|
באותו בוקר כאבה לי הבטן ולא היה לי כח להערות הלא שנונות
ולקולות המעצבנים ולכן קפצתי את ידי לאגרוף, כאילו שברצוני
להכות מישהו.
|
עופר: נו, עמית, תקשיבי לי שנייה.
עמית: להקשיב? למה יש לי להקשיב, עופר? אתה רוצה להגיד לי שזה
לא אישי? לך מפה, אני לא רוצה לראות אותך יותר. מבחינתי, אתם
יכולים לקפוץ מבניין. לא אכפת לי.
|
"תקפוץ, נו תקפוץ כבר, יא הומו", אני אומר לו. "בוא נראה אותך
גבר, תקפוץ כבר". "אני לא יכול", הוא עונה לי בקול המתבכיין
הזה שאני כל כך שונא, אם רק הייתי ישות עצמאית ולא הטפיל שאני
באמת הייתי דוחף אותו בעצמי.
|
איפה השלום בימינו?
האם היה זה רק חלום שמת ביחד עם האדם שחלם אותו?
ומדוע טרור היא מלה נפוצה, בעוד ששלום, אחווה וידידות נשכחות
מכל לקסיקון מדובר?
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
סנובית, את בועז
רימר כבר ניסית? |
|
