מצאתי אותו, ומאז הוא אצלי. אני לא יודעת אם אפשר לקרא לו-
הוא. הוא לא ממש משהו. הוא... פשוט שם. מין יצור קטן. דבר. הוא
לא יפה במיוחד, או מרשים. אבל הוא שלי. והוא מיוחד. אני חושבת.
מאז אותו יום נוראי, היא השתנתה. בן לילה. היא פשוט לא הייתה
יותר אותו דבר.
רק העיניים היוו הוכחה למה שמתחולל אצלה בנשמה, בלב. העיינים
הכחולות, שתמיד הבליטה כלכך, הפכו לקהות, חסרות הבעה. אולי
אפילו כהות יותר...
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
