[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
הולכת ברחוב בלי מצב רוח מיוחד, חוזרת הביתה. עוברת בשדרה שבה
אני תמיד עוברת. משמאלי יש עצים, ואחריהם הכביש. מימיני ורדים.
לבנים. טהורים. לפעמים אני רואה אחד יפה במיוחד, מושלם כזה,
וקוטפת.

לא בדיוק שקר, יותר כמו זיוף קל של האמת, ועדיין יושב לי לא
טוב בבטן. מזל שיש לי שעה וחצי לעכל את זה.

כמיהה
אני לא מצליחה לישון. לא מדובר רק על הרגע, הלילה או אפילו
השבוע הספציפי הזה. נראה כי אני לא מצליחה לזכור את הלילה
האחרון שבו ישנתי כמו שצריך, שינה מרפאת ומבורכת.


לרשימת יצירות השירה החדשות
קצרצר
אדם זורח
נובט, פורח

כמיהה
איך מפשירים
מפשירים נשמה

הרהור
אינטימיות
אינה נמדדת בסנטימטרים
של עור חשוף

אלוהים
אל מלא רחמים
שוכן במרומים
המצא מנוחה נכונה
גם לחיים

אל תבכי
לא עכשיו
את לא צריכה
זה לא באמת כואב
כמו שזה נראה.

למה כל כך קל
להכאיב לך עכשיו
ולמה כל כך קשה
לאהוב?

הרהור
יש אנשים
שלא עפים
עם הרוח

מה זה ביקשתי
באנוכיותי?
לא עושר או ממון
לא חוכמה וכשרון
לא בריאות, לא שלווה
רק טיפת אהבה

יחסים
אני נמשכת
כמו פרפר ללהבה
אל תוך גורל האש

אהבה
זו סופה סוערת
זה דבש ניגר
או יורה למדבר;
זו אש שבוערת

פזמון
שמש בין ערביים
חוצה את הרחוב
לשניים -
כתום וצל.

גורל
מכל הגורלות
מכל הסופים
ככל שאולי יהיו נוראים

העצים חורקים
הרעמים רועמים
עוד ברק מבליח, מאיר

החבל מתוח תחת רגלייך,
מעניק לך אשליה
של בטחון

מינימליסטי
מתכחשת -
כבר לא צריכה
לא רוצה
- לא נושמת!

אני מייצרת לעצמי זכרונות
זה מה שאני עושה
לא יותר, לא פחות
כי אני לא מאמינה באגדות

קצרצר
לכל חיוך
מוצמדת תווית

מאמצת חזק
את העיניים
למצוא אותך,
כוכב ראשון
בשמיים
ולבקש משאלה

הלב שלך כמו מים
כמו טיפות
זולג לי חרש מהידיים
מבין האצבעות

אכזבה
אני עוד יכולה
לדמיין אותך
עוטף אותי
בחיבוקך

אי אפשר לשכוח
אבל לפעמים
כל כך קשה לסלוח,

לא תמיד צריך להתאבד
כדי למות

מילה יחידה משפתיך
מפלסת דרכה לעברי
היא עוברת מעליך
נכנסת לאוזני
אל מוחי
ונעצרת.
דל כוחי
מהבין כיצד
מילה אחת ויחידה
מילה אחת לבד
אותי שברה.

כמיהה
דבר אלי מילים רכות,
חמימות ובהירות
מילים של חוף ושל שמיים
של כוכבים ואשדי מים.

המסכה נושרת
לרגע קט
ומתייצבת

כמיהה
בכל פגישה יש עצב נבו
מפרשי הלבן מול האופל שלך
לזיכרון אש זרה שהדליקה לילות
הנני שוב - מחכה כמו נעליך.

כאב
החיוך שנשאר תלוי בקצוות
חיפה בגופו על נתז הדם
שנקווה לשלולית כבדה.

אני לא יכולה
להיות נסיכה
שלווה וענוגה
היושבת במגדלה
ומחכה
לנסיך.

מילה כמו נצח
מסוכן
לזרוק לאוויר

מינימליסטי
שוב הסתיו הזה

והרוח במשב
מעניק לו תקוות שווא
מסחררהו חיש אל על
מטלטלהו כזלזל
ואז פתאום...

מה יותר גרוע -
לחכות לסוף

יחסים
תסתכל לי בעיניים
תגיד לי בפנים
לא רוצה בעדינות
נמאס ממשחקים

הבזקים חדים
של זכרונות מהוהים
ששחק הזמן

געגוע
אני כל כך
כל כך צריכה
צריכה אותך
את כל כולך
ממש עכשיו

מדממת בעיקר מתוך הרגל
כמעט באדישות
הזמן ביצע מלאכתו נאמנה

הרהור
תשובה,
בניגוד לדעה הרווחת,
היא לא אמת


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
היתה פה רשלנות רפואית, או מוות טבעי בזקנה טובה? זה משנה?
מוות הוא מוות. היה דבר חי, גשמי, חם, ועכשיו הוא לא יותר
מזכרון.


לרשימת יצירות הדיגיטל ארט החדשות
פיינט של חלונות
אל היצירה

פיינט של חלונות
אל היצירה




חזרה לעמוד היוצר הראשי
מממ...
אפרוח ורוד...
ד'או!
וואי יו
ליטל---




אפרוח ורוד
מארח את הומר
סימפסון.


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/InbarStam
יוצר מס' 33637. בבמה מאז 5/4/04 20:45

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לענבר סתם
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה