|
 עמוק הוא הכאב.הענגה עמוקה אף מצער הלב.
הכאב אומר:''תאבד!''אך כל ענגה רוצה את העד |
"יש דברים שמעבר לחזות המראה שסוגר על הנוף"
אני שמח, שמח שזו את
עיניים שרואות הכל, פנים יפות כמו שלך
אני שמח, שמח שזה אני
השדיים שלך עכשיו גם של הבן שלי
|
בצפון מלחמה
ותל אביב היא זרה
כמוך וקרה
אני חושב על הבית
|
מחלון ביתך צופה באופק והים
מוכר לך קסם כמו אשלייה של רומן
את שותקת עינייך דומעות
כי בבית שממנו באת אין מקום לסתם חולמות.
|
כשישו על המים, משה אינו יודע לשחות
וכשמוחמד עולה לשמיים, ישו נעוץ בסיכות
|
אבל העיר הזאת ריקה מבפנים
ולעזוב אותך לא היה קל אף פעם.
עסקני אלוהים, מחפשי רוח מעושנים
אבל דרכי לא היתה כזאת קצרה מעולם
פחות דאגות בשבילם.
|
תפסיקי להאשים את אלוהים, כי הוא בטח לא מאשים אותך.
על כל פעם ששכחת אותו ועל כל פעם שברחת.
|
ועכשיו העבר רודף אותה
באותה מהירות היא רודפת אחריו
במן תבוסה ידועה מראש
|
לא הייתה לך ברירה חוץ מלסלוח
מה כבר יכולת לעשות
לקפל את הזנב ולנבוח
|
הכול קסום בבית הפיות והמלכים.
אפשר לראות מבעד לחלון אלפי תרנגולים.
מי זה הטיפש עם הכתר, הם שואלים,
שם ילד קטן צחק שליד הפיה מסתובבים רק מלכים.
|
מחובקים על ספסל ואני מתחת
לבגדים שלך.רטובים.
את מיוחמת קטנה, מחוברים.
|
כמו תמיד היא צדקה
ואני במצב שאני מסכים לכל דבר
פניה מופנות לגבי
מרגיש אותה ביבבה
|
נכנס למכונית שם דיסק במערכת
ערן צור או ניק קייב
מתחיל לשמוע כינורות
כבר נכנס לכביש המהיר
מכאן הכל מתחיל לזרום
|
הנה אישה,
מתרברבת באינטימיות גדולה
מלאה, עגולה, ייצרית, לביאה
|
בצפון מלחמה
ותל אביב היא זרה
כמוך היא קרה
אני חושב על הבית
|
אלכוהול הופך אישה למאהבת
פתאום אני נראה יותר יפה
וכבר בזרועותי מחפשת חום כמו ילד
זה ממלא אותה ומרוקן אותי
|
חושבים רחוק ורחוקים מלדעת
מתגעגע נורא ורחוק מלגעת
|
לובשת חזרה את הבגדים כדי שלא יראו לך את כל הסימנים
ואצליך זה כמו חלון ראווה ושישרפו כל המבטים
|
מי שאוהב אוהב ומי שזאב רעב
|
גורלי שזור בגורלך
את בשמלת כלה אני בקהל מחייך
|
|
|
יופי שבאת.
אם חיפשת משהו
זה פה.
רק תקישו ב
קליק |
|
