|
כי אתה
שואף אויר
ומוציא
ואוחז ידיים בחוזקה,
עוצם עיניים
אל מול הכאב.
בורח
מפי סכנה.
|
אדמיין שאתה
שלי, ילדי הקט,
ואוכל לאהוב אותך.
|
דמות בודדה
עטופה באפור
משקיפה על הים הסוער.
|
הדבר הכי עצוב ביחסים שלנו
זה שאין בי געגוע.
והדבר הכי יפה ביחסים האלו
זה שפעם היה בי.
|
אהבתך מצטברת בי
כזפת דביקה-
מצפה את לבי הזקן
|
מדדת אותי
כמו זוג נעליים.
|
אני כבית חרושת
לנערות ללא עתיד.
|
תודה לך,
על ההכחשה הנפלאה
שהצבת עבורי,
כמסך של קרח
ששתינו יודעות
שיפשיר בבוא האביב.
|
את הצלקות שלי אף- אחד לא יכיר.
אני שומרת אותן לעצמי.
אולי כי לכל צלקת על עורי מקבילה בלבי-
עמוקה ועדיין מדממת.
|
אני תוהה לעצמי-
תהיות קטנות, עצובות, רגעיות.
מתחילה בקטן-
משאלות- לב מנופצות,
כאבי נפש עלומים,
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
הסלוגן חדש
אבל הנוד
מאתמול
ההיפראקטיבית
פסיבית |
|
