צרו קשר
 היוצרים
 הפורומים
 יצירתכם
 תביא יוצר
 תביא משהו

אהבתי אותו נורא, ועדיין אני אוהבת... רק שפספסתי את הצ'אנס...

כזה מין איש מוזר...
ציפור מדבר...
שחי ונושם כמו כולם...
אך מבפנים אחר...
לא קשור לעולם...

אבל עד שהוא יתקשר...
אני אמשיך לחכות בצפייה...
ואחשוב שאולי יש משהו באיש הזה...
ששווה את הזמן והכוח שלי...

קשה לי בלעדיך...
להיות רחוקה...
אבל אתה בשלך...
ואני פה מחכה...

אתה כוכב הצפון שבזכותו אוכל להגיע לכל מקום
אתה הירח שמאיר לי את הלילה והשמש שמאירה לי את היום
אתה שגורם לי לחייך בכל מחשבה כשאני עצובה
אתה הניצוץ של התקווה

אבל תמיד נשארת אותה הרגשה מוזרה...
שכלום לא התחיל והכל כבר קרה...
והראש נודד למקומות רחוקים,
שם יש רק נוף, ים וצפורים...

בין אם כן ובין אם לא...
את החיים צריך להמשיך לחיות עד שהם פשוט יגמרו...
כי לכל דבר יש סוף...
ומתישהו המטורף מלמעלה... גם לו יהיה סוף...
אבל ההצגה... היא תימשך לנצח...

במיוחד אם זה הלב שחולה....
שמתפתל מכאבים בתוך גוף שהפך להיות חסר חיים...
המוח שפועל נון סטופ...
והרגשה של פספוס של משהו,
שלא יחזור יותר לרשימה של הדברים שצריך לעשות...
שאולי אבל רק אולי פעם... יחזור לרשימת ההמתנה אם בכלל...