|
באותו רגע בדיוק החלטתי שנשבר לי. נשבר לי תמיד להיות סקונד
פלייס. אז אני הולכת. והתחלתי ללכת. "לאן את חושבת שאת הולכת?"
נלי צעקה.
אבל לי כבר לא היה כח לענות. תמיד מושפלת. תמיד למטה. אולוויז
סקונד פלייס.
|
ועברת לבית רחוק
באמצע יער מבודד
וחשבת שעכשיו יהיה לך טוב
חשבת - אשאר שם לעד
|
נגמרה לי הדקה לפני שהספקתי
לבקש עוד דבר אחד קטן
ומה בסה"כ רציתי
רציתי להחזיר אותו לכאן
|
כי היום כשאני הולכת
אני משאירה הכל פה
הולכת מאושרת וגם לא
|
הייתי רוצה לעוף,
אל המקום בו הזמן ייעצר.
בטח שלעוף, לא ללכת ברגל.
כי המקום הזה בטח רחוק
אפילו מהדמיון.
|
פתחתי חלון,
ולמרות שכאן ירושלים
הצלחתי לשמוע את הים.
|
בוקר ואני עוצמת עיניים
מחכה למשהו לא ברור.
השמיכה הזאת על הפנים שלי.
|
ואולי היא מסתתרת מאחורי ענן
המחשבות שלי צפות בלי חשק
אולי יום אחד אני אתעורר ואז...
|
עוד נשארת וממשיכה
למרות שכבר לא יכולה
כי נגמר לה הכח
נגמר לה מזמן
|
עוד רגע של הזיה
ועוד שנייה כמו חלון מפלסטיק,
שאי אפשר לשבור,
שאי אפשר לעצור.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
מהנדס ברוסיה,
עובדת נקיון
בישראל.
אשכנזי שעיר על
מצב העולים
החדשים |
|
