[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אומרים שלכל אחד יש ייעוד, מטרה, שהוא הציב לעצמו, או שאחרים
הציבו בשבילו. לי היה ברור עוד כשהייתי מכורבל ועטוף בתוך הרחם
שזה הייעוד שלי. הייתה תקופה של כ-9 חודשים, בהם עוד יכולתי
להתעלם מכל העניין, ולעשות ככל העולה על רוחי.

סופני
עד כמה שיישמע הדבר מצחיק, יוסי סבל מפחד גבהים. אני אף-פעם לא
הצלחתי להבין זאת, "איך ייתכן, שאתה לא מפחד מן המוות, אך אתה
כן מפחד מגבהים?" שאלתי, ויוסי ענה לי תשובה שאולי סימלה את
חייו יותר מכל: "אינני מפחד מהמוות", אמר, "אני פשוט מפחד,
שהוא יבוא בזמן לא נ

יומן
עם נתוני פתיחה מרשימים שכאלה, באמת קשה לי להבין מה החזיק
אותי בארץ במשך כמעט שנה, אך להבין את עצמי זה אחד מאותם
דברים, שאף-פעם לא הצלחתי לעשות.

הייתי בעיצומה של נהיגה מהורהרת מהרצליה לתל-אביב. "לאן, לכל
הרוחות העולם הזה הדרדר"? חשבתי לעצמי, אפילו על סוחרי הסמים
כבר אי-אפשר לסמוך בימינו".

אורבני
הרצון המקורי שלי לפני כל אותן התרחשויות מוזרות היה לשתות -
ואם אפשר אז הרבה, אבל איפשהו, בין זה שכמעט וריסקתי לעצמי את
הרגל על המדרגות ועד לכך שכמעט פתחתי בקטטה עם הומלס בן 70,
שלא אכל כבר יומיים, סדר העדיפויות שלי קצת השתבש.

הסתובבתי לאחור, וראיתי אותה עומדת שם משחקת עם היו-יו שלה
וקוראת בשמי. היה לי קשה להאמין אך לבסוף הבנתי שזה אמיתי
ושלאחר 17 שנים וחצי הצלחתי סוף סוף לפגוש את השיגרה שלי.
שאלתי אותה לשלומה, והיא, מן הסתם, אמרה שהכל כרגיל.




חזרה לעמוד היוצר הראשי
רק שתדעו שיש
אתר אינטרנט
שתי פרות נקודה
קום.



פרה
נקודה קום


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/GivOlam
יוצר מס' 32874. בבמה מאז 2/4/04 21:28

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לגיב עולם
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה