|
זה היה חורף קר וגשום, חודש דצמבר. אחד החודשים הממש קרים. זה
היה חג חנוכה , חג אור ושימחה, אך בשבילי הוא היה עם עצבים
והרצון לשנות לעצמי קצת ת'חיים, אז אוקי, אני אינטרסנטית, אבל
זה היה חד פעמי. ביקשתי מאמא שלי שנרד לאילת בחופש כדי שתנקה
תראש והיא הסכימה,
|
אתה! שברת לי את הלב
אתה! הכרת לי את הכאב
אתה! אמרת לי שאותי אתה אוהב
|
אז ככה נשארת
לצאת מזה פוחדת
לבד לא יכולה
אך הגרון כבר נקרע
|
ואני נודדת
מעיר לעיר מחפשת את הקיר
|
שמיכה של כוכבים
פרוסים על השמים
|
מה אעשה
בלי הליטוף שלך
בלי הנשיקה שלך
בלי הדאגה שלך
|
בתוך החושך שוכבת
מביטה עליו וחושבת
על כמה שכיף לי איתו
ואיך שהביטחון עולה לי פתאום
|
מסתגרת בתוכי
מחפשת ת'אור שבי
אני רוצה שהוא יצא
יתעורר ויתגלה
|
רוצה לעוף לשמים
רוצה לפרוס שתי כנפים
רוצה לעוף עד אליך
|
זה היה חודש ינואר. כבר שבועיים שלמים שהכל גשום ואפור בחוץ,
וככה גם היו לי השבועיים האלה... אפורים. בעצם, שחורים
ורטובים.
כמה בכיתי, כמה כאב לי, ובדיוק כשאני מתאוששת...
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
היום העלמתי
לשלי את כל
התחתונים. שתלך
בלי, לא?
החבר של שלי. |
|
