלכתי
למזנון סמוך. "יש לכם סיגריות בבודדים?", שאלתי את המוכרת. היא
חייכה אליי ושאלה: "סיגריות לבודדים?". אני לא מאמין, שהיא לא
שמעה, סתם ניסתה להצחיק. קניתי סיגריה. התקשרתי לליאת.
|
כשהגיעה הלהקה לשיר השלישי הקהל כבר הספיק לפזר את הכסאות ולא
הייתה שורה ראשונה ולא הייתה שורה שנייה והמחשבות על משפט
שלמה, כמו שתי הנשים המבוגרות, נשכחו מראשי ונכנעתי למוזיקה של
הג'ירפות ולשגעונות של הכהניסט הצודק האחרון.
|
יום אחד, שלא היה שונה כלל מהרגיל - דב עשה ביד. ובזמן שעשה
זאת - צצה לו נורה אדומה. כאן ראוי המחבר לציין שאין הוא דוגל
להשתמש במטאפורות בסיפוריו וכנ"ל לגבי כלל סוגי הדימויים ולכן
אין הכוונה לנורה אדומה שצצה מעל ראשו להזהירו ממשהו אלא
מילולית צצה לו נורה אד
|
במקום אחד על פני הכדור הזה שאנו קוראים לו עולם,
חיו להם באושר ועושר חבורה עליזה,
חבורה של שדונים קטנים-קטנים,
שחיו בכפר קטן-קטן.
|
שלושת החברים חזרו איש-איש לביתו, והערב הסתיים לו בסביבות
השעה 20:00. לאף אחד מהם לא היה ספק, שהם לא ידברו יותר באותו
לילה. כי פשוט לא היה על מה.
|
הדבר היחידי ששנינו הסכמנו עליו זה שהמילה "דיל" ממש מחליאה
ולא צריך לנסוע לשום חופשה בגלל שמצאת "דיל"...
|
מצד שני יש לי מישהי שזוכרת בע"פ את כל תאריכי יום ההולדת של
חברי הביטלס ואם המזל ישחק לצידי, אז היא עדיין תהיה לצידי
כשאני אהיה בן 64.
|
מיכאל החליט להפרד ממני אתמול. הוא טוען, שהיחסים שלנו לא
מתקדמים לשום מקום. כנראה, שזה מכיוון שלא הסכמתי להתחיל לקחת
גלולות. ובכלל, מה יש לגברים נגד קונדומים?
|
דני התגייס אחרון מכל חבריו. שוב פעם הגיע לתל-השומר, הפעם עם
הצו המיוחל. "אחרי שנלחמת בפקקים באיילון", אמר לו אביו, "אין
לך עכשיו שום בעיה להילחם בערבים!". דני צחק ואמו בכתה.
|
להקשיב לחיפושיות
לא להתעסק עם בעיות
|
ולפתע,
משטרת העכברים מתעוררת.
תופסת אותי עם טופריה,
מדליקה אותי עם פרוותה המסתמרת
האם תעכל אותי הלילה או תשאיר אותי על המחצלת?
|
זוכרת איך פעם שכבנו על מיטה בגובה הרצפה?
זוכרת איך אהבנו כמו ילדים,
בלי תאווה או תשוקה?
|
לצלם מישהי זה כמו לעשות איתה אהבה.
זה לראות כל דבר בה כמו שהוא,
זה לגעת בפרטים הכי קטנים,
זה לראות אותה מעבר למילים
|
אני עומד לי בתוך חצר
מאחוריי שוכב בית
שהולך
ונעלם
|
נפש חמה בצבע זהה,
מתגנדרת,
משוויצה,
מתלהבת,
|
אכתוב פסוק זה,
לכל מאן דבעי
ולכל אהובותיי
מעטות ככל שתהינה
|
כשמישהו מסתכל על תל של אפר שעשוי מבני אדם,
אין לו מבט בעיניים.
|
אם כבר מסתובבים בכיכר לבד
|
אני אוהב את הכלב שלי באותה מידה שאני אוהב אותך,
אבל את עלולה לעזוב אותי,
הכלב תמיד ישאר נאמן.
|
הבית של ביאליק סגור השנה
והרחוב שלו שקט
רעש מגיע מהשכן שלו
הלורד הבריטי הסואן
וריח השמן העמוק עולה בנחיריים
מהשוק של בצלאל
מהתימנים משעריים.
|
תמיד תלבשי טי-שירט בהירה מעל חזה בלתי נתמך ובלתי נתפס.
|
את מצליחה להפתיע אותי בנפלאותייך כל הזמן.
את מעשירה אותי בידע שלא ידעתי שקיים.
את מענגת אותי בדרכים שלא ידעתי שאפשר.
|
היא מלטפת לי את הנשמה
(מענגת)
היא מרטיטה לי את הגוף
|
כולם צריכים לנשק אותי...
מצידי שכולם יהיו רק היא.
|
אם תראו אותה, מסרו לה ד"ש,
היא כרגע בצריפין.
|
היא מאמינה שאנחנו האמיתיים
פושטת את החולצה ולוקחת את שלי
|
אני צלילי חיות מחמד.
אני לשון עפרוני בג'לי.
אני גשר על מי זעף.
אני בודהא וקופסת השוקולד.
|
ושיר לא הושר כשנגענו
רק מנגינות נשמעו
למגינת לבך
חובב המילים
|
מלטף פנים חסרות מגע
מחפש אחות, מוצא אישה.
|
אני בו כי אני משתוקק.
אני בו כי אני חרמן.
אני בו כי אני מבודד.
|
הביריון השכונתי סולק מכל אדמה,
הוא נדד בעולם, נווד גולה
ראה את משפחתו מתבוללת
|
אמי הייתה תופרת
בכחול טוותה לי ג'ינס
ואהובי הימר את נפשו
שם, בניו אורלינס
|
אפשוט מעליי את גופי ואתן לך.
|
בחלום שלי אני בוכה.
דמעות של כאב.
דמעות של אבל.
|
גן חיות בשלכת,
ואני אינני עלה.
חיות מסתדרות שם בשקט,
מנגלה על הפודיום עולה.
|
מרתיחה את נפשי כמו גם את לשוני
על פטמות עשויות דבש
וגוף בלתי נמנע
|
אתה דוחה אותי,
איש מזויף,
תזיז את הישבן שלך,
תזיז ת'תחת-
|
אחי,
החיים הם הקטסטרופה הכי מקסימה העשויה לקרות לנו,
והקטסטרופה הכי מקסימה שאנחנו יכולים לתת לאחרים לקרוא.
|
בחלום שלי שוכחים ממני,
אבל רוצים שאני אהיה שם.
בחלום שלי מהללים אותי,
בחלום שלי אני לא ישן.
|
היא לא התיישבה
היא לא התהפכה ולא זחלה
היא עדיין לא ראתה את השמש
|
הייתי כותב שירה,
על מצבות מגולמדות
|
שירים שמחים מזכירים לי אותה בשמחתה
שירי אהבה מזכירים לי כמה שאני אוהב אותה
|
על גופה הערום
יש צלקות
וגם כוויות
|
וטלי אמרה לי שהיא לא תעריך אותי עד שאני לא אגרום לה לבכות.
|
אל תגיד לי שאתה אוהב אותי,
במיוחד לא כשאתה בתוכי
|
אני מחזק את ידיהם של האדומים הבוכים.
אסור להרוס מקום עם כל כך הרבה זכרונות.
לאנשי כל הצבעים עצוב
|
למה אני לא יכולה פשוט לאהוב אותך,
מדוע לטרוח ולעוף מעלייך,
גולם יקר שלי... אני מכירה אותך
|
את אומרת שאת לא יכולה לאכול איפה שאת מחרבנת.
את פורשת כנפיים ועפה.
|
היא צורחת מרצון
פעם מאהבה
פעם מתשוקה
פעם מעצב
פעם מכאב
|
אני מתיר את הפחדים האלה שלופתים אותי
|
משוחררת מכל עול,
היא אוהבת לרקוד כשאף אחד לא רואה.
|
היא מציגה אותי כחבר הכי טוב שלה
כי החברה הכי טובה שלה נפטרה
היא עכשיו בבלגיה מתרגמת שפה זרה
כמו עיוור צבעים שעוזר לצבוע דירה.
|
אהבתי עד אשר כל חושי חשו לחיות,
חושיה החושניים של זאת אשר חשתי אליה,
גרמו לי לאבד את חושי.
|
כשזמני למות יגיע
אקעקע את ליבי
|
הסיבה לאהבתה נשגבת
ממני, נטרפת
|
מביט למטה, אל האתמול
הלב בתוכי בוער, שורף את הכל
|
כמו נוצה בסתיו,
הוא לא עף לשום מקום,
יורה גבוה.
|
לא מעוניין להיות שמן כזה
אנשים יחשבו שאני סתם בדיחה
מעדיף להיות רזה כזה
ואני בדרך להיות אחד
|
הרוח לא תנוח,
לא תוכל לה מול שדייך.
|
התום שלה נוטף לה מהשפתיים,
מדביק את העולם הדביק לפניה.
טוב בוקע ממנה.
|
ואיך הוא חי את חייו?
יצא מכל החורים ונכנס רק לחור אחד
מסכנה הנסיכה שניקבה את גופה בדרכו
בגוף של המלך טמונות המראות.
|
כן, הגרמנים שטבחו
מיליוני נפשות
נסלחו על ידינו
בזכות כמה בוחטות
|
דמעה קטנטנה בגאון ניצבת
חורטת צלקת, זולגת בשקט
נופלת כמו נוצה מרוטה
גומרת בתוך ימה מלוחה...
|
אז הנה משמעות החיים
ממש לפי המדענים:
טרי גיליאם, גראהם וג'ון
וגם מייקל, אריק וטרי ג'ונס
|
אתה יודע מה כתבו
אתה יודע מה יצרו
עשו ממך כוכב כזה גדול
|
מי אוהב חתולים?
למי אכפת אם הם מגרגרים?
למה שזה ישנה לי אם הדבר הקטן והחמוד הזה מתכרבל...
|
העצים התפשטו
והתלבשו מחדש
וחזרו לעירום סתווי
|
לפעמים אני מרגיש שאני מסתובב במעגלים
לא מגיע לשום מקום וגם לא מעוניין
|
הפעם ההיא, שתישאר רק בינינו
בינינו, לרוב את גמרת
|
מציאות מקבילה צריכה את האהוב שלה -
יקום נפרד, לא יכול יותר עם המקבילה שלו
לא יכול לתת לה יותר, נגמר
|
מרלון ברנדו חי בתוכי.
אני מרגיש אותו, הוא חי.
|
כל מה שהזיז לי בזמנו,
היה שאני, גבר אנוכי.
אני מניח שהביחד שלנו לא אמור היה להיות.
|
There are about a billion things I want.
About a million things I long for.
Thousands of things I care for
|
הם נאחזים בחול
ונדבקים אליו כמו רעל
מתמסרים אל כל גרגר
|
מעבר לחומות המחשבה
ומבעד לחלונות העיניים
חיפשתי ארץ אחרת
|
ראיתי כוכבים מעל הקבר של היטלר
כן כן, דווקא שם.
|
הרגע הקצר בו היד שלי נוגעת בחול שמכסה אותך מרגיש כמו נצח
נעמה שלי, מלאך שלי
בטלוויזיה גמר כוכב נולד - במציאות אצלנו, מלאך מת
|
משתדל לדחוף את הקץ
אל הלא נודע
וברגע הזה הנשימות פוסקות
|
בוב אוהב פולי
פולי אוהבת בוב
|
אחר הצהריים
בית קפה
הוא ממנה נפרד
היא מושיטה יד אל הדמעות
בעיניו יש יובש קל
|
כן,
את ואני בעולם ההפוך,
את תהיי כוכב ואני מלאך,
את תהיי צליל ואני מילה.
|
אם השם לא מוסכם נשרוף אותו
עם כימיקל אפל במיוחד
ובחוץ המליונים ידעו
עדיין לא "הבמוס פאפא".
|
גופך מושך אליו, "אני מאוהבת?"
גופך רוצה אותו, "אני חושבת!"
|
קיץ וחם לו נורא.
מדי ב' מזיעים
מאה אחוזים של כותנה.
|
איך זה שכל מה שאת רוצה לתת זה אהבה
וכל מה שאת מקבלת בחזרה זה כאב?
|
אפלולית דועכת
נסגרת על תל אביב
וגם במחשכייה נוגעת בי העיר
|
אני שפל המדרגה של רוברט וויאט הגאון
אני התשוקה של דילן, עוד רוברט בארון
אני סיפורי פוגי, בתוך פיתה כמובן.
|
לאן נעלמה אמך תינוק קטן?
לאן היא נעלמה?
רחוק, רחוק מכאן.
|
אני אוהב בצורה עצמונית,
חושב בצורה עצמונית,
ואפילו מזיז את גפיי בצורה עצמונית.
|
סרט של קובריק נגמר ואני עוצם את העיניים
חולם על שינה מתוקה
משתוקק למנוחה
אך מתעורר בבהלה
אחוז בעתה
תפוז מכני
|
לי זה כל כך קשה להיות
באהבתי אותך
|
זאת לא פעם ראשונה שאנחנו רבים ושנינו יודעים איך זה נגמר ששני
"היטלרים" נלחמים אחד בשני... אחד עושה את מה שהשני רוצה...
וההיטלר הזה הוא בד"כ אני.... אז אולי כל הריב הזה מיותר?
|
אביב גפן נשא לאישה את בח"ל. טקס החתונה נערך בצל המשפחה.
|
כ"כ הרבה פעמים חשבתי שאני מאוהב,
כ"כ הרבה פעמים חשבתי שאוהבים אותי,
כ"כ הרבה פעמים טעיתי - איך אדע שאני לא טועה הפעם?
|
לא הייתי מתמכר ל"היי ג'וד" ולגיטרה שמייבבת בעדינות
לא הייתי מתפתח לכיוונים מוזיקליים
לא דילן, לא פינק פלויד, לא זאפה ולא זפלין
|
לא רוצה להתגלות בפני האחרים ולא רוצה ששום דבר יקרה לזה,
כי זה מושלם וזה קסום וזה נכון ואני לא רוצה שזה ישתנה.
כל כך טוב לי בבפנים איתה, הבחוץ כל כך רחוק.
|
אני מצפה מהמאהבת שלי שתסבול אותי גם כשאין לי הכי הרבה מצברוח
בשבילה, וגם כשאני במצב הזה שתהיה מוכנה לשכב איתי. אם יש לה
בעיה עם זה, תהיה לה בעיה איתי.
|
אז מה?
אני רואה שלא כתבת עליי שום דבר.
זה לא שציפיתי שיהיה כתוב עליי שיר אהבה או משהו,
אבל איזו מילה או שתיים,
איזה חצי חרוז,
משהו?
|
תופעה מטאורולוגית מעניינת ובלתי מאומתת גורסת שבחודשי הקיץ
המהבילים חם הרבה יותר ביציע המזרחי באצטדיון רמת גן מאשר
בשכנו המערבי. תופעה גאולוגית חופפת אומרת שבימי החורף הגשומים
היציע המזרחי גם הרבה יותר רטוב ומלוכלך.
|
את השיער שלה, את העיניים שלה, את האוזניים שלה, את הפה שלה,
את הלשון שלה, את הצוואר שלה, את הכתפיים שלה, את הזרועות שלה,
את החזה שלה, את הבטן שלה, את הירכיים שלה, את האיבר שלה, את
הגב שלה, את הרגליים שלה, את ברכייה, את כפותייה. השטן ברא
אותה.
|
אז איך שם בגן עדן, בשמיים?
האם שם מלמדים שירים של פזמונאים בבתי ספר?
|
מי כמוך עשתה את דרכה לתוכי,
כאילו ביקשתי את זה
(כאילו הייתה לי ברירה)
|
הרכבת כבר נעה על קו ויקטוריה הצפוני... תיכף אני אגיע לתחנה
שלי והכריזה תגיד "דיס איז גרין פארק, צ'יינג' היר פור דה
פיקדילי ליין" כאילו שהיא מתכוונת ספציפית אליי.
|
Dada's still here
Dada's everywhere
|
אלוהים תחנוק את המלכה
ותן לי לזיין אותה
כמו שכמעט עשה היטלר לפני שישים שנה.
|
צופה בבחורות ברזילאיות
שמשחקות בכדור לבן שעף מעל לחוף ים-תיכוני
|
And all that is gone
ועכשיו לא נותר בינינו אלא זכרון
|
יוצא מהאמבטיה.
הודעה בפלאפון.
"מה קורה?"
מאת:
זו שלא רצתה.
|
ניסיתי לומר אבל לא הצלחתי, ואז גיליתי שכבר עשו את זה בשבילי.
ג'ון, פול, סטינג ופרדי. יונתן, יענקל'ה,יצחק,שלמה ועוד פול
אחר. ג'ים, דון, אלוויס, בראיין ועוד ג'ון אחר.
|
הוא לא מתגעגע... מתעגעים אליו! הוא הלך לעולמו! הבדרן הזה לא
קיים יותר! הוא חדל מלהתקיים! פג תוקפו והוא הלך לבקר את
הבורא! זהו בדרן מנוח! זוהי גוויה!
|
את החברה הכי טובה שלי
אין כמוך לי בעולם.
|
צולם בהריסות בנייני התאומים שמונה ימים אחרי הפיגוע.
שדרות החרות פינת ברודווי.
|
זיקוקי דינור בקראקוב, פולין.
|
I was like an egg rolling through time until the 16th of
June, 2004. Then the egg cracked and I popped out.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
"על החלון
ישבתי, ומשוואות
בפיסיקה כתבתי.
פתאום החליק לי
העפרון, ניסיתי
לתפוס והופס...
נפלתי
מהחלון..."
מתוך -
יומנו של סטיבן
הוקינג |
|
