|
dagsha
שתצניע השמש את אורה, שיסור מעיניי
שינוע העפר מהארץ, שתעלם מתחתיי
|
הרוע לעמוד על רגל אחת, ולחבק.
הכעס לשים עצמו בצד, ולסלוח.
|
תלך המילה ולא תחזור
יאבד החיוך ההוא הטוב
התשוקה שהיתה בכל נים ונפש
תתעמעם, אם תהיה עוד,
|
מאיפה בא הכאב
את שואלת ירח וכוכבים
כי השינה שוב נעלמת
|
ולו הזמן לא היה מאחר
ויכולתי את ההיגיון להשתיק
הייתי שומעת את הרגע שואל:
"האם הייתי מספיק?"
|
|
|
"סלוגנך נשלח
לעיון, לשפצור
ולמחזור...
הצע/י סלוגן
מתחכם נוסף
לבמה:"
אז אני אומר
לו:
למי קראת זבל של
בנאדם?...
חבר שלום רב עם
המחשב ורץ לספר
לחבר'ה הדמיונים
שלו במתנ"ס
הדמיוני על יד
הקיוסק של הרצל
(אמיתי) הוא
מוכר טונה בקרפ
צרפתי עם צלפים
ושמן פרפין
(דמיוני). |
|
