|
אדם יושב על דשא שכנו ואוכל עוגה. הוא טועם ממנה קצת בכל פעם,
עוצם את עיניו ומלקק את שפתיו בהנאה. כעבור שעה קלה, מגיע השכן
לביתו ונעצר בתדהמה בפתח חצרו.
|
האיש הבודד בעולם חי לבדו בחשכת המדבר. לא היו לו מבקרים ולא
היה לו כל קשר עם העולם החיצון. אף אחד מעולם לא שאל אותו אם
ברצונו להתבודד כך, הרחק מהכל. היתה זו קביעה לנוכח העובדות.
|
הרמתי את שתי ידי מעלה וחיכיתי. הרגשתי שיש לי כוח לעמוד כך כל
היום מבלי להתעייף. עמדתי על גבעה בעלת דשא מצהיב וסביבי הרים
וחורשות אורנים. ריח של גשם עמד באוויר והאדמה היתה לחה.
|
שתי בחורות שמו עליי עין שם בפאב. הערב האגו שלי הרקיע שחקים
וגם הכסף זרם והפך לכוסית משקה, לכוס, לחבית. וכשיכור עוד אני
זוכר קול שיוצא מתוכי, מהגרון המורעל, השתוי. הקול שהימר על
לילה סוער עם שתי בחורות בבית מלון מפואר.
|
היא כמעט ונוגעת בכתפי, אך אני מעיף את ידה מעליי ודוחפה בכח
לאחור. באותו הרגע מגיע גל ומסתער על אחותי בחמת זעם, כועס על
שניסתה לעצור בעדי מלהשיב אליו את השלל. גם אני רוגז כמו הים.
איני עוזר לה לקום.
|
חלמתי בהקיץ שאני מטפס על עמוד גבוה, המסתעף בקצהו לשלושה
כיוונים שונים, מתיישב בראשו ומבצע תרגילים אקרובטים מסובכים.
|
בערוב ימיה, ידע אושר רב. היא האכילה אותו במיטב בישוליה,
התמסרה לו בגופה ובנפשה, ולא היה מאושר ממנו. עד אותו ערב
נורא, בו מצאה את מותה.
|
גוף כבד חוסם את האוויר בפתח
ומחנק הולם את החנות והבגדים
מוכרת מסתובבת בחשאי
מבט קריר ננעץ בזגוגיות עגולות
של משקפיים יקרים.
|
השומרים נעמדים דום בראותם את דמותי הקרבה למרחוק. אני חולף על
פניהם ללא אומר. כבר בירכתים לשלום פעמים רבות והם בשלהם - דום
פניהם כדום גופם. פסלי ברונזה יכלו לשמש להם כתחליף.
|
ידעתי, שהוא לא יבזבז עליי את המסטיק שלו, אבל לדחוף אותי
מהצוק - לזה הוא בהחלט מסוגל.
|
שימרי למזכרת. ודאי הינך זוכרת -
כיצד נהגנו לאסוף, יחדיו, בצוותא, רגשות סנטימנטלים
ולשייכם לחפצים.
וחפצים למקומות ולעיתים.
|
בדד אוותר בין כתלי אולמות חשוכים
מותירה כתם זחיח בסוליה שחוקה על מרצפות העולם
מחשבה מעמיקה תגרום לאנשים ליסוג ממשמרתם
(מקבץ שישיה)
|
ברקוד שלשום על כפותיך
והאתמול עם המחר - שיכר
|
וכשתמה מהומה,
לא היסס - התחיל אחרת.
הכיתה בצחוק הומה
כשמורה משם נוהרת
אל חדר המנהל
שחוזר ומתנצל
ואומר שלא בכח
להסדיר את העניין
אלא מעומקי המח
יטפלו בו, בחוצפן.
|
אני מוקפת טשטוש תמידי
ואני במצור.
הותקפתי -
ובל אכנע!
|
מכאן לאלוהים
הדרך קצרה.
הולכים ימינה,
שמאלה,
בנתיבי החיים.
בדרך שואלים
לאן ללכת
(אם מתבלבלים).
|
השיבי באש העלבון המפלח
חמציץ כפרח בדש.
|
להרוג ציפורים ירוקות מורעלות
במכות עצובות מוקצבות,
לאיחות את נוצות הילדות היפות
לכרית סיכות חדה
|
תיקון הזמן המעוות
על ידי מכונאי
מוסמך כמוני.
יש לי הכלים הדרושים
לטכנאי
ועודף פנאי, יש לי
תעודת "עבר" ויש לי
העתיד.
כעת אתקן את ההווה
לעת עכשווי ואחיד.
|
צל לביאה מתנגש בצילי
ובולע פיסות עדינות מרצוני
להלך בקפידה על ארבע הכפות.
|
איור לאליסה בארץ הפלאות
הקלפים-גננים צובעים את הפרחים
|
אליסה בארץ הפלאות - נופלת למאורת הארנב
|
אליסה בארץ הפלאות. כאשר המלכה מצווה על הקלפים להורגה, אך היא
גדלה.
|
צילומים + עיבודי צילומים.
|
אליסה בארץ הפלאות במשחק הקרוקט
|
גודל של גלויה אחד לאחד - אקריליק על בריסטול.
הראשון - העתק. השני - הגלויה המקורית. השלישי - שמחה. הרביעי
- עצב.
|
ציור בעפרון, מבלי להביט בדף.
|
רפרודוקציה של גוגן + המשך משלי.
|
15 ציורים שציירתי לפני שנים, אך היו ונשארו סימפטיים. גם
הציור של הזבובים (בלורדים) משתייך לקטגוריה הזו.
לוקח לקובץ זמן לעלות.. אבל שווה להמתין!
|
16 ציורים נוספים שציירתי מזמן.
|
על A3 - מורכב משתי סריקות
|
אקריליק על נייר על פי תצלום
|
פיילוט וצבעי מים + עיבוד מחשב
|
חריטה בקרטון דופלקס וצביעה בצבעי מים
|
עפרון על נייר ירקרק וישן.
|
עיצוב ספר על פי רישומים של מודלים
|
אקריליק על נייר על פי תצלום
|
עפרון וצבעי מים, ומעט עיבוד פוטושופי לרקע הירקרק.
|
בסגנון סיני, עם דיו ומכחולים מסין.
|
הפרה של עלית "אוכלת" דולרים
|
חתיכות מגזינים מודבקות על בריסטול
|
עט שקפים וצבעי מים על צילום משופשף בנייר לטש
|
איורים לספר "שלמה המלך והדבורה".
|
שחור-לבן שעובד לצבע פוטושופי
|
קולאז' גזרי צילומי מגזינים
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
בקשר לסלוגן
ממקודם; יאללה
יאללה לכי הביתה
יא מגעולה! |
|
