|
הצחוק שלה עוד מהדהד לי באוזניים. החיוך שלה מסרב לצאת מתוך
הראש.
יום בהיר אחד היא החליטה לפרוש כנפיים ובמרכבת אש התפוגגה
לאוויר העולם.
הלכה מתוך חיי והשאירה אחריה חלל, גדול, ריק ואפור.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
אני עולה כמו
השמש, היושבת
מעליך, ורושמת
בקרניה את יומך.
אני קרובה כמו
הגשם, על ראשך
ועל פניך, והמים
שבפיך לטעמך.
איזה שיר.
הרוסיה שמשתייכת
לסוג השני מאבדת
כל שריד לציניות
בדקה לשתיים
בלילה |
|